תחומים

צריכים עבודה מותאמת אישית?

השאירו פרטים ויחזרו אליכם:




    מבוא ללימודי מיגדר. פרק 2: בעקבות האישה והאיש, הטבע והתרבות: ההיסטוריה התרבותית של ההבחנה בין המינים

    מילות מפתח: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , ,
    מחיר: 9.00₪
    מספר מילים: 1138
    מספר מקורות: 1
    סוג הקובץ: docx
    שם המוסד האקדמי: האוניברסיטה הפתוחה
    להורדת העבודה
    הזן פרטים » הזן פרטי תשלום » קבל את העבודה במייל

    תקציר העבודה

    בעקבות האישה והאיש, הטבע והתרבות: ההיסטוריה התרבותית של ההבחנה בין המינים / תמר אלאור

    תוכן עניינים

    שרי אורטנר והשאלה שהציתה מחלוקת 1
    הטיעון: מדוע מוסמכת האישה אל הטבע 2
    גל הביקורת הראשון 3
    תשובותיה של אורטנר: הגמוניה, יוקרה ופרקטיקה 4
    הסוגיה בראשית המאה ה-21: טבע, תרבות וטכנולוגיות הרבייה 4

    שרי אורטנר והשאלה שהציתה מחלוקת

    מאמרה של תמר אלאור עוסק באנתרופולוגית שרי אורטנר, מחלוצות האנתרופולוגיה הפמיניסטית, ובפרט במאמר המכונן שלה "האם היחס בין הנשי לגברי הוא כמו היחס שבין הטבע לתרבות?" משנת 1974. המאמר התפרסם בקובץ "נשים, תרבות וחברה", בעריכתן של מישל צימבאליסט רוסאלדו ולואיז לאמפיר, שהפך לאחד מעמודי התווך של ההגות הפמיניסטית במדעי החברה. הקובץ צמח מתוך דור צעיר של חוקרות שהתעצב בקמפוסים של שנות השישים, נשים שביקשו לחבר בין עבודתן האקדמית לבין עמדותיהן האזרחיות ולראות במרכיב המיגדרי פרמטר ראשוני לארגון החוויה האנושית ולתיאור הסדר האנושי.
    טענתה של אורטנר הייתה פשוטה וישירה. בכל החברות האנושיות מבחינים בין גברים לנשים, ולהבחנה זו מצטרפת היררכיה הממקמת את הגברים מעל הנשים. פילוח זה נשען על הבחנה אוניברסלית אחרת, זו שבין הטבע לתרבות. אלאור מציעה לנהל דיאלוג עם המאמר בארבעה מהלכים: מעבר בתחנות המפתח של הטקסט, בחינת הביקורות עליו, סקירת תשובותיה של אורטנר, ובירור מצב הסוגיה בראשית המאה ה-21.

    הטיעון: מדוע מוסמכת האישה אל הטבע

    אורטנר מציגה את האנתרופולוגיה כמדע הנקרע בין שתי מגמות: מגמת עומק המחפשת את הגרעין האנושי המשותף לכל בני האדם, ומגמת רוחב החוגגת את השוני בין החברות. "בעיית הנשים" מחברת בין השתיים, שכן הכפיפות הנשית קיימת בכל חברה אך מתבטאת באופנים שונים. אורטנר בוחרת לטפל בסוגיה במישור האוניברסלי, ולא במישור הלוקאלי או האסנסיאלי, ומבססת את עמדתה על שלושה סוגי ראיות: אלמנטים גלויים, אלמנטים סימבוליים, וראיות על הבניה ומיסוד חברתי של הנחיתות הנשית.
    היא פוסלת את ההבדל הביולוגי כסיבה ישירה לפערים, שכן משמעותו נוצרת בתוך מערכת תרבותית. בבסיס החוויה האנושית קיימת הבחנה בין גוף לנפש: הגוף המתכלה נתפס כנחות מן הרוח הטרנסצנדנטית והנצחית. הבחנה זו מתרחבת לכלל דיכוטומיה בין טבע לתרבות, שבה מבקש האדם לשלוט בטבע באמצעות הרוח. במהלך זה מוסמכת האישה אל הטבע והגבר אל התרבות. אלאור מסמיכה לטיעון את סיפורי הבריאה בספר בראשית. פרק א, שבו נברא האדם בדיבור כיצור כפול מין, נעדר את ההבחנה בין גוף לנפש, ואילו פרק ב מספר כיצד יצק האל רוח בחומר, כיצד הבדיל האדם עצמו מבעלי החיים בהעניקו להם שמות, וכיצד נבראה האישה מצלעו כאשר הענקת שמה נותרת בידיו.......

     

    סיכום פרק 2 מתוך הספר:

    אלאור, ת. (2007). בעקבות האישה והאיש, הטבע והתרבות: ההיסטוריה התרבותית של ההבחנה בין המינים. בתוך: נ. ינאי, ת. אלאור, א. לובין וח. נווה (עורכות). דרכים לחשיבה פמיניסטית - מבוא ללימודי מיגדר (עמ' 85-117). רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.

    ad

    עבודות נוספות בנושא:

    חיפוש מתקדם


    חפש ב: