המורה כאיש חינוך: חינוך לערכים במסגרת לימודי המקרא
תוכן עניינים
תקציר 2
מבוא 3
סקירת ספרות 5
חינוך לערכים 5
הקשיים בחינוך לערכים 7
לימודי מקרא 8
ערכים במסגרת לימודי מקרא 9
דילמות ערכיות בלימודי מקרא 10
שיטה 12
אוכלוסיית המחקר 12
כלי המחקר 13
דרך עיבוד הנתונים 14
הליך המחקר 15
תוצאות 16
דיון ומסקנות 21
ביבליוגרפיה 24
נספחים 26
נספח א' – שאלון 26
נספח ב' – ראיונות 27
תקציר
עבודה זו בדקה את התפיסות של מורות למקרא באשר לשילוב ערכים כחלק מלימודי המקרא וכחלק מהחינוך הרגיל. התפיסה הרווחת אצל חלק ניכר מהציבור בישראל היא, שתפקידו של בית הספר הוא לחנך את התלמידים ולא רק ללמד אותם. מחקר זה הוא מחקר איכותני אשר במסגרתו נערכו ראיונות עומק עם חמש מורות ללימודי מקרא.
ממצאי המחקר מצביעים על כך, כי תפיסת שילוב החינוך לערכים במסגרת לימודי המקרא היא באופן כללי חיובית אצל מרבית המורים. מהמחקר עולה כי כמורות רואות חינוך לערכים באופן כללי ובמסגרת לימודי המקרא, חלק בלתי נפרד וזאת למרות שהנושאים הללו אינם מופיעים באופן רשמי במסגרת תוכנית הלימודים. יתר על כן, ישנם גורמים נוספים שעלולים להקשות על היכולת לשלב, כמו למשל היעדר זמן, או חוסר נכוחות של בית הספר. בסופו של דבר נדמה כי כלל המורות מעוניינות לשלב ואכן משלבות חינוך לערכים במסגרת לימודי המקרא.
מבוא
בשנים האחרונות אנחנו עדים למשבר שבו נמצאת מערכת החינוך הממלכתית. רבים גורסים, כי היא אינה מלאת את ייעודה, ושהיא אינה מחנכת באופן ראוי את דור העתיד ובעיקר לא מכינה אותם להצלחה בהמשך חייהם (בק, 2013). המשמעות של להיות איש חינוך, היא להיות למען התלמיד. זה אומר שיש לפתוח את הלב בכדי שהתלמידים יוכלו לסדוק ואף לטלטל אותו, זה אומר שיש לכרות אוזן ולפקוח עין כל העת מתוך אחריות ואכפתיות כמו גם מתוך נכונות לשמוע ולראות דבר חדש, נכונות להפוך לדבר חדש, קרי למישהו אחר (טרופר, 2013). המשמעות היא, שלהיות איש חינוך במערכת שיש בה הרבה בעיות, ביקורת ואפילו משברים, דורשת לא רק עבודה רבה בהיבטים פדגוגיים, אלא גם עבודה קשה אל מול התלמידים, כאשר חלק מהעבודה קשורה גם לערכים וחינוך לערכים. החינוך אמור לשרת שלושה גורמים מרכזיים: את החברה, את התרבות ואת האדם היחיד. אולם, האינטרסים של כל אחד משלושת הגורמים הללו, לא רק שאינם זהים ולא דומים, אלא ציפיותיהם מן החינוך אינן עולות על פי רוב בקנה אחד. למעשה, ניתן לראות כי האינטרסים של הגורמים הללו הם מנוגדים ברוב המקרים, כלומר, קידום האינטרס של כל אחד מאלה סותר את האינטרס של השניים האחרים. לם, פיתח שלוש תפיסות מרכזיות להוראה, שהפכו במהלך השנים גם לאידיאולוגיות על: סוציאליזציה (החברה), אקולטורזיציה (התרבות) ואינדיבדואציה (היחיד) (לם, 2000).
ערכים וחינוך לערכים, עומדים בשנים האחרונות במרכז השיח הציבורי, הפדגוגי והעשייה החינוכית בכלל מערכות החינוך בישראל. בין הגורמים השונים לא קיימת תמימות דעים באשר להבנה – מהו באמת חינוך לערכים (עירם ומסלובטי, 2002). על פי לם (2001) המונח "ערך" הוא בעל משמעויות רבות, אולם בתחום החינוך הוא משמש בעיקר על בסיס המשמעות הפילוסופית שלו הרואה בערך דבר הנתפס כדבר טוב או איכותי כשלעצמו. לם (2001) גורס, כי ערכים משמשים כאמת מידה על מנת לקבוע את איכותם של דברים ואף מוגדרים כעמדות ותפיסות יסוד, אשר מנחות את האדם והחברה לבחור בהתנהגויות המוגדרות כהתנהגויות "נכונות". בכל הנוגע לחינוך לערכים, אלו ממלאים תפקיד מרכזי במחשבת החינוך ובעשייה החינוכית בבתי ספר, מכיוון שהן לבתי הספר והן למורים, השפעה ישירה ועקיפה, גלויה וסמויה, על פיתוחו ועיצובו של עולם הערכים של התלמידים, מה שמוביל גם לפיתוח של ערכים בחברה כולה. כך, באמצעות החינוך בכלל והחינוך הערכי בפרט , החברה מבקשת להשפיע על כיווני התפתחותה (עירם ומסלובטי, 2002).
החינוך ליהדות דרך לימודי המקרא, מהווה חלק מרכזי וחשוב בחינוך לערכים והוא נתפס כאחד הגורמים המרכזיים בעיצוב הזהות של התלמיד היהודי-ישראלי. חינוך יהודי נתפס כמקור לערכים הומאניים וכמקור לחיזוק הקשר של התלמידים למולדת ולעם היהודי (זיסנויין, 2003). כאן, ניתן לקשור בין התפיסות והגישות השונות לחינוך לערכים באופן כללי, ולימודי המקרא בפרט מכיוון שאלו שזורים אחד בשני.
מבחינה מקצועית, מדובר בשני תחומים הקשורים אחד בשני: חינוך לערכים מהווה את אחד מיסודות ההוראה ואילו המקרא יכול לתת לנו את אותם ערכים מתוך המקורות. זוהי למעשה החשיבות הרבה שבחיבור בין השניים. מבחינה אישית מדובר בכלים ערכיים ומקצועיים שיאפשרו לי בתוך אשת חינוך, להביא את עולם הערכים אל תוך הכיתה ואל הילדים. זה יאפשר מצד אחד לחבר את התלמידים לערכי הנובעים מהמקרא, ומצד שני לחבר אותם לערכים הדרושים לנו כחברה.
כסטודנטית להוראת המקרא, אני מעוניינת לבדוק כיצד ניתן לחבר באופן טוב יותר את לימודי המקרא אל הערכים הנדרשים כיום בחברה המודרנית. אמנם במקרא יש לא מעט ערכים סותרים, אולם בפועל, הערכים שעליהם מושתת מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, מושתתים במידה רבה על הערכים מתוך המקרא. על כן ארצה לבדוק, האם ניתן לחבר בין הערכים של המקרא לבין הערכים הנדרשים בחברה המודרנית בישראל. בנוסף ארצה לבדוק האם ניתן להתגבר על הסתירה הקיימת בחלקים של המקרא ולהסביר אותם באופן רציונלי יותר לתלמידים.
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
