תוכן עניינים
מבוא 2
סקירת מושגים 3
מדינה ריבונית-הגדרה 3
יחסי מדינת ישראל ותפוצותיה 4
מיהו יהודי? 6
מיהו יהודי-החוק הישראלי 6
מיהו יהודי-הזרמים העיקריים בארה"ב 6
חוק השבות 9
מיהו יהודי? חוק השבות 9
תיקון לחוק 10
חוק הגיור 13
תגובת ארה"ב לחוק הגיור החדש 15
מקרה בוחן 17
דיון וסיכום 19
ביבליוגרפיה 20
מבוא
עם האתגרים המדאיגים שניצבים בפני יהדות העולם, ראשיתה של המאה ה-21 מצטיירת כתקופה חיובית ביותר בתולדותיה. מדינת ישראל, על הישגיה בתחומי הביטחון, הכלכלה, המדעים, החברה ויחסי החוץ, מעשירה את העם היהודי בעוצמות קשות שכמותן לא ידע מעולם. במקביל, תרומתם של יהודי התפוצות בתחום האקדמיה, בתרבות, באומנות, במדע, בתקשורת, בעולם העסקי, בתיקון עולם ובפעילות למען המדינות שבהן הם חיים, הוסיפו ממד של עוצמה רכה ללא תקדים, שתורגמה גם להשפעה פוליטית רבת ערך.
במצב הזה, יהדות התפוצות היא אחד הנכסים האסטרטגיים החשובים ביותר לישראל, ואילו מעמדה של מדינת היהודים נתפס כנכס אסטרטגי ליהודי התפוצות כפרטים, ולהמשכיותה ושגשוגה של הציביליזציה היהודית ככלל. על אף ההערכה האופטימית הזאת, המכון לתכנון מדיניות עם יהודי מאבחן בשנים האחרונות מגמה גוברת של שחיקה בזהות היהודית של היחלשות והתרחקות בין-קהילתית, שמצריכה התערבות דחופה בתחומי התכנון וההשקעה בעתיד (קראוס, 2009).
העידן הגלובאלי מתאפיין בתנועות הגירה המוניות שנובעות מפערים ברמת חיים בין מדינות ומאינטרסים מגוונים, ובהם גם שיקולים מדיניים והומניסטיים. מופעלים לחצים על שערי הכניסה למדינות מפותחות, אשר משתדלות לווסת את הזרם באמצעות חקיקה המבטאת מדיניות הגירה מתוכננת. עניין זה מקבל זווית מיוחדת בישראל, עקב חוק השבות המאפשר כניסה למדינה לכל יהודי וללא-יהודים שקשורים ליהודים בקשרי משפחה.
מדיניותה של ישראל בסוגיות הקשורות לנושאי "מיהו יהודי", גיור וענייני דת ומדינה בכלל, מהווה גורם המגביר את הפער בין יהודים המשתייכים לאוכלוסיית היעד לבין ישראל. לדעת רבים, ההגדרה המצמצמת שאימצה מדינת ישראל בסוגיית "מיהו יהודי" (לעומת ההגדרה המרחיבה בחוק השבות) והקשיים בתהליכי הגיור בישראל מהווים גורם משפיע לרעה ביחסים בין יהודים למדינת ישראל. בתהליך ההיוועצות עלה כי התנהלות ישראל ודימויה במסגרת הקונפליקט עם הפלסטינים, כמו גם יחסה למיעוטים שבתוכה, פוגמים בשאיפתם של יהודים רבים לראות את מדינת היהודים כמדינת מופת ומהווים גורם המקטין את מידת הזדהותם עם מדינת ישראל (קראוס, 2009).
באשר ליהודי ארה"ב, הם נחלקים לשלושה זרמים מרכזיים: האורתודוקסים - רואים עצמם מחויבים להלכה, אך פתוחים לחידושים של העת המודרנית. הרפורמים – בוחרים מה שנראה להם רלבנטי להיום. מתאימים את הכללים לזמננו היום , דוגלים בתיקון עולם ומאפשרים לכל יהודי לבחור את המצוות הראויות בעיניו. הקונסרבטיבים - באמצע. מתנגדים לסטיות רציניות מההלכה. הם יושבים יחד גברים ונשים, משתמשים באביזרים חשמליים בשבת ומשתמשים ברכב בשבת. דוגמה בולטת נוכל לראות במעמד האישה. שם נשים יכולות להיות רבניות, וכמובן הקלות בנישואין וגירושין . הם אינם מוכרים ע"י הזרם האורתודוכסי בארה"ב ובישראל (נווה, 2001).
עבודה זו תעסוק ביחסיהם של יהודי ארה"ב כלפי ישראל עקב סוגיית הגיור בין השנים 1992-2012.
שאלת המחקר: באיזו מידה יחסיהם של יהודי ארה"ב השתנו לרעה עקב מדיניותה של ממשלת ישראל כלפי סוגיית הגיור בשנים 1992-2012.
