תחומים

צריכים עבודה מותאמת אישית?

השאירו פרטים ויחזרו אליכם:




    סיכום הקורס יחסי מגדר במרחב הישראלי (מחברת קורס מלאה)

    תחום / תואר: ,
    מחיר: 59.00₪
    מספר מילים: 27973
    סוג הקובץ: doc
    סוג העבודה: סיכום קורס
    להורדת העבודה
    הזן פרטים » הזן פרטי תשלום » קבל את העבודה במייל

    תקציר העבודה

    יחסי מגדר במרחב הישראלי

    תוכן עניינים

    שיעור 1 2
    הקדמה. 2
    שיעור 2 - 3
    מושגי יסוד במגדר 3
    שיעור 3 6
    הרצאת אורח: מגדר ותכנון - מקרה בוחן של מאבק תכנוני בשכונת פלורנטין בת"א/ עדי מגר-פלסר 6
    שיעור 4 8
    הקהילה ההומו-לסבית בי-ם ובת"א-יפו: הבניית אזרחות עירונית כתהליך של מו"מ מרחבי/ איתי מנור 8
    שיעור 5 11
    התפתחות החשיבה הפמיניסטית בתחום הגיאוגרפיה. 11
    שיעור 6 14
    מגדר ופיתוח 14
    שיעור 7 16
    המרחב העירוני מנקודת מבטם של הומואים ולסביות בעיר ת"א-יפו/ חן (משהו) 16
    שיעור 8 19
    מודל זמן-מרחב, ועל מודל הניידות של הגבר והאישה במרחב לאורך היום. 19
    שיעור 9 21
    המשך 21
    שיעור 10 24
    המשך מודל זמן-מרחב: נשים בדואיות 24
    שיעור 11 26
    הקהילה הבנגלדשית באיסט אנד (לונדון) 26
    שיעור 12 28
    התערבות ושינוי 28
    מאמרים 30

    שיעור 1
    הקדמה.
    לכותרת של הקורס יש שני חלקים: "יחסי מגדר" ו"המרחב הישראלי". אנחנו נתייחס לגישות שמגשרות בין יחסים חברתיים, ובמקרה שלנו יחסי מגדר, למרחב, ובאופן יותר ספציפי - המרחב הישראלי, המרחב העירוני הישראלי. רוב המחקר בנושא מתייחס לעיר, יש מקום למרחבים אחרים, אבל הדומיננטה היא במרחב העירוני. יש מאפיינים מאוד ייחודיים למרחב הישראלי, שהם תוצאה של ההתפתחות ההיסטורית, הפוליטית וכו'. המרחב הישראלי ממקד אותנו בענף מחקרי מסוים - הישראלי העירוני. מתוך כל זה נבין מהו המרחב הישראלי ובמה הוא שונה ממרחבים אחרים.
    בחלק הראשון של הקורס נעסוק בעיקר במושגים תיאורטיים; בתיאורטיות שמתייחסות לגיאוגרפיה ובמושגים שקשורים למגדר. בחלק השני: מגדר, תכנון ופיתוח, נעמוד על ההשלכות והמשמעויות של ההבדלים המגדריים בתחום של תכנון עיר ובתחום של פיתוח. כשאנו אומרים פיתוח, הכוונה היא ליצירת מסגרת לשינוי, שינוי חברתי, שינוי ביחסי כוחות. זאת התערבות מבחוץ של מתכנן/ חוקר שמשפיעה מאוד על מהלך החיים השגרתי. זהו תחום מאוד פופולארי. לדוגמא: הבדווים בנגב והשפעת המרחב עליהם. אנחנו נתייחס לקבוצות תרבותיות מנקודת מבט של פיתוח.
    אנחנו ננסה להבין מה המשמעות של המושג מרחב? מזה מרחב פרטי ומזה מרחב ציבורי? מה זה מותר ומה זה אסור? לדוגמא, מתוך המחקר עלה שתפישת המרחב של אנשים במערב ובעולם השלישי – שונה. עד שנות ה-30' של המאה ה-20 ההתייחסות למרחב הייתה של מרחב פיזי, מה שאנחנו רואים בעיניים. ההסתכלות היותר מאוחרת אומרת שאפשר להסתכל על המרחב מנקודת מבט חברתית. זהו מרחב שאינו נראה לעין, זה מרחב סובייקטיבי. אנחנו לא מודעים לזה כל כך. לכל מרחב יש משמעות חברתית.
    הנושא השלישי, הזכות לעיר וזהויות מגדריות בעיר, מתייחס להיבט החברתי של המרחב ולהיבט של כוח, יחסי כוחות. זה אחד המושגים המרכזיים בכל דיון בנושא של מגדר. במקרה שלנו, לכוח יש משמעות מרחבית. כוח חברתי משפיע על חופש של ניידות במרחב. נשים וגברים לא יכולים לשמש במרחב שלהם באותה רמה. הנושא הזה משפיע על כל אחת ואחד מאיתנו. נשים לדוגמא, משתמשות יותר במרחב הקרוב לביתם וגברים משתמשים יותר במרחב הרחוק מביתם. יש ענף בגיאוגרפיה שנקרא "גיאוגרפיה של פחד", יש אזורים שנשים פוחדות יותר מגברים (ולהיפך). הזכות להשתמש במרחבי העיר היא לא תמיד ממומשת.
    הנושא הרביעי הוא מיליטריזציה חברתית ומגדרית, כלומר, המקום של הצבא בחברה הישראלית, זה מקום מרחבי גדול מאוד, בעיקר במרחב העירוני – ולא רק שטחי אש. לנושא הזה יש משמעות מגדרית, הצבא הוא ברובו מורכב מגברים (למרות שמבחינת השילוב של הנשים, צה"ל הוא אחד המתקדמים בעולם, ויש היבטים חיוביים לצבא מבחינת אינטגרציה חברתית), אלא שהשיח הוא בעיקר שיח גברי, ויש גם משמעות למה שהצבא יוצר לבוגריו. המיליטריזם לא נגמר מתחיל בגיוס ונגמר בשחרור; בישראל יש מיליטריזם אזרחי. מיליטריזם זו תפישה חברתית, תפישה פוליטית. יכול להיות שאין לנו ברירה, אבל נבין מה זה עושה.
    לנושא הבא, מגדור תפישת המרחב, לא בטוח שנגיע. כ"א מאיתנו רואה את המרחב באופן מסוים. כל הענף של המיפוי הקוגניטיבי התפתח במאה ה-20. 80 תלמידים יציירו את החדר באופן שונה. יש כאן משהו מאוד סובייקטיבי. זו שיטת מחקר. דווקא בתחום של תכנון יש חשיבות גדולה איך כל אחד תופש את המרחב שלו, ויש הבדלים בין תפישה של גברים לתפישה של נשים.
    אנחנו נדבר גם על הקהילה ההומו-לסבית (הרצאת אורח), איך האזרחות העירונית מתבטאת במרחב, על המשא ומתן בין אזרח ואזרח ובין אזרח ושלטונות. זה נכון לכל קבוצות המיעוט. הנושא האחרון הוא התנגדות בחיי היומיום. כל הנושא של היומיום, התחילו להתעניין בו בשנות ה-70'. היומיום נתפש כמשהו טופל, חוזר על עצמו. הוא לא נושא מחקר מעניין. בשנות ה-70', כחלק מהביקורת הפוסט-מודרניסטית, משכו את הזרקורים לחיי היומיום. החיים האלו מהווים בסיס להתנהלות במרחב. מתוך זה צומח המושג של התנגדות, כלומר התנגדות קטנה. התנגדות אישית, אינדיבידואלית שבד"כ לא נחשפת. לדוגמא, ביטוי של רגשות אינטימיים של זוג בני אותו מין במרחב, הנקה בציבור. זה גם מעלה את השאלה איך חוקרים מסתכלים על אקט מסוים – האם בהנקה יש אקט של התרסה? התנגדות היא כל אקט שרוצה לשנות את הנורמות.

    ad

    עבודות נוספות בנושא:

    חיפוש מתקדם


    חפש ב: