המתת חסד בישראל: בחינה משפטית, אתית וכלכלית של הזכות למות בכבוד

המתת חסד בישראל: בחינה משפטית, אתית וכלכלית של הזכות למות בכבוד

תוכן עניינים

מבוא 3
הדין המצוי 4
המצב המשפטי בישראל 4
ועדת שטינברג 5
חוק החולה הנוטה למות 5
מניעת סבל 6
טובת החולה והמשפחה 7
השפעת הסבל על המשפחה 7
השלכות כלכליות של המתת חסד 8
נטל כלכלי על מערכת הבריאות 8
הקצאת משאבים אלטרנטיבית 8
נטל כלכלי על משפחות החולים 9
השפעה על שוק העבודה והפריון 9
סיכום ומסקנות 9
ביבליוגרפיה 10

מבוא

המתת חסד היא המתת אדם במטרה להיטיב עמו כאשר הוא סובל ממחלה סופנית. המתת חסד הוא נושא מורכב אשר מעורר מחלוקות אתיות, מוסריות ומשפטיות. הדיון סביב המתת חסד מעלה שאלות מהותיות הנוגעות בערך לחיים, אוטונומיה של הפרט ותפקידה של החברה בטיפול בחולים סופניים.
בישראל המתת חסד אקטיבית שהיא פעולה ישירה לסיום חייו של אדם אינה חוקית. עם זאת, המתת חסד פסיבית, המתרחשת כאשר טיפולים מאריכי חיים מופסקים או אינם ניתנים, קיבלה הכרה מסוימת בחוק החולה הנוטה למות . חוק זה, אף על פי שאינו מתיר המתת חסד אקטיבית, מאפשר לחולים סופניים לקבל החלטות לגבי הטיפול בהם, כולל סירוב לטיפולים מאריכי חיים.
הדיון הציבורי בישראל סביב המתת חסד מתמקד בעיקר בהיבטים של הקלת סבל, כבוד האדם ואיכות חיים. מצדדי המתת חסד טוענים כי היא יכולה לספק מוצא לסבל בלתי נסבל, לאפשר לחולים למות בכבוד ובהתאם לרצונם, ולהקל את הנטל הרגשי והכלכלי על משפחותיהם. מתנגדי המתת חסד, לעומת זאת, מעלים חששות לגבי פוטנציאל לניצול לרעה, מדרון חלקלק שיוביל להמתות חסד במקרים שאינם מוצדקים ופגיעה בערך החיים ובקדושתם על פי ההלכה.
בעבודה זו אסקור את סוגיית המתת החסד בישראל ומחוצה לה. אפתח בדיון על המצב המשפטי הקיים בישראל, תוך התמקדות בחוק החולה הנוטה למות משנת 2005. לאחר מכן, אציג את הטיעונים המרכזיים בעד ונגד המתת חסד, תוך התייחסות לסוגיות כמו מניעת סבל, אוטונומיה של החולה, השלכות כלכליות והמצב החוקי במדינות שונות בעולם, תוך התמקדות במדינות שהתירו המתת חסד.
מטרת עבודה זו היא להציג תמונה מקיפה ומאוזנת של סוגיית המתת החסד בישראל, תוך בחינת כל ההיבטים הרלוונטיים. אני מקווה שהעבודה תתרום לדיון הציבורי בנושא ותסייע בקבלת החלטות מושכלות ומוסריות בנושא זה.