תפיסת אפליה, סגירות קוגניטיבית והזדהות עם קבוצת הפנים בקרב עולי אתיופיה

תפיסת אפליה, סגירות קוגניטיבית והזדהות עם קבוצת הפנים - האם קיים קשר בין זהות עם הקבוצה האתיופית לבין תחושת שייכות?

תוכן עניינים

1. תקציר 2
2. רקע תיאורטי 3
2.1. תפיסת אפליה 3
2.2. סגירות קוגניטיבית 5
2.3. זהות חברתית - הזדהות עם קבוצת הפנים 6
3. שיטת המחקר 11
3.1. אוכלוסיית המחקר 11
3.2. כלי המחקר 11
3.3. הליך המחקר 13
4. ממצאים 14
5. דיון ומסקנות 17
6. ביבליוגרפיה 20
7. נספחים 23

1.תקציר
אתיופים ישראלים נקלטו באופן שונה בחברה הישראלית, בתהליך ממושך ומורכב, הן בשל היותם עולים חדשים והן בשל היותם קבוצת אוכלוסייה בעלת מאפיינים ייחודיים. כבר עם הגעתם למדינת ישראל, נתגלה פער בין שתי התרבויות, אשר יצר הבחנה בין עולי אתיופיה והקשה מאד על השתלבותם בחברה. מחקר זה עוסק בהשתלבות ותחושת השייכות של יוצאי אתיופיה בישראל.
מטרת המחקר הינה לבדוק האם קיים קשר בין זהות עם הקבוצה האתיופית לבין תחושת שייכות. תחושת שייכות נאמדה על פי המשתנים: תפיסת אפליה וצורך בסגירות.
במחקר השתתפו 81 ישראלים אתיופים, מחציתם נולדו בישראל ומחצית באתיופיה אשר מילאו ארבעה שאלונים שאלון דמוגרפי, שאלון תפיסת אפליה (Branscombe at al, 1999), שאלון הזדהות עם קבוצות ובשמו המדעי הערכה עצמית קולקטיבית (Crocker & Luhtanen, 1992).ו ושאלון סגירות קוגניטיבית (NFCS ;Kruglanski, n.d.; Roets & Van-Hiel, 2007)
ממצאי המחקר מראים כי קיים קשר בין זהות אתיופית לצורך בסגירות וכן הקשר החיובי בין תפיסת אפליה להזדהות עם קבוצת האתיופים חזק יותר אצל בעלי אפליה גבוהה לעומת בעלי אפליה נמוכה. ממצאי המחקר מעידים על השונות התרבותית והסגירות שחווים בני העדה האתיופית בישראל, שכן יש להתייחס למורכבות.
בדיון נדנו סיבות לתוצאות המחקר ונתנו המלצות למחקרי המשך.