אופן הצגת סוגיית הפרדת הדת מהמדינה בספר "דת, חברה ומדינה בישראל" ללימודי אזרחות בחטיבה העליונה
תוכן עניינים
מבוא
המתח שבין דת לבין המדינה, הסתמן כבר בראשית ימיה של התנועה הציונית כתנועת תחייה לאומית של העם היהודי. היה זה למעשה מתח בין קוד לאומי לקוד דתי על הבכורה בגיבוש העם ועל איחודו. בניגוד לדת, שהשליכה את יהבה לגאולת העם על האלוהים באחרית הימים, הרי שהתנועה הציונית ביקשה להשיב את העם היהודי להיסטוריה כסובייקט ריבון בארץ אבותיו בהווה. כלומר, במקום האל כמקור הסמכות העליונה, העמידה הציונות את העם ואת פעילותו בחיים המדיניים. במקום הדת היהודית הפרטיקולרית העמידה הציונות את הרוח הלאומית על גילוייה האוניברסליים והחילוניים כמוקד לזהות המלכדת את העם היהודי ומאחדת אותו עם משפחת העמים (חסון, 2014).
ניגודי השקפות העולם האלו בין הדתיים לבין החילונים, יצרו מתח בין הביטחון במקור סמכות תיאוצטנרי לבין מוקד סמכות אנתרופוצנטרי, כלומר, בין מוקד זהות דתי לבין מוקד זהות לאומי-חילוני. המתח זה נותר כאמור עד עצם היום הזה, והוא מתגלה במחלוקות עמוקות ביחס למקומה של הדת במדינה המגדירה את עצמה כמדינת לאום דמוקרטית. המחלוקות הללו, היוצרות שסעים עמוקים בחברה הישראלית, מתייחסות למקומה של הדת בקביעת אופי החיים הציבוריים (נישואין, גירושין, קבורה, גיור ועוד) למתח שבין עקרונות דתיים לבין עיקרון השוויון, למתח שבין שלטון החוק לבין ההשקפה דתית בשאלת יישוב הארץ ולמתח שבין הדת לבין השאיפה למרחב ציבורי בעל אופי פלורליסטי (חסון, 2014).
א.ב. יהושע (2008) שואל בספרו "אחיזת מולדת": האם לא די בכך שיהודים החיים במדינת ישראל, מדברים, כותבים ויוצרים בעברית, מתחתנים ברוב המקרים עם יהודים, דרך כלל נושאים (ברובם) בנטל החובות ונהנים מזכויות כדי לשמור על הזהות היהודית? ולאור זאת, האם עדיין לא ניתן להפריד באופן מלא בין הדת לבין המדינה, ומוכרחים להמשיך ולחבר בין השניים?
מטרת העבודה הנוכחית היא לבחון כיצד מוצגת סוגיית הפרדת הדת מהמדינה בישראל בספר "דת, חברה ומדינה בישראל" ללימודי אזרחות בחטיבה העליונה. העיסוק בנושא הפרדת הדת מהמדינה בלימודי האזרחות בתיכון בישראל תורם להבנת ההקשר ההיסטורי ועוזר לתלמידים להעריך את האתגרים האקטואליים של איזון בין אינטרסים דתיים וחילוניים. לימוד נושא זה מספק גם נקודת מבט גלובלית, המאפשרת לתלמידים לנתח מודלים שונים של ממשל.
בעבודה זו ראשית יוצג הספר שבו נעסוק, על מבנהו ונושאיו. לאחר מכן תידון הטענה המרכזית של הספר בנוגע לסוגיית הדת והמדינה, תוך התייחסות לאופן בו הספר מציג את קבוצות השוליים במדינה. לסיום יוצגו המסקנות בנוגע לטענה המרכזית של הספר, תוך חיבור לשאלה העקרונית של א. ב. יהושע שהוצגה לעיל.
