תפיסת שיעורי הבית בקרב הורים יוצאי ברית המועצות

תוכן עניינים

מבוא 2
סקירת ספרות 4
העלייה מברית המועצות לשעבר – רקע 4
מאפייני ההשכלה אצל יוצאי ברית המועצות לשעבר 5
השכלת תלמידים להורים יוצאי ברית המועצות לשעבר 8
חשיבות שיעורי הבית אצל הורים יוצאי ברית המועצות לשעבר 12
דיון ומסקנות 15
ביבליוגרפיה 17

מבוא
שיעורי בית הם חלק מרכזי ומשמעותי ביותר עבור הילדים כפעילות שגרתית ורוטינית לאחר בית הספר (Campbell et al., 1996; In: Cooper, Robinson & Patall, 2006). יתר על כן, שיעורי בית נתפסים על ידי רוב התלמידים וחלק מההורים כנושא טעון במיוחד, המשפיע על מידת הלחץ שבה נמצא התלמיד (Schrat-Carr, 2013). האופן שבו תופסים ההורים את סוגיית שיעורי הבית משתנה מאוכלוסייה לאוכלוסייה, מקבוצה תרבותית אחת לשנייה כמו גם בתוך הקבוצות עצמן. עבור העולים מברית המועצות לשעבר, תרבות הלמידה בארצות המוצא של התלמידים העולים, שונה מזו הנהוגה בבתי הספר בישראל. ההבדלים מתבטאים בין היתר הן בהרגלי הלמידה של התלמידים, כמו למשל ההתנהלות בזמן השיעור או הכנת שיעורי הבית. לכן, עבור ההורים של תלמידים אשר עלו ממדינות ברית המועצות לשעבר, כל סוגיית הלימודים נתפסת באופן שונה. עבודה זו בודקת את תפיסת שיעורי הבית להורים יוצאי ברית המועצות.
מתחילת שנות התשעים של המאה העשרים עלו למדינת ישראל במספר גלי עלייה, למעלה ממיליון עולים מתוך כ-1.5 מיליון היהודים שחיו בברית המועצות בשנת 1989 (קונסטנטינוב, 2015). היחס מפלה כלפיהם בארץ מוצאם פיתח בקרבם של יהודי ברית המועצות לשעבר שאיפה למצוינות, שגרמה להם להשקיע רבות בהשכלת ילדיהם ולהשתלב בעצמם בחברה הסובייטית מתוך שאפתנות רבה וחתירה להצטיינות (Remennick, 2007; בתוך: דוברומיסלין, 2015).
העולים שהגיעו לישראל היו מצד אחד צעירים ומשכילים יחסית לשאר האוכלוסייה, אולם מנגד, רבים מהם לא ידעו עברית ואנגלית, וגם הידע שלהם במחשבים היה מצומצם מאוד (קונסטנטינוב, 2015). יחד עם זאת, גל העלייה היה גם גל של השכלה. למעלה מ- 154 אלף עולים הגיעו לישראל עם תואר אקדמי, כאשר אחוז בעלי התארים בקרב העולים היה גבוה יחסית לאוכלוסיית ישראל באותם שנים ובמיוחד בתארים שני ושלישי (שפס, 2016). במחקר שערך הישראלי (2016) ושבדק בין היתר את מאפייני ההשכלה אצל ילדים של הורים יוצאי ברית המועצות לשעבר נמצא, כי ההשכלה נחשבת לפרקטיקה תרבותית חשובה אצל ההורים. תפיסת ההשכלה של ההורים על פי המחקר, היא חלק מהזיקה לתרבות גבוהה אבל גם מהווה סוג של פיצוי על השתייכות לקבוצת מיעט שהייתה לא רק ברוסיה אלא גם בישראל. על כן, להשכלה אצל רוב רובם של העולים ממדינות ברית המועצות לשעבר, חשיבות רבה (הישראלי, 2016).
מחקרים שונים הראו, כי תפיסת המורים, אנשי החינוך, המנהלים וגם של ההורים באשר לחשיבות של שיעורי הבית הייתה חיובית וכחלק מהותי וחשוב מתוכנית הלימודים וההישגיות (Gill & Schlossman, 2004; Van Voorhis, 2004; Warton, 2001; Wiesenthal, Cooper, Greenblatt, & Marcus, 1997; Xu & Yuan, 2003; In: Katz, Kaplan & Buzukashvily, 2011). למרות התפיסה של ההורים וגם של התלמידים באשר לחשיבות של שיעורי הבית על ההישגים ועל הלמידה, עדיין בעיניהם שיעורי הבית נחשבים לנושא שהוא מלחיץ מאוד (Coutts, 2004; Levin et al., 1997; Margolis, McCabe, & Alber, 2004; In: Katz, Kaplan & Buzukashvily, 2011).
הישראלי (2016), שראיין עשרות בני הדור השני של יוצאי ברית המועצות לשעבר מצא כי התפיסה באשר להכנת שיעורי בית, הייתה זהה לתפיסה הכללית בנוגע להשכלה. כלומר, זו נמצאה כחשובה ביותר עבורם בעיקר על מנת שהילדים יוכלו להגשים את אותה חשיבות שרואים ההורים בהשכלה. תפיסת ההשכלה של ההורים על פי המחקר, היא חלק מהזיקה לתרבות גבוהה אבל גם מהווה סוג של פיצוי על השתייכות לקבוצת מיעט שהייתה לא רק ברוסיה אלא גם בישראל. על כן, להשכלה אצל רוב רובם של העולים ממדינות ברית המועצות לשעבר, חשיבות רבה (הישראלי, 2016).