תחומים

צריכים עבודה מותאמת אישית?

השאירו פרטים ויחזרו אליכם:




    דפוסי פיתוח דימוי עצמי בגיל הרך

    תחום / תואר: ,
    מחיר: 261.00₪
    מספר מילים: 5358
    מספר מקורות: 13
    סוג הקובץ: docx
    שנת הגשה: 2019
    סוג העבודה: עבודה סמינריונית
    להורדת העבודה
    הזן פרטים » הזן פרטי תשלום » קבל את העבודה במייל

    תקציר העבודה

    דפוסי פיתוח דימוי עצמי בגיל הרך

    מנחה:
    מגישה:

    תוכן עניינים
    תקציר 1
    מבוא 2
    סקירה ספרותית 3
    תיווך הורי – הגדרה 3
    תיווך הורים בגיל הרך 4
    חשיבות התיווך 5
    הגורמים לתיווך הורי 7
    דימוי עצמי 7
    דימוי עצמי בגיל הרך 9
    מעורבות הורים בפיתוח דימוי עצמי 9
    מטרת המחקר 11
    מתודולוגיה 12
    אוכלוסיית המחקר 12
    כלי המחקר 12
    הליך המחקר 13
    תוצאות 13
    דיון וסיכום 17
    ביבליוגרפיה 19
    נספח 21

    תקציר
    עבודת מחקר זו, עוסקת בקשר בין מספר הילדים במשפחה, משפחות מרובות ולא מרובות ילדים לבין רמת התיווך שלו את העולם לילדו, מתוך הנחה שקיים הבדל בין משפחות מרובות ולא מרובות ילדים.
    ממחקר שערכו צוריאל ורוקח (2010) עולה, כי במשפחות חרדיות ברוכות ילדים רמת התיווך של האחים גבוהה יותר ממשפחות מעוטות ילדים חרדיות וחילוניות. השערת המחקר הראשונה במחקר זה, הייתה, כי יימצא הבדל בין הורים ממשפחות מרובות ילדים (5 ומעלה), לבין הורים שאינם ממשפחות מרובות ילדים ברמת התיווך הפעיל (בהיבט הקוגניטיבי ובהיבט הרגשי) השערת המחקר לא אוששה. במבחן T שערכנו למדגמים בלתי תלויים נמצא, כי לא קיים הבדל מובהק בין הורים ממשפחות מרובות ילדים לבין הורים שאינם ממשפחות מרובות ילדים ברמת התיווך הפעיל.
    מחקרו של אדלר (1984) עסק בהשפעות סדר הלידה על עיצוב האישיות, הבחין כי קיים הבדל בין משפחות שבהן יש מספר ילדים לבין משפחות שבהן יש רק ילד יחד. לטענתו, יחסם של ההורים כלפי הילד משתנה בהתאם למיקומו במשפחה, כאשר הילד הבכור מקבל תשומת לב רבה והוא אינו צריך לחלוק אותה עם אחרים, דבר המחזק את הביטחון העצמי והדימוי העצמי שלו. השערת המחקר השנייה במחקר זה הייתה, כי יימצא הבדל בין הורים ממשפחות מרובות ילדים (5 ומעלה), לבין הורים שאינם ממשפחות מרובות ילדים בדפוסי פיתוח דימוי עצמי בקרב ילדיהם, השערת מחקר זו אוששה. במבחן T שערכנו למדגמים בלתי תלויים נמצא, כי קיים הבדל מובהק בין הורים ממשפחות מרובות ילדים לבין הורים שאינם ממשפחות מרובות ילדים בדפוסי פיתוח דימוי עצמי בקרב ילדיהם.

    מבוא
    האינטראקציה בין ההורה לילד, מהווה מניע מרכזי בהתפתחות הילד, כאשר ההבדלים בתפיסת ההורים את עצמם וכמתווכים, והבדלים בכמות ואיכות התיווך הם אלו שיכולים להצביע על שונות בתפקודם של ילדים. החוויות אשר חווה הילד עם מבוגר המגיב אליו הן המשמעותיות ביותר בהתפתחותו ההכרתית. קליין (2008) גם טוען, כי התיווך הוא חלק מהותי מחיי הילדים במסגרת התרבות שבה הם חיים, והוא ערוץ עיקרי של תהליך החברות שלהם.
    את הקשר בין התנהגויות התיווך של המבוגר לבין תהליכים קוגניטיביים אצל ילדים, הוסברו על סמך התאוריות של ויגוצקי (Vygotyky, 1978) ושל פוירשטיין (Feurerstein, 1979, 1980), כתוצר של הפנמת נטיות התנהגותיות מסוימות ויצירת צרכים אצל הילד.
    פיטס (Fitts, 1972 אצל כהן ואחרים, 2008) הסביר את הדימוי העצמי, כסך כל האינטראקציות בין גורמים תוך אישיותיים הכוללת זהות האדם בעיני עצמו ושביעות הרצון האישית שלו כלפי עצמו, לבין הגורמים הבין-אישיים כמו דימוי עצמי בתחום החברתי והמשפחתי".
    על פי רוג'רס (Rogers, אצל זיו, 1984), הורים הם דמות מרכזית וחשובה בעיצוב האישיות של הילד וגיבוש הדימוי העצמי. התפתחות הדימוי העצמי של האדם היא תוצאה של השפעת הערכות האחרים שניתנות לאדם בעיקר בתקופת הילדות. במחקר שערך קופרסמית' (Coopersmith, 1967 אצל בר-אל ונוימאיר, 1996) נמצא, כי הורים לילדים בעלי דימוי עצמי גבוה ביססו כללי התנהגות במשפחתם באופן עקבי על ידי חיזוקים חיובים, שיחה והסבר ולא באמצעות כפייה, כלומר הורים שתומכים ומחזקים באופן חיובי את ילדם על הצדדים החיובים שבו למרות הקשיים, מסייעים לו בפיתוח דימוי עצמי חיובי.
    עבודת מחקר זו, עוסקת בקשר בין גיל ההורה לבין רמת התיווך שלו את העולם לילדו, מתוך הנחה שרמת התיווך ההורי משתנה עם גיל ההורה. כמו כן, העבודה בודקת את רמת הדימוי העצמי, והשפעת ההורה על הדימוי העצמי של ילדים, תוך בחינת ההבדלים בין משפחות רגילות למשפחות ברוכות ילדים.

    ad

    עבודות נוספות בנושא:

    חיפוש מתקדם


    חפש ב: