חווית הורים בהתמודדות עם לקות הלמידה של ילדיהם

עבודה מסכמת בקורס:

שיטות מתקדמות במחקר איכותני

בנושא

חווית הורים בהתמודדות עם לקות הלמידה של ילדיהם

מגישות:
מוגשת אל:

סמסטר א'- תשפ"ד

תוכן עניינים

מבוא 2
שיטת המחקר 4
כלי המחקר 4
אוכלוסיית המחקר 4
הליך המחקר 4
ניתוח ועיבוד הנתונים 5
אתיקה במחקר 5
ממצאים 6
דיון 9
ביבליוגרפיה 11
נספח 1: מדריך הריאיון 12
נספח 2: טופס הסכמה מדעת להשתתפות במחקר 13

מבוא

לקות למידה הינה הפרעת למידה ספציפית שבאה לידי ביטוי בקשיים בלמידה ובשימוש במיומנויות אקדמיות בקריאה, בכתיבה או במתמטיקה, המשפיעה על החיים החברתיים, הפסיכולוגיים והנפשיים של הסובל ממנה בצורות שונות. הפרעה זו היא הפרעה נוירו-התפתחותית הבאה לידי ביטוי בלקות באחד או יותר מהתהליכים הפסיכולוגיים הבסיסיים המעורבים בהבנה או בשימוש בשפה מדוברת או כתובה. זוהי הפרעה מתמשכת, כך שהקשיים מופיעים בגיל צעיר, נמשכים על אף התערבויות ממוקדות, והיא מתבטאת בדרגות חומרה שונות (בנגו, 2020). לקות למידה היא בעלת השכיחות הגבוהה במערכת החינוך. מספר התלמידים עם לקות למידה בחינוך הרגיל כ-10% מכלל התלמידים. המידע על מספר התלמידים עם לקויות למידה בישראל נסמך היום על מספר מקבלי ההתאמות בדרכי היבחנות בבחינות הבגרות, שכן זה המידע היחידי שדרכו ניתן לאמוד את היקף התופעה בארץ (אל-דור, 2014).
לא רק הילדים מתמודדים עם השלכות הלקות על חייהם מבחינה לימודית, חברתית ונפשית, אלא גם ההורים המסייעים להם חשים לעתים תסכול וכעס, ומצפים להבנה ולעזרה מהמערכת החינוכית . ההורים לילדים עם לקויות למידה פחות מעורבים במערכת החינוכית בהשוואה להורים לילדים ללא לקות למידה, בגלל תחושת הלחץ הכישלון והבושה (ידין- גולדבירג ומרגלית, 2017). לקות הלמידה מבלבלת ומתסכלת את כל הגורמים השותפים בהתמודדות: הילד, ההורה והמורה. הורים רבים אינם יודעים את המאפיינים והם עומדים חסרי אונים מול סימנים סותרים בתפקודו הכולל של הילד (נבון, 2007).
הלחץ ההורי הינו לחץ המתעורר כאשר תפיסת ההורה לגבי הדרישות ממנו, גבוהה יותר ממשאביו להתמודד עמן. לחץ הורי גורם לתגובות הוריות שליליות הכוללות רמה נמוכה של חום הורי, חוסר תקשורת, סגנון הורות קפדני ונוקשה, ושליטה פסיכולוגית בילד. כל אלו משפיעים על מערכת היחסים בין ההורה והילד ועל התפקוד ההורי ועל הבריאות הנפשית של ההורה. תחושות הלחץ מחמירות ככל שבעיות ההתנהגות של הילד קשות יותר. וככל שההורים הינם חסרי ידע ומיומנות הנחוצים להתמודד עם ההפרעה (לירז, 2020).
מתגברות רגשות האשמה אצל ההורים והילדים, ומנסים לפצות את הרגשות האלה דרך תחושת רחמים ,הגנת יתר או אפילו הימנעות. תגובות אילו מובילות לתחושות של חוסר אונים ועייפות כרונית. הסטיגמה החתומה עליהם הופכת תוך תקופת זמן קצרה לקעקוע עמוק מדמם ובלתי מחיק בדימויו העצמי של הילד הלקוי ושל הוריו (דנינו, 2012).

רציונל המחקר: מחקר זה בוחן את חוויות, רגשות ותחושות הורים של ילדים לקויי למידה. בחרנו בעיקר את הנושא של החוויות כי ראינו שיש חוסר של ספרות הבודקת תחושות הורים לילדים לקויי למידה. ופחות התמקדות בחוויות ודרכי התמודדות שלהם שהם בעצמם עוברים בשל הופעת הלקות אצל בניהם. רוב המחקרים בתחום לקויות הלמידה של ילדים מתמקדים בהשלכות של לקויות אלה על הילדים עצמם, המחקר הנוכחי מציע התמקדות בחוויות ההורים האישית, רגשותיהם והדרכים שנקטו כדי להתמודד עם לקויות ילדיהם. הבנת חווית ההורים לחיים עם לקויות למידה של ילדיהם עשויה להגדיל את יעילות הכלים והתמיכה שמערכות החינוך יכולות לתת להורים לטובת הסיוע לילדיהם. לכן שאלנו את שאלת המחקר הבאה: איך הורים לילדים עם לקויות למידה, חווים את לקות הלמידה של ילדיהם? דאגות ודרכי התמודדות.