תופעת הנישואין האזרחיים
שם המרצה:
שם הסטודנטים:
ת.ז:
תאריך הגשה:
תוכן עניינים
1. מבוא 2
2. נישואין דתיים ונישואין אזרחיים 4
2.1 מעמד בתי הדין הרבניים בישראל 6
2.2 יחס הדת כלפי נישואין אזרחיים 8
2.3 המאבק לנישואין האזרחיים 10
2.4 היקף התופעה בארץ 12
2.5 נישואין אזרחיים בחו"ל 13
3. מקרה בוחן- פסק דין "התרה של נישואין אזרחיים"- תיק מס': 4276/ס"ג ובג"ץ 2232/03 16
4. דיון וסיכום 19
5. ביבליוגרפיה 21
.
1. מבוא
"על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד" (בראשית ב', כד').
הנישואין היו מאז ומעולם מושג אחיד, מקובל ואוניברסלי. מוסד זה נתון בשינויים תמידיים, אשר מדור לדור חלו שינויים עצומים בהגדרת מוסד הנישואין ובמטרתו. בעבר היה מוסד הנישואין מוסד אשר עיקר עניינו היה הולדת ילדים, וכיום נתפס מוסד הנישואין כמבוסס על קשר, ברית וחברות (250: מעוז, 2005).
מדינת ישראל הינה מדינה יהודית ודמוקרטית, כאשר אופייה היהודי מתבטא בין היתר בקיומו של מונופול דתי בנושאי נישואין וגירושין במדינת ישראל. מונופול זה נועד לשמר את האינטרסים התרבותיים והלאומיים של העם היהודי. יש הטוענים כי המונופול הדתי מונע פילוג של העם היהודי ואף כי ויתור על המונופול הדתי בנישואין וגירושין יביא לוויתור על אחדות העם היהודי (18: וסטרייך ושיפמן, 2012). המונופול הדתי הינו המשכו של הסטטוס קוו- שהיווה את הסדר הפשרה בין מנהיגות היישוב החילוני (בן- גוריון) לבין המנהיגות החרדית (החזון איש) בכל הקשור ליחסים של דת ומדינה (174: טריגר, 2005) וחל בפלשתינה בתקופת המנדט הבריטי, אשר התבסס על הסדר המילט שהוחל על ידי האימפריה העותומאנית במאה ה- 19.
בתי הדין הדתיים קיבלו סמכויות שיפוט רשמיות ובלעדיות בנושאים של נישואין וגירושין. הבריטים שאלו להעדפת מנהיגי הקהילות, כאשר מנהיגי היישוב היהודי בחרו במסגרת אזרחית לנישואין. עם הקמתה של מדינת ישראל, ההסדרים המשפטיים שהיו נהוגים קודם נקלטו לתוך המשפט. אולם, נושא הנישואין והגירושין הביא לפולמוס, ובשנת 1953 נחקק ההסדר בנושא זה, תוך שמירה על שיטת המילט עם תוספת של שינויים מסוימים. נקבע כי עניינים של נישואין וגירושין יהיו נדונים על ידי בתי הדין הדתיים ויושתתו על הסדרים שנקבעו בתקופה העותומאנית (18: וסטרייך ושיפמן, 2012). בבסיס מכתב ה"סטטוס קוו", קיימות שתי סיבות עיקריות להסכמה לדין הדתי: הראשונה היתה חשש לקרע ופילוג בין חופשיים לדתיים, כאשר גירושין ונישואין אזרחיים עלולים היו להוביל להפרת איסור אשת איש ולממזרות במדינת ישראל. הסיבה הנוספת היתה מניעת נישואי תערובת מתוך אינטרסים לאומיים ודתיים (297: שטרית, 1998).
החוק הקיים במדינת ישראל, על דעת רבים, מונע מאלפי זוגות לחפש חלופה של נישואין בארץ ובחו"ל. שיפמן (1995), טען שההתערבות הדתית בתהליכי נישואין וגירושין מגבירה את המתח הקיים בין דתיים לחילונים על ידי כך שרבים מהזוגות הישראלים אינם משלימים עם הכפייה הדתית או שקיימות מגבלות הלכתיות המונעות מבני הזוג להינשא במדינת ישראל. בימינו מרבית האנשים בחברה אינם מקבלים את הסמכות הרבנית, אשר עוצמתה נחלשה עם השנים. אין קבלה והכרה דתית שלמה ואמצעי שכנוע באמצעות מרות וכפייה, אינם עוד בעלי משמעות בדורנו כשם שהיו בחברה המסורתית בעבר (רוזן- צבי, 1995).
חשיבותה של עבודה זו, אשר מתייחסת לנישואין האזרחיים הינה גדולה במטרה להבין את תהליכי הנישואין בארץ והקונפליקטים בין התומכים בנישואין דתיים ולא דתיים. מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית יוצרת מציאות של פלורליזם בשילוב עם הדת, דבר שבפני עצמו יוצר שאלות חוקתיות רבות שאינן ניתנות לפתרון חד משמעי. גם בתהליך הנישואין אנו ניצבים מול חוקי יסוד אשר מתנגשים בגישתה של הדת תוך ניסיון להביא לפתרון המשלב בין השניים.
בעבודה זו ננסה להסביר את תופעת הנישואין האזרחיים בארץ ובחו"ל ואת התייחסות הדת והמדינה לזוגות אשר מעוניינים להינשא, להקים בית בארץ ישראל, אך אינם מעוניינים כלל בהתערבות דתית בתהליכים אלו או שאינם יכולים כלל להינשא בחתונה דתית בשל הקריטריונים שנקבעו על ידי הרבנות ושאינם עומדים בהם. תחילה נתמקד ברקע ההיסטורי של הנישואין האזרחיים במדינת ישראל, לאחר מכן נציג גישות שונות, בעד ונגד הנישואין האזרחיים. כמו כן, נביא נתונים המציגים את תופעת הנישואין האזרחיים בארץ ובחו"ל. בהמשך נתמקד במקרה בוחן בו התרחשו נישואין אזרחיים בקפריסין והאופן בו ראה בית הדין הרבני את תוקפן של נישואין אלה ואת חוסר יכולתה של המערכת המשפטית, הדמוקרטית, להגיע להכרעה בנושא ללא הבנתה את הדין הדתי.
