זיכרון קולקטיבי: ניתוח לימודי השואה בישראל

זיכרון קולקטיבי
לימודי השואה בישראל

מרצה:

תוכן עניינים

מבוא 1
רקע תאורטי 3
לימודי השואה בעשור הראשון של המדינה 6
לימודי השואה בעשור האחרון 7
מתודולוגיה 9
ניתוח קטגוריות המחקר ונימוקים 11
דיון וסיכום 18
ביבליוגרפיה 20

מבוא
בעבודה זו בחרתי לנתח מחקרים היסטוריים שנכתבו אודות לימודי שואה בישראל. נושא השואה נחשב סוגיה מרתקת ומורכבת בחקר ההיסטוריה והזיכרון. לצד ההתייחסות ללימוד השואה כגוף ידע חשוב עבור הילד/ה, לא ניתן להפריד את הרבדים המוסריים, החברתיים, התרבותיים והציבוריים הנקשרים בנושא זה. לכן, ללימוד שואה, בין הצורך בשיח פתוח, עובדתי -בעבר וגם בימינו אנו, נעה תמיד ומכבד ;לבין ביטויים של תפיסות עולם שמרניות וסטריאוטיפיות המאפיינות את השיח הציבורי של התקופה ואת עמדתם של קובעי המדיניות .המחקרים בתחום זה ,אם כן ,יוצאים מחוץ , פוליטיים, תרבותיים –לגבולות בית הספר ובוחנים מקרוב את מכלול הגורמים המשפיעים על עיצובם של לימודי השואה לאורך ההיסטוריה, לרוב תוך ניתוח של –אידיאולוגיים וחברתיים תכנים פורמאליים ובלתי-פורמאליים שנכתבו ולומדו תחת נושא זה .לתובנתי, תחום לימודי השואה בישראל עוד ראוי לעיסוק וחשיבה רבים שכן הוא עוסק באירוע העבר הקריטי ביותר לעם היהודי. על כן, למידה מניתוח העבר הרחוק עשויה לקדם ולתרום לשיח המחקרי ולשינויים בפועל של מדיניות החינוך בתחום זה.
השואה היא אירוע המכיל משמעויות חינוכיות, שהתחוללו במסגרת ההיסטוריה האנושית, ואשר חובה עלינו ללמוד ולהנחיל אותו ככזה. ייחודיותה של השואה הינה בניסיון למחוק את העם היהודי ותרבותו ממניעים אידיאולוגיים. השואה הייתה מבצע, מתוכנן היטב, ומבוצע בקפידה על ידי מנגנון ביורוקרטי ושימוש בטכנולוגיה חדשנית ומשוכללת.
רבים תופסים את השואה כאירוע מכונן ורב השפעה בעיצוב הזהות בחברה היהודית ובמדינת ישראל במיוחד. השפעתה של השואה באה לידי ביטוי בפן הקולקטיבי לאומי ואצל אנשים רבים גם בפן האישי. תהליך עיצוב הזהות היהודית לקוח בחלקו מהעולם שלפני השואה ומן השואה עצמה, ומתמודד עם צלקות השואה ועם הווקום שנוצר בעקבותיה. לשואה יש משקל כבד בהיסטוריה האנושית, והיא מעלה שאלות ערכיות ומוסריות לאנושות כולה, (אורון, 2007).
בעבודה זו אעסוק ב\יכרון הקולקטיבי של השואה באמצעות הוראת השואה בישראל ואבחן את הספרות הקיימת בנושא וכמו כן את תכניות הלימוד השונות אשר בעזרתן מועבר נושא השואה והמסרים.
על מנת לבחון נושא זה אדון בשאלה כיצד התמודדה מערכת החינוך עם נושא השואה לאורך השנים? מה היו הגורמים לשינויים שהתחוללו במהלך השנים בנושא זה?
וכמו כן בשאלה, מהן הגישות השונות שקיימות ביחס למטרות שיש בהנחלת השואה לדור הצעיר? כיצד גישות אלה מוצאות את ביטוין בתכניות הלימוד השונות?

לצורך עבודה זו, בחרתי לקחת כמקרה בוחן שתי תקופות משמעותיות בהתפתחות לימודי השואה בארץ ישראל. הראשונה ,העשור הראשון למדינה(שנות ה-50), ניתוח היסטורי של תקופה זו מלמד על מקורות היניקה הרעיוניים של התפיסה הארצישראלית בנוגע ללימוד השואה בישראל וכן מאפשר התבוננות בניסיונות חינוכיים מסוגים שונים טרום מיסודו של התחום .בחינה של תקופה בין שמרנות וחדשנות ,בין זו מגלה את מקור המתח המתמשך המאפיין את לימודי השואה, איסור וקבלה ,בין פתיחות ומבוכה, ובין האישי והציבורי .
התקופה השנייה, העשור האחרון(משנות ה-2000), עוסקת בתמורות שחלו בתחום לימודי השואה, יחד עם זאת גדל הפער התוכני שבין החינוך הפורמאלי להסברה (הבלתי פורמאלית) בתחום. בעוד החינוך הפורמאלי הממסדי כבול לאילוצי ממלכתיות ונמנע מהרחבת העיסוק לתחומים חברתיים וערכיים נוספים.