תחומים

צריכים עבודה מותאמת אישית?

השאירו פרטים ויחזרו אליכם:




    הקשר בין שביעות רצון ומיקוד שליטה לבין המוטיבציה בארגון

    מחיר: 330.00₪
    מספר מילים: 7551
    מספר מקורות: 21
    סוג הקובץ: docx
    שנת הגשה: 2019
    שם המוסד האקדמי: המרכז האקדמי רופין
    סוג העבודה: עבודה סמינריונית
    להורדת העבודה
    הזן פרטים » הזן פרטי תשלום » קבל את העבודה במייל

    תקציר העבודה

    הקשר בין שביעות רצון ומיקוד שליטה, על המוטיבציה בארגון

    מנחה:

    מגישים:
    כיתה

    תוכן עניינים

    תקציר 3
    מבוא 4
    סקירת ספרות 5
    שביעות רצון בארגון 5
    מיקוד שליטה – פנימית וחיצונית 7
    מוטיבציה – הגדרה ותיאוריות 8
    שביעות רצון כגורם למוטיבציה 10
    מיקוד שליטה כגורם למוטיבציה 11
    שיטה 14
    אוכלוסיית המחקר 14
    כלי המחקר 14
    הליך המחקר 15
    תוצאות 16
    הקדמה 16
    בדיקת השערות 18
    דיון וסיכום 19
    ביבליוגרפיה 21
    נספחים 23
    נספח א' - שאלון 23
    נספח ב' – פלט SPSS 28

    רשימת לוחות
    1. לוח מס' 1: מאפיינים תיאוריים של המשתנים הדמוגרפיים.
    2. לוח מס' 2: נתונים תיאוריים של משתני המחקר (ממוצע, סטיית תקן, מינימום, מקסימום ומהימנות).
    3. לוח מס' 3: מתאם פירסון בין משתני המחקר על כלל המדגם N=92.
    4. לוח מס' 4: מתאם פירסון בין משתני המחקר על כלל המדגם N=92.
    5. לוח מס' 5: רגרסיה- משתני רקע (מגדר, ותק בארגון, שכר ) שביעות רצון ממונה ישיר מיקוד שליטה מול מוטיבציה ארגונית.
    6. לוח מס' 6: רווח בר סמך ל95%.

    מבוא
    פסיכולוגים מגדירים את תהליכי המוטיבציה (Motivation), כתהליכים הקשורים בלעורר, לכוון, לווסת, או להפסיק התנהגות מסוימת. התפיסה הרווחת היא, שאותם תהליכי הנעה נובעים מסיבות שונות כגון: סיבות ביולוגיות, סיבות חברתיות, או סיבות פסיכולוגיות (Ball, 1977).
    בכל הקשור למוטיבציה בעבודה, בתחילת המאה הקודמת שלטה ההנחה, כי הגברת התפוקה והפריון תלויים בעיקר בתכנון רציונאלי של העבודה, קביעה מדויקת של תפוקות, תשומות, רווחיות, ופיקוח על השגת היעדים (Muller, 1982), אך מחקרים מאוחרים יותר הוכיחו, כי קיים קשר בין תפוקת העובד לבין תחושותיו במקום עבודה, הסיפוק שהוא מוצא בה, קשריו עם חבריו, ויחסו עם המנהל (Becker 1975). דסלר (Dessler, 2000), כינה תגלית זו כגישת "יחסי האנוש".
    בשנים האחרונות, מצביעים החוקרים גם על הקשר שבין שביעות הרצון לבין מוטיבציה ולתחושות העובדים (2001O'donoghue, ). ארנולד ופלדמן (Arnold & Feldman, 1986), הגדירו שביעות רצון בעבודה כ"מידה הכללית של רגשות חיוביים שמגלים יחידים כלפי עיסוקיהם". תיאוריית "שני הגורמים" (Two Factor Theory) של הרצברג (1959), קובעת, כי שביעות רצון וחוסר שביעות רצון, הן שתי תופעות שונות, ולכל אחת מהן גורמים מובילים אחרים.
    גורם מניע נוסף, קשור גם למיקוד שליטה. על פי היידר (Heider, 1958), מיקוד שליטה מוגדר כ"סיבות שאנו מייחסים למאורעות עשויות לאפיין אותנו", כלומר מיקוד שליטה הוא כל מאורע שהאדם יכול לייחס לו סיבה חיצונית (שאינה תלויה בו) וסיבה פנימית (שקשורה אליו). ברודלינג (Broedling, 1975) טענה במחקרה, כי עובדים בעלי מיקוד שליטה פנימי הם בעלי מוטיבציה גבוהה יותר בכל הקשור למקום עבודתם, מאשר עובדים בעלי מיקוד שליטה חיצוני. אותם עובדים בעלי מיקוד שליטה פנימי נחשבים לעובדים טובים יותר, מבצעים את עבודתם בצורה מקצועית יותר הרואים בעבודה קשה, ככלי שמקדם את האינטרס שלהם.
    לאור הממצאים הנ"ל, עבודת מחקר זו, בודקת את הקשר בין שביעות רצון מהממונה הישיר ומיקוד השליטה של העובד, לבין מוטיבציה אישית וארגונית.

    ad

    עבודות נוספות בנושא:

    חיפוש מתקדם


    חפש ב: