הקדמה 1
הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות 2
האינטרסים של הצדדים ותפיסת ההנהגה הישראלית 2
המתווך באנץ' ומשמעות ההסכמים 2
יחסי ישראל מצרים: מהסכם צבאי להסכם שלום, 1973-1979 3
ממלחמת יום הכיפורים להסכם ההפרדה 3
הסכם הביניים ומשבר ההערכה מחדש 4
יוזמת סאדאת, קמפ דיוויד וחוזה השלום 5
הסכם אוסלו: מערוץ אחורי חשאי להסכם הבנות בין ישראל לבין אש"ף 6
ממדריד לערוץ הנורווגי 6
מן הערוץ החשאי אל ההכרה ההדדית 7
סיכום 7
פרק זה עוסק בהסדרים המדיניים הבולטים שהושגו בין ישראל לבין שכנותיה, ואין הוא מבקש להקיף את מכלול יחסיה עם מדינות ערב ועם הפלסטינים. במבט לאחור אפשר לחלק את הסכסוך הישראלי-ערבי לשתי תקופות. בתקופה שמ-1948 ועד 1973 ביקשו הצדדים לנהל את הסכסוך, ואילו מ-1974 ואילך התאפיינה התקופה בניסיונות לפתור אותו. הבסיס לשתיהן דומה, ולדברי גרוס שטיין הוא נעוץ באי-שביעות רצון מסטטוס קוו שאי-יציבותו הולכת וגוברת ובלימוד משותף של מחיר השימוש בכוח. באותן שנים פרצו חמש מלחמות בין ישראל לבין מדינות ערב, ובכל ההסדרים שהושגו בסיומן, למעט מלחמת ששת הימים, היו מעורבים גורמים שלישיים, מדינות או ארגונים בין-לאומיים.
האינטרסים של הצדדים ותפיסת ההנהגה הישראלית
במסגרת החלטה 62 מ-16 בנובמבר 1948 קראה מועצת הביטחון לצדדים הלוחמים לנהל משא ומתן על משטר שביתת נשק, מתוך הנחה שמשטר כזה יאפשר לבנות בתוכו את התכנים של שלום קבוע. ההחלטה תאמה את האינטרס הישראלי, שכן שישית מן האוכלוסייה גויסה למערכה, לא נותרו עתודות כוח אדם והמעמסה הכלכלית הייתה כבדה. ראש הממשלה דוד בן-גוריון סבר שהביטחון יושג בעלייה, בהתיישבות ובהצטיידות בנשק, ולכן ראה בהפסקת הלחימה מחויבת המציאות, ובמאי 1949 הזהיר שהמרחק משביתת נשק ועד לשלום אינו קטן. שר החוץ משה שרת קרא אף הוא לסיים את המלחמה ולמקד את המאמץ בקליטת העלייה.
סיום הלחימה תאם גם את האינטרס הערבי, לנוכח הכישלון למנוע את הקמת המדינה היהודית, מצוקתה המבצעית של מצרים בנגב וההישגים הצנועים שהבטיחו לעצמן ירדן וסוריה. ישראל סיימה את המלחמה בשטח גדול בכשלושים אחוזים משטח המדינה היהודית בגבולות החלטת החלוקה. בשאלת ההסדרים הטריטוריאליים נחלקה ההנהגה. בן-גוריון סבר שתמורת כל ניסיון להשיג שלום תידרש ישראל לשלם מחיר גבוה בטריטוריות והעניק ראשוניות לשיקולי הביטחון, ואילו שרת היה מוכן לשלם בשטח כדי להפחית את המתח עם הערבים, ראה חשיבות בלגיטימציה בין-לאומית וביקש להכפיף את שיקולי הביטחון לשיקולים מדיניים.
סיכום פרק מתוך הספר:
בן צבי, א. וורשה, ג. (2022). ישראל ומדינות ערב. סוגיות נבחרות במדיניות החוץ של ישראל (עמ' 337-378). האוניברסיטה הפתוחה: רעננה.
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
