עבודה סמינריונית
שם הקורס: סמינריון ריבוי תרבויות, רב-תרבותיות וחינוך להכרת השונה
שנת הגשה: 2024
מבוא 1
סקירת ספרות 2
חינוך חד-תרבותי 2
חינוך רב-תרבותי 3
אידיאולוגיה בחינוך 4
הוראת ההיסטוריה 5
מטרת המחקר ושאלת המחקר 6
שיטת המחקר 7
המשתתפים 7
כלי המחקר 7
הליך המחקר 7
ניתוח הנתונים 8
ממצאים 9
עמדות המורים כלפי שילוב תכנים רב-תרבותיים 9
חוויות המורים בעבודה עם תלמידים מקבוצות תרבותיות שונות 10
השפעת גישות רב-תרבותיות על הוראת ההיסטוריה 10
דיון 12
מגבלות המחקר 13
רשימת מקורות 14
נספח: שאלות הריאיון 16
החברה הישראלית היא חברה רב-תרבותית במהותה, המורכבת מקבוצות לאומיות, דתיות ואתניות מגוונות, ובהן יהודים ממוצאים שונים, ערבים, חרדים ועולים מארצות רבות. מאז קום המדינה נדרשה מערכת החינוך להתמודד עם השאלה כיצד לגבש זהות משותפת לצד הכרה בשונות התרבותית של התלמידים. בעשורים הראשונים ננקטה מדיניות של כור ההיתוך, שביקשה להטמיע את העולים בתרבות הרוב ולטשטש את זהויותיהם הקודמות (אבישר, 2019; בינס, 2019). עם השנים התפתחו גישות רב-תרבותיות, הרואות במגוון התרבותי מקור לעושר חברתי ומבקשות לתת ביטוי לקולן של קבוצות המיעוט במרחב החינוכי (ענב, 2020; Reingold & Zamir, 2017).
הוראת ההיסטוריה היא זירה מרכזית שבה באים לידי ביטוי המתחים בין שתי התפיסות הללו. לימודי ההיסטוריה שימשו לאורך השנים כלי לעיצוב זהות לאומית, ותוכניות הלימודים התמקדו בנרטיב הציוני תוך הדרה חלקית של סיפוריהן של קבוצות מיעוט (קיזל, 2006; Zamir & Reingold, 2017). לצד זאת, בעשורים האחרונים גוברת ההכרה בחשיבותה של הוראה רב-נרטיבית, המציגה לתלמידים נקודות מבט מגוונות על העבר ומפתחת חשיבה ביקורתית (דוד, 2020; וינטרוב, 2017). מחקר שנערך בקרב מורים להיסטוריה בקפריסין, חברה מגוונת מבחינה תרבותית המצויה בסכסוך מתמשך, מצא כי המורים מקדמים כשירות בין-תרבותית באמצעות שילוב תכנים של קבוצות שונות, הצגת נקודות מבט מרובות וקישור ההיסטוריה לסוגיות של צדק חברתי בהווה (Hajisoteriou et al., 2023).
המורה ממלא תפקיד מכריע ביישום הגישה הרב-תרבותית בכיתה. מחקרים עדכניים מראים כי הגישה של המורים לשונות התרבותית משפיעה על היחסים בין תלמידים מקבוצות שונות. כך, למשל, נמצא כי תפיסת התלמידים שהמורים נוהגים בכולם באופן שוויוני קשורה למגע חיובי רב יותר ולמגע שלילי מועט יותר בין בני קבוצת הרוב לבני קבוצות המיעוט לאורך זמן (Karataş et al., 2023). עם זאת, מורים רבים אינם זוכים להכשרה מספקת בתחום, ותוכניות להתפתחות מקצועית המזמנות מפגש בין-תרבותי בין המורים עצמם נמצאו אמצעי מבטיח לקידום שיח מכבד ופתוח (שגיא, ביברמן-שלו וגילת, 2020; Shapira & Amzalag, 2024). בחברה הישראלית, שבה חיים זה לצד זה מגזרים הנבדלים זה מזה באורחות חייהם ובערכיהם, הסוגיה מקבלת משנה תוקף (הכהן, 2020; פפר, 2021).
למרות החשיבות המיוחסת לגישה הרב-תרבותית במחקר ובמדיניות, מעט ידוע על האופן שבו מורים להיסטוריה בישראל תופסים אותה ומיישמים אותה בפועל, בתוך המגבלות של תוכנית הלימודים הרשמית ושל המציאות הפוליטית והחברתית (ורד, עמבר ובר-טל, 2017). לפיכך, מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את תפיסותיהם של מורים להיסטוריה בעלי ותק של חמש שנים ומעלה כלפי רב-תרבותיות בהוראתם. העבודה פותחת בסקירת ספרות העוסקת בחינוך חד-תרבותי ורב-תרבותי, באידיאולוגיה בחינוך ובהוראת ההיסטוריה. לאחר מכן מוצגת שיטת המחקר האיכותנית, ובהמשך מובאים הממצאים שעלו מן הראיונות והדיון בהם לאור הספרות.
