פרק ראשון: מהי טראומה? 4
1.1 מבוא 4
1.2 תאונות רכבת וטראומה 4
1.3 פרויד והיסטריה 5
1.3.1 מחקרי ההיסטריה של שרקו והשפעתם על פרויד 5
1.3.2 קתרזיס וה"ריפוי בדיבור" של ברויאר ופרויד 5
1.3.3 "תיאוריית הפיתוי" של פרויד 6
1.4 נטישת "תיאוריית הפיתוי" והולדת הפסיכואנליזה 6
1.5 הלם קרב ומלחמת העולם הראשונה 7
1.6 פרויד ודחף המוות 8
1.6.1 מגן מפני גירויים 8
1.6.2 כפיית החזרה 8
1.7 הפרעה שלאחר דחק טראומטי - PTSD 9
1.7.1 הכנסת הפרעה חדשה 9
1.7.2 ההגדרות השונות של PTSD 9
1.8 הטראומה כפרדיגמה במדעי הרוח 10
1.9 סיכום מאפייני הטראומה 10
1.10 טראומה בקולנוע האמריקני הקלאסי 11
1.11 דיון בסרט "מיסטיק ריבר" 11
פרק שני: זיכרון ושִׁכחה קולקטיביים 12
2.1 מבוא 12
2.2 הפנטזיות הראשוניות של פרויד 12
2.3 זיכרון קולקטיבי 13
2.3.1 האם קבוצות זוכרות בצורה נכונה את העבר? 13
2.3.2 היכן ממוקמים זיכרונות קולקטיביים? 14
2.3.3 מה הקשר בין הפרט, הקולקטיב והזיכרון? 14
2.4 טראומה קולקטיבית 15
2.4.1 טראומה קולקטיבית אצל פרויד 15
2.4.2 מאפייני הטראומה הקולקטיבית 16
2.5 ניתוח זיכרון וטראומה קולקטיביים בקולנוע 17
2.5.1 טראומות קולקטיביות בקולנוע 17
2.5.2 ניתוח טראומות קולקטיביות בסרט "מיסטיק ריבר" 18
פרק שלישי: טראומות כור ההיתוך, הגזע והאימפריה והמפגש עם פנטזיות של אחרים 19
3.1 מבוא 19
הטראומה של הגיבורה בסרט "שתיקת הכבשים" 3.2 19
טראומות קולקטיביות בהיסטוריה האמריקנית 3.3 21
3.3.1 אישי וקולקטיבי ב"שתיקת הכבשים" - התרבות של הפצע 21
3.3.2 שלוש טראומות גרעין בהיסטוריה האמריקנית 21
מהי פנטזיה? 3.4 23
3.4.1 פנטזיה היא אישית ותומכת במציאות 23
3.4.2 פנטזיה ורב-תרבותיות בהתקבלות "שתיקת הכבשים" 24
3.4.3 הסובייקט המפוצל והטראומה של הממשי באחר הגדול 24
3.4.4 האיווי של האחר כפנטזיה 25
3.4.5 פנטזיה והאיווי של האחר ב"שתיקת הכבשים" ובקולנוע האמריקני העכשווי 26
3.4.6 האידאולוגיה של הפנטזיה של ידיעת האיווי של האחר 26
פרק רביעי: תיאוריית הקשר 27
4.1 מבוא 27
4.1.1 רקע היסטורי 27
4.1.2 תיאור הסרט "ג'יי אף קיי - תיק פתוח" ויציאתו לאקרנים 27
4.1.3 המחלוקות סביב הסרט 28
4.2 סרט קלאסי או פוסט-מודרני? 29
4.2.1 "ג'יי אף קיי - תיק פתוח" כסרט קלאסי 29
4.2.2 פוסט-מודרניזם בסרט 30
4.3 אמת, מדיום וזיכרון בסרט 31
4.4 פנטזיה והאמת של הטראומה 31
4.4.1 הטראומות בעלילת הסרט 31
4.4.2 טראומת הגרעין בסרט 32
4.4.3 עוד על טראומת כור ההיתוך 32
4.4.4 פנטזיה וטראומה בסרט 33
פרק חמישי: האם אפשר להאמין לקולנוע? 34
5.1 מבוא 34
5.2 התגובות לסרט "פורסט גאמפ" 35
5.3 מחיקת ההיסטוריה ושכתובה ב"פורסט גאמפ" 36
5.3.1 האם אפשר להאמין לסרטים? 36
5.3.2 טריוויאליזציה של ההיסטוריה? 36
5.4 טראומה ב"פורסט גאמפ" 37
5.4.1 טראומות אישיות 37
5.4.2 עוד על טראומת הגרעין של הגזע בארצות הברית 37
5.4.3 טראומת הגזע ב"פורסט גאמפ" 38
5.5 קריאה פאראפרקטית של "פורסט גאמפ" 39
5.5.1 על חשדנות ויצירה 39
5.5.2 "פורסט גאמפ" כמבנה של טראומה 39
5.5.3 טראומות ב"פורסט גאמפ" בקריאה פאראפרקטית 40
פרק שישי: אהבה וגזל 41
6.1 מבוא 41
6.2 החוב לאמריקנים-אפריקנים בתרבות הפופולרית וייצוגו בקולנוע 41
6.3 "בחזרה לעתיד" 43
6.3.1 תסביך אדיפוס ב"בחזרה לעתיד" 43
6.3.2 טראומת הגזע ב"בחזרה לעתיד" 43
6.4 "ספרות זולה" 44
6.4.1 החוב הבין-גזעי ב"ספרות זולה" 45
6.4.2 משבר הגבריות ב"ספרות זולה" 45
6.4.3 משבר הגבריות ודמויות האב בסרט 46
6.4.4 הכושי הלבן: "קוּל" והאמריקנים-אפריקנים ב"ספרות זולה" 47
פרק שביעי: האימפריה מכה שנית 48
7.1 מבוא 48
7.2 להציל את הקולנוע האמריקני 48
7.2.1 "הוליווד החדשה" 48
7.2.2 "הוליווד החדשה החדשה" 49
7.3 להציל את האימפריה האמריקנית 50
7.3.1 טראומת הגרעין של האימפריה 50
7.3.2 שפילברג וטראומת האימפריה 51
7.3.3 "המלחמה הטובה" והזיכרון הקולקטיבי האמריקני 52
7.4 הזיכרון שלא היה 53
7.4.1 ה"טעויות" בסרט 53
7.4.2 ההצלה שלא הייתה 54
פרק שמיני: בתוך הפנטזיה של אחרים 55
8.1 מבוא 55
8.2 טראומה אישית וקולקטיבית בסרט "האחות בטי" 56
8.2.1 הטראומה האישית של בטי 56
8.2.2 טראומות הגרעין בסרט 56
8.3 פנטזיה ופוליטיקת הזהויות בסרט "האחות בטי" 57
8.3.1 תפקידי הפנטזיה בחיי הדמויות 57
8.3.2 המשמעות החברתית של הפנטזיות 58
8.4 המלודרמה 59
8.4.1 מהי מלודרמה? 59
8.4.2 אופרת הסבון "סיבה לאהוב" כמלודרמה 60
8.4.3 יחס הדמויות למלודרמה בסרט "האחות בטי" 60
8.5 טראומה, פנטזיה ומלודרמה כאדפטיביים לכלכלה החדשה 61
פרק תשיעי: זיכרון פרוסתטי 62
9.1 מבוא 62
9.2 מהי הטראומה בסרט "ממנטו"? 63
9.3 פנטזיית הפילם נואר 64
9.4 זיכרון פרוסתטי 65
9.5 טראומה וחברת הבקרה 67
1.1 מבוא
בפרק זה מוצג אחד המושגים המרכזיים בקורס, הטראומה. המונח מציין באופן כללי זעזוע שעובר על אדם או על קבוצה וגורם לפגיעה נפשית קשה שקשה להחלים ממנה. הפרק עוסק בעיקר בטראומה של הפרט, ובוחן את המושג בהדרגה דרך מחקרים שהופיעו מסוף המאה התשע עשרה ועד תחילת המאה העשרים ואחת. הדיון ההיסטורי מאפשר להבין את הרעיונות בהקשר שבו נוצרו, ובכללם רעיונות שנשמעים לעתים כלקוחים מן המדע הבדיוני, כמו הטענה שהעתיד משפיע על העבר או שאנשים חוזרים באופן כפייתי על מה שאינם מסוגלים לזכור.
1.2 תאונות רכבת וטראומה
המונח טראומה במובן הנפשי עלה לראשונה בסוף המאה התשע עשרה, ומקור המילה ביוונית ופירושה פציעה. הרכבת סימלה את הקדמה המודרנית אך גם עוררה חרדות בשל תאונות קטלניות. בני התקופה שמו לב לתופעה מוזרה: קורבנות שיצאו מתאונות ללא פגע פיזי או עם פגיעה קלה סבלו כעבור זמן מה מתסמינים גופניים ונפשיים, כמו קושי להירדם, התקפי בכי, בעיות עיכול ושיתוק חלקי. הסופר צ'ארלס דיקנס, שניצל מתאונת רכבת בשנת 1865, דיווח על זעזוע במערכת העצבים אף שלא נפצע פיזית. מקרים אלה כונו הלם או הלם עצבים, וזכו לעניין משפטי לאחר שחוק אנגלי משנת 1864 חייב את חברות הרכבת בפיצוי נוסעים שנפגעו.
בשליש האחרון של המאה בלטו שתי גישות. הגישה האחת ראתה בהלם פגיעה פיזית סמויה במערכת העצבים, אולי פגיעה מיקרוסקופית בחוט השדרה. הרופא ג'ון אריק אריקסן המחיש זאת בהשוואה למתכת ממוגנטת שמאבדת את כוחה בלי שאפשר לזהות בה שינוי. הגישה השנייה הציעה הסבר נפשי וקשרה את ההלם לחוויית הבהלה ולתחושת חוסר האונים ולא למכה גופנית. המונח נוירוזה טראומטית נקשר בעיקר להרמן אופנהיים, שפרסם בנושא בשנת 1888. הדיון בתאונות הרכבת העמיד שלושה צירים שילוו את הפרק כולו: הסימנים שמעידים על טראומה, תפיסות הזמן, והשאלה עד כמה הטראומה נורמלית ועד כמה היא מחלה. כבר בשלב זה בלטו מחלוקות, סתירות ואי בהירות.
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
