מבוא 1
המשולש התעסוקתי כצורת העסקה 2
התהוות ההסדר הישראלי 2
חקיקה, אחריות מזמין ואכיפה 3
ממיקור חוץ של כוח אדם למיקור חוץ של שירותים 3
מי מועסק בהעסקה עקיפה 3
שכר, ביטחון תעסוקתי ופערים מול עובדים מן המניין 4
ארגון עובדים, כוח קיבוצי וצורות העסקה חדשות 4
פלטפורמות דיגיטליות וצורות העסקה חדשות 5
סיכום 5
רשימת מקורות 5
העסקה עקיפה היא הסדר שבו אדם מועסק בידי חברה אחת ומבצע את עבודתו אצל חברה אחרת, שהיא הנהנית העיקרית מפרי עבודתו, ובכך מתפרקים יחסי העבודה הדו-צדדיים למשולש תעסוקתי (Davidov, 2004). הספרות הסוציולוגית משייכת הסדר זה למגמה רחבה של פיצול מקום העבודה, שבה ארגונים מעבירים פעילויות שאינן בליבת עסקיהם לקבלנים, לזכיינים ולמתווכים ומשמרים בידיהם את הקביעה של מחירים ושל תקני ביצוע (Weil, 2014). מגמה זו נדונה כמקרה מובהק של שחיקת יחסי העבודה התקניים ושל התרחבות העסקה חסרת ביטחון (Kalleberg, 2009). המקרה הישראלי נחשב ייחודי משום שההעסקה העקיפה בו לא צמחה בשולי המערכת הקיבוצית אלא דרכה, בהסכמים ענפיים ובתיווך מנגנוני המדינה (Bondy, 2018). סקירה זו ממפה את המסגרות המושגיות לניתוח ההעסקה העקיפה, את התהוות ההסדר הישראלי, את הרכב האוכלוסייה המועסקת בו, את הראיות בדבר שכר וביטחון תעסוקתי ואת השלכותיה על הכוח הקיבוצי.
