כתוצאה מאימות נתונים (ייצור ורכישת נתונים אישיים מתהליכים אוטומטיים) , פעילויות צרכנים מייצרות זרמי נתונים גדולים הנקראים גם נתוני עתק (Big data) , אשר מעבירים את השליטה על המידע מידי הצרכנים לידי חברות מסחריות. במרבית המקרים, צרכנים מסכימים בחוזה לניתוח זה של הנתונים שלהם, אך ניתן להטיל ספק באוטונומיה שלהם . אתגר פיקוח זהבמסגרת חוקים להגנת הפרטיות, טופל לאחרונה במסגרת הרפורמה האירופית להגנה על מידע (General Data Protection Regulation ) . בעבודה זו אבחן האם וכיצד יכול ללמוד המחוקק הישראלי מתקנות -GDPR על מנת למטב את הגנתו על פרטיות הצרכן הישראלי ברשת.
ב. תוכן
א. הקדמה: 1
ג. מבוא: 3
ד. שיתוף ואיסוף מידע בעידן הביג דאטה: סקירה 3
ד.1. קובצי קוקי (Cookie) 4
ד.2. אחסון בענן 5
ד.3. רשתות חברתיות 5
ד.4. ביג דאטה 5
ה. פרטיות: מסגרת תיאורטית 6
ה.1. 2 הבנות לפרטיות 6
ה.2. איומים על פרטיות 7
ה.3. פרטיות וכבוד האדם 7
ה.4. הגדרת הזכות לפרטיות 7
ה.5. פרטיות בהחלטות 8
ה.6. פרטיות מידע 8
ו. פרטיות בישראל 9
ו.1. המסגרת החוקית כיום: 10
ז. דין השוואתי: הגנת הפרטיות בחוק הישראלי מול תקנות ה-GDPR 13
ז.1. ההבדלים העיקריים בין דרישות הגנת הפרטיות ואבטחת המידע בישראל לבין ה-GDPR 14
ח. מסקנות 17
ט. סיכום 18
י. בבליוגרפיה: 19
י.1. ספרות לועזית: 19
י.2. חקיקה לועזית : 20
י.3. ספרות עברית: 20
