תחומים

צריכים עבודה מותאמת אישית?

השאירו פרטים ויחזרו אליכם:




    השפעת הסיקור התקשורתי של מחאות אזרחיות על מדיניות הממשלה במהלך משבר הקורונה בישראל

    מחיר: 178.00₪
    מספר מילים: 3595
    מספר מקורות: 16
    סוג הקובץ: docx
    שנת הגשה: 2023
    סוג העבודה: עבודה מסכמת
    להורדת העבודה
    הזן פרטים » הזן פרטי תשלום » קבל את העבודה במייל

    תקציר העבודה

    השפעת הסיקור התקשורתי של מחאות אזרחיות על מדיניות הממשלה במהלך משבר הקורונה בישראל

    תוכן העניינים

    מבוא 2
    רקע תיאורטי 3
    מקרה הבוחן 4
    שיטת המחקר 5
    רציונאל המחקר 5
    הליך המחקר 5
    התקופה הנחקרת והפריטים הנחקרים 6
    ממצאים ודיון 6
    1. מחאת העצמאיים 7
    2. מחאה נגד סגר פוליטי 8
    3. מחאה נגד חיסוני הילדים 10
    סיכום 12
    ביבליוגרפיה 13

    מבוא
    עבודה זו עוסקת בהשפעת הסיקור התקשורתי של המחאה נגד הגבלות הקורונה בישראל, על מדיניות ההגבלות שמיושמת על ידי הממשלה. מגפת הקורונה שהחלה להתפשט ברחבי העולם החל מתחילת שנת 2020 הביאה למשבר ברמה הגלובלית. למרות שחלק גדול מהתחזיות להיקף התחלואה והתמותה במדינת ישראל לא התממשו, מגפת הקורונה הציבה גם בפני מדינת ישראל אתגרים רבים ומורכבים. כחלק מההגבלות שהטילה הממשלה על האזרחים בישראל על מנת לצמצם את היקף התחלואה הוטלו שלושה סגרים, כאשר הסגר הראשון הוטל אמצע חודש מארס 2020, הסגר השני באמצע ספטמבר 2020, והסגר השלישי בסוף דצמבר 2020. במהלך סגרים אלה הוטלו הגבלות רבות על האזרחים כגון הגבלות תנועה וסגירת מערכת החינוך (וייסבלאי, 2021). גם לאחר תקופה זו מוטלות מגבלות שונות כגון מגבלות התקהלות, מסכות בחללים סגורים וכדומה, כאשר חלק מהגבלות אלה ומדיניות הממשלה נתקלות במחאות ציבוריות מסוגים שונים, החל מחוסר שיתוף פעולה עם הנחיות הממשלה ועד הפגנות אקטיביות (רם, סבירסקי וברקוביץ, 2021).
    מטרת העבודה היא לבחון את השפעת הסיקור התקשורתי של שלושה אירועים בהם התרחשה מחאה כנגד מדיניות הממשלה במהלך משבר הקורונה: מחאת העצמאים, בה מחו ארגונים ובעלי עסקים נגד הפגיעה הכלכלית שחוו בעקבות הטלת הסגר השני; מחאה נגד סגר פוליטי, שבה מחו קבוצות חברתיות שונות נגד הטלת הסגר השלישי, בטענות כי הטלת הסגר נובעת ממניעים פוליטיים של הממשלה; ומחאת הורים נגד חיסוני ילדים, שבה הורים חתמו על עצומה נגד חיסוני הילדים בבתי הספר בטענה כי זה אינו תפקידה של מערכת החינוך.
    עבור כל אחד מאירועים אלה, נבחן מידת הסיקור התקשורתי של המחאה, והשפעתו על מדיניות הממשלה בשבוע שלאחר המחאה. מבחינה תיאורטית, עבודה זו עושה שימוש בשני מושגים רלוונטיים: "אפקט ה- CNN" (Gilboa, 2005) שמתאר את השפעת הסיקור התקשורתי על המדיניות, ו-"קביעת אג'נדה" (Helfer & van Aelst, 2020), שמתאר את האופן שבו הסיקור התקשרותי עשוי להשפיע על סדרי העדיפויות של שחקנים פוליטיים. שאלת המחקר בעבודה היא: "מהי מידת השפעת הסיקור התקשורתי של מחאות אזרחיות על המדיניות של הממשלה בישראל במהלך משבר הקורונה?"

    ad

    עבודות נוספות בנושא:

    חיפוש מתקדם


    חפש ב: