עבירות כורח: האם הבחירה של אדם הנתון לסכנה מוחשית עקב כוחו של ארגון פשיעה או אדם אחר, המבצע עבירה עבור אחר נובעת מתוך כורח?

פרו סמינריון – קורס "קניין רוחני"

מבצע באמצעות אחר - עבירות כורח

מגיש

ת.ז.

מס' מילים:
תאריך הגשה:

תוכן עניינים

1. מבוא 2
2. סקירה 3
2.1. מנהיגות פשע ומנהיגות פטריארכלית 3
2.2. סייגים לאחריות פלילית 4
2.3. סייג הכורח 6
2.4. היקף אחריות השולח 7
2.5. מקרה בוחן 9
3. סיכום 11
4.. ביבליוגרפיה 12

1. מבוא
בשנים האחרונות דן בית המשפט על ערכאותיו בסייג הכורח. בפרשת אלון, קבע בית המשפט כי אלון לא עמדה באחד הכללים המחייבים של סכנה ממשית ולכן לא עומדת לה הטענה לסייג הכורח. אולם דווקא קביעה זו מעלה את השאלה, האם העובדה שאלון גדלה במשפחה פטריארכלית שבה לאחיה עופר מקסימוב הייתה שליטה פסיכולוגית עליה, לא נחשבת למצב שבו לא באמת הייתה לה ברירה והיא פעלה באופן בלתי מודע? טענה זו עולה בקנה אחד עם עבירות שמבצעים אנשים עבור ארגוני פשע, כאשר לא מדובר בעבריינים שלוחצים על ההדק, אלא בעורכי דין, רואי חשבון ואנשי הצווארון הלבן, שמבצעים בפועל עבירה עבור אחר.
על מנת להרשיע אדם בעבירה פלילית, מוכרחים להתקיים מספר יסודות הקשורים בעבירה המסוימת, כמו גם יסודות כלליים המבססים את האחריות פלילית. הסייגים לאחריות פלילית, קרויים גם כ-"הגנות" בפלילים. סייג לאחריות פלילית הוא כלל, שכאשר מתקיימים התנאים שנקבעו בו, בדרך כלל, לא תוטל אחריות פלילית על עובר העבירה. אחד הסייגים המופיע בסעיף 34יב, והוא סייג הכורח. הסכנה בכורח, נוסעת מאיומים הכופים את העושה לבצע את מעשה העבירה המוכתב לו על ידי המאיים, כאשר במצבים של כורח, מי שנכפה לבצע את העברה נוטל חלק בפעילות עבריינית של הכופה, באמצעותו המאיים מגשים את מזימתו העבריינית.
עבודה זו עוסקת בסוגיה לפיה אדם, הנמצא בארגון מסוים ומתבקש לבצע פשע, אך הוא לא מוכן לעשות זאת, ואותו האדם בכל זאת מבצע את הפשע בשל החשש לשלום משפחתו, לגופו או רכושו ומודע לקיומה של סכנה מוחשית עקב כוחו של אותו ראש ארגון. לכן, הבחירה לבצע את אותה פעולה איננה בהכרח מתוך רצון אלא מתוך כורח. אך ישנה אפשרות שאותה תחושת כורח מוסווית בהשפעת המנהיג על הקבוצה.