מלחמה ואסטרטגיה – עבודה סמינריונית בנושא: לוחמה אסימטרית

מלחמה ואסטרטגיה (10390)

עבודה סמינריונית

לוחמה אסימטרית

תוכן העניינים

פרק 1 מבוא 3-4
פרק 2 לוחמה אסימטרית 5-8
2.1 רקע כללי ומאפיינים
2.2 לוחמת גרילה
2.3 טרור
פרק 3 מרד המאו מאו בשלטון הבריטי בקניה בין השנים 1953-1956 9-12
פרק 4 ארגון LTTE ומאבקו בממשלת סרי לנקה בין השנים 1972-2009 13-16
פרק 5 השוואה, ניתוח מסקנות וסיכום 17-21
רשימה ביבליוגרפית ומקורות 42-22

פרק 1

מבוא
"הגרילה מנצחת אם אינה מפסידה, הצבא הרגיל מפסיד אם אינו מנצח..."
הנרי קיסינג'ר, מזכיר המדינה ה-56 של ארה"ב (Kissinger, 1969) )

רקע
לוחמה אסימטרית היא לוחמה בה קיים קונפליקט מלחמתי בין מדינה לבין ארגון שאינו מדינתי.
בנוסף לכך בלחימה זו קיים שוני מהותי בין 2 הצדדים הלוחמים וזאת בניגוד ללוחמה סימטרית בה מדינה לוחמת במדינה ושני הכוחות הם פחות או יותר בעלי אותו גודל ועוצמה ושניהם משתמשים באותן טקטיקות ואסטרטגיות לטובת פגיעה ביריב. השוני יכול להתבטא בגודל הכוח הצבאי, בעוצמתו, ביכולתו הכלכלית, ביכולת הצבאית של הלוחמים וברמתם, וגם במרווח הנשימה שלו אל מול פגיעות ואבדות הן בפן המספרי והן בפן המוראלי (הרכבי, 1990).
בשל הפערים הללו ובכדי לגשר עליהם, הצד החלש יותר חייב לנקוט באסטרטגיה שונה ומיוחדת או בשיטות לחימה לא קונבנציונאליות.
פעמים רבות הצד החלש בלוחמה אסימטרית יבחר באסטרטגיה של התשה אל מול היריב - מאבק ארוך מתמשך ומתיש הן ברמה הפיזית והן ברמה הפסיכולוגית תוך פגיעה ביעדים צבאיים.
מטרת ההתשה והפגיעה הפסיכולוגית היא על מנת להחליש את לכידות החברה האזרחית ואת נחישות העורף לשאת את הפגיעות, להחליש את ההרתעה של המדינה החזקה יותר כביכול, ולהוביל לירידה בתמיכת האזרחים בפעולות השלטון (Metz, 2001).

מספר המקרים בהם הלוחמה האסימטרית באה לידי ביטוי, עולה מאוד מאז מלחמת העולם השנייה, ולמעשה רוב הקונפליקטים שמגיעים לעימותים צבאיים כיום, הם קונפליקטים של לוחמה אסימטרית כגון מלחמת וייטנאם בה נלחם צבא ארה"ב מול כוחות הוייטקונג או מלחמת לבנון השנייה בה צה"ל נלחם בארגון חיזבאללה (הרכבי, 1990).
כאשר בוחנים מקרים של לוחמה אסימטרית ניתן לראות כי לעיתים קרובות דווקא הצד החלש יותר יוצא שידו על העליונה, או שקשה מאוד להכריע אותו בצורה טוטאלית וברורה, הן בשל ההתשה והן בשל המגבלות הפוליטיות הפנימיות ו/או החיצוניות שהמדינה נתקלת בהם, במהלך עימות מתמשך שכזה אל מול ארגון שאינו מדינתי.
מתוך כך קיימת הנחת יסוד שלא ניתן להביס צבאית ארגונים לא מדינתיים אלימים בצורה טוטאלית וברורה, ושלרוב דינם של קונפליקטים שכאלה בין מדינות לארגונים לא מדינתיים אלימים הינם להיות נצחיים, או להסתיים בהשגת המטרה של הארגון הלא מדינתי או לחילופין להיפתר בזירה הדיפלומטית בלבד (Merom, 2003).
כך לדוגמא אמר הרמטכ"ל אמנון ליפקין-שחק ז"ל בנאומו לקציני צה"ל המסיימים קורס מפקדי פלוגות ומפקדי גדודים בחודש נובמבר 1997, כי "צבא סדיר אינו יכול לנצח גרילה" (הנקין, 2006).

מטרת עבודתי זאת הינה לבחון את תופעת הלוחמה האסימטרית, תוך התמקדות בסיבות להכרעה וניצחון מצד המדינה המעורבת.
כלומר באילו נסיבות מצליחה מדינה למנוע מארגון לא מדינתי אלים להשיג את מטרותיו, והאם מדינות מסוגלות לנצח עימותים א-סימטריים, תוך התעמקות בשאלה מהם התנאים שצריכים להיווצר על מנת להוביל את המדינות לניצחון שכזה?
כיוון שההיסטוריה של הלוחמה האסימטרית מאופיינת בכך שלרוב הצד החלש, קרי הארגון הלא מדינתי הוא בלתי ניתן להכרעה צבאית טוטאלית, בעיקר לא ארגונים הנלחמים עבור מטרת שחרור לאומי ועצמאות, ברצוני לבדוק האם קיומם של אי אילו תנאים יכול להביא בסופו של דבר דווקא לניצחון המדינה ולהכרעת הארגון הלא מדינתי.

ובמילים אחרות ובהתמקדות במקרי עבר ספציפיים:
האם מדינה יכולה להגיע למצב של הכרעה בלוחמה אסימטרית? ומהן הסיבות לכך?
מקרה בוחן של האימפריה הבריטית ומאבקה במרד 'המאו מאו' בקניה בין השנים 1953-1956, ומקרה בוחן של ממשלת סרי-לנקה ומאבקה בארגון 'נמרי השחרור של טאמיל אילם' (LTTE) בין השנים 1976-2009.