יחס כלפי אנשים עם הפרעות אנטי-חברתיות

יחס כלפי אנשים עם הפרעות אנטי-חברתיות

תוכן עניינים

תקציר 1
מבוא 2
הפרעה התנהגותית - הגדרה 2
התנהגות אנטי-חברתית 3
התנהגות אנטי חברתית אצל מבוגרים 5
סובלנות 6
השכלה 6
תפיסות כלפי אנשים הסובלים מהתנהגות אנטי-חברתית 6
המחקר הנוכחי 7
השערות המחקר 8
שיטה 8
מערך המחקר 8
משתתפי המחקר 9
כלי המחקר 10
הליך המחקר 10
תוצאות 12
יצירת משתני המחקר 12
בדיקת השערות 12
דיון ומסקנות 14
ביבליוגרפיה 17
נספחים 20
נספח א' – שאלון 20
נספח ב' – פלט SPSS 24

תקציר
התנהגות אנטי-חברתית (anti-social behavior – ASB), החלה לעורר התעניינות רבה בשנים האחרונות, בעיקר לנוכח העובדה כי ניתן לשייכה לפעילות עבריינית, כזו המשפיעה על רובנו בחיי היום יום. התנהגות אנטי-חברתית, מאופיינת כפעילות הכוללת פגיעה או הצקה על פרט או קבוצה, כאשר ניתן לשייכה גם לפעילות עבריינית קלה (Millie, 2006).
המחקר הנוכחי, עוסק בתפיסת אנשים את ההתנהגות האנטי-חברתית, כמו גם את מידת הסובלנות שלהם להשתלבותם של פרטים הסובלים מהתנהגות אנטי חברתית.
במחקר שנערך ובדק את תפיסת הציבור להתנהגות אנטי-חברתית, התגלה כי, רוב הנשאלים (למעלה מ-80%) טענו, כי התנהגות אנטי-חברתית, אינה מהווה בעיה כלשהי עבורם, בניגוד למה שנהוג או צפוי לחשוב (Millie, 2009).
גם מידת הסובלנות של אנשים להתנהגות אנטי-חברתית, נבדקה במחקר נוסף וגילתה ממצאים מעניינים בכל הנוגע לתפיסתם של אנשים לתופעה. מהמחקר עולה, כי אמנם למעלה מ-50% מהנשאלים גילו סובלנות כלפי תופעות התנהגות אנטי-חברתיות, אולם כאשר הטיפול באותן קבוצות או פרטים שהציגו התנהגות אנטי-חברתית לא צלח, הרי שמשתתפי המחקר גילו תחושת אכזבה ותסכול מכך (Campbell, 2002).
במחקר השתתפו 101 גברים ונשים. כלל משתתפי המחקר היו מעל גיל 18. רובם המוחלט של המשיבים (87.1%) גברים והיתר- נשים. הגיל הממוצע של המשיבים הנו 27.56, עם סטיית תקן של 5.985. רובם המחולט של המשיבים (58.4%) – סטודנטים, בעוד 39.6% - בעלי תואר שני ומעלה. המחקר בוצע באמצעות מילוי שאלון באופן ידני. כלל ההשערות של המחקר אוששו, כאשר נמצא, כי קיים קשר חיובי מובהק (r=0.979; pvalue<0.01) בין עמדות כלפי השילוב לבין מידת הסובלנות של המשיבים. בנוסף, נמצא קשר חיובי (r=0.972; pvalue<0.01) בין עמדות כלפי השילוב לבין מידת ההשכלה של המשיבים. כמו כן, נמצא קשר חיובי מובהק (r=0.977; pvalue<0.01) בין השכלה לבין מידת הסובלנות של המשיבים.

מבוא

הפרעה התנהגותית - הגדרה
הפרעה (disorder) מוגדרת על ידי החוקרים, כליקוי בשליטה העצמית של האדם לדוגמת שתייה מוגברת של אלכוהול (אלכוהוליזם) והתנהגות אנטי-חברתית (antisocial personality disorder – APD). מחקרים שונים הראו, כי הפרעות, בין אם מדובר בהתמכרות לאלכוהול, לסמים או התנהגות אנטי חברתית, נפוצים מאוד גם אצל גברים וגם אצל נשים במהלך ההתבגרות ואצל גברים אף בגיל העמידה (Meyers et al., 1984; In: Sher and Trull, 1994).
הפרעה התנהגותית (conduct disorder), היא הפרעה פסיכיאטרית שכיחה אצל ילדים, כאשר על פי מחקרים, כשליש מהמאובחנים בהפרעה התנהגותית, יסבלו מהתנהגות אנטי-חברתית כאשר יהיו מבוגרים (Simonoff, Elander, Holmshaw, Pickles, Murray, Rutter, 2004).

התנהגות אנטי-חברתית
המושג "התנהגות אנטי-חברתית", מתייחס בעיקרו לתחום הרחב של פעולות מזיקות, הנעשות על ידי אדם אחר או קבוצה ושמטרתן לפקוע בפרט או בחברה (שפי ובר-זיו, 2008).
חוקרים רבים טוענים, כי קיימות הגדרות שונות ומגוונות למושג התנהגות אנטי-חברתית (antisocial behavior) (Donnellan et al., 2005; Frick& White, 2008).
ניתן להגדיר התנהגות אנטי-חברתית, כהפרות חוזרות של דפוסי התנהגות המוכתבים על ידי החברה, הכוללים אלימות וונדליזם, הפרת סמכות ופגיעה בנורמות מוסריות של החברה (T’ng, , Baharudin, , & Ismail, 2015). ניתן להגדיר התנהגות אנטי-חברתית גם, כביצוע של פעולות מפריעות המאופיינות בהתנהגויות אגרסיביות ועוינות לאחרים (Hanrahan, 2007; In: Woodside, 2008).
התפיסה המחקרית הרווחת היא, שקיימים הבדלים אינדיבידואליים בין אנשים שונים, לגבי ההתנהגות האנטי-חברתית שהם מציגים. הטענה היא, שאנשים רבים מתנהגים באופן אנטי-חברתי, אולם האנטי-חברתיות שלהם היא זמנית והיא מצבית, כלומר תלוית מצב כלשהו שבו הם נמצאים. לעומתם, קיימת התנהגות אנטי-חברתית אצל אחרים שהיא קבועה ויציבה. התנהגות אנטי-חברתית שאינה קבועה ויציבה, שכיחה באוכלוסייה הרחבה, בעיקר אצל מתבגרים. התנהגות אנטי-חברתית קבועה ויציבה, שכיחה אצל אנשים שההתנהגות שלהם באופן כללי היא חריגה וקיצונית Huesmann, Dubow & Boxer, 2009).).
בשנים האחרונות התקיימו לא מעט מחקרים שבדקו את הגורמים המובילים להתנהגות ארגסיבית ולהתנהגות אנטי-חברתית אצל ילדים (Frick & Marsee, 2006; Raine, 2002 In: Frick & Whait, 2008). ילדים הסובלים מהפרעת התנהגות ומהתנהגות אנטי-חברתית, מאובחנים על ידי מידה רבה של אגרסיה, היפראקטיביות, התבודדות והיעדר חברים או קשרים חברתיים. במקרים מאוחרים יותר, יאובחנו הילדים בעבריינות והתחברות עם קבוצות עברייניות ואלימות (Kerr et al, 1997; In: Simonnoff et al, 2004).
האבחון הראשוני להתנהגות אנטי-חברתית (APD), התפתח כבר לפני שתי מאות (Donne et al., 2011). במהלך השנים מאז אובחנה ההתנהגות האנטי-חברתית, השתמשו החוקרים בפירושים שונים והגדרות שונות לתיאור אותם פרטים אשר התקשו לייצר ולתחזק קשרים חברתיים משמעותיים תוך שהם מציגים התנהגות שכוללת חריגה מהנורמות ההתנהגותיות המקובלות (Sher and Trull, 1994).
האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית (American Psychiatric Association – APA), הגדירה התנהגות אנטי-חברתית (APD), כהתנהגות בעלת סממנים הפרעתיים שהחלו כבר מגיל 15 הכוללים התנהגות אנטי-חברתית וחוסר אחריות.
אחת השאלות החשובות ביותר כאשר באם לדון בנושא, ההיא מהם הגורמים המובילים להתנהגות אנטי-חברתית? על פי Millie (2009), התנהגות אנטי-חברתית נגרמת על ידי בעיות משפחתיות, הישגים לימודיים נמוכים, אבטלה ושימוש מופרז באלכוהול וסמים.
במחקרו, מציג Mayer (2003), מספר גורמים המניעים התנהגות אנטי חברתית:
א. גורמים משפחתיים: מחקרים מראים כי קיים קשר בין התנהגות אנטי-חברתית לבין התנהלות בתוך המשפחה (Dishion, 1992; Patterson, DeBaryshe, & Ramsey, 1989; In: Mayer, 2003). התנהגות הכוללת ענישה או כפייה של התנהגות מסוימת, עלולה להוביל בבגרות לפיתוח התנהגות אנטי-חברתית. בנוסף, גם היעדר משמעת או אפילו משמעת יתר, עלולה להוביל את הילד בבגרותו, להתנהגות אנטי-חברתית (Shaw and Bell, 1992; In: Mayer, 2003).
ב. גורמים חברתיים וקבוצתיים: לצד המשפחה, גם גורמים חברתיים וקבוצתיים, משפיעים על התהוות התנהגות אנטי-חברתית (Bursik & Webb, 1982; Tolan & Guerra, 1992; In: Mayer, 2003). צעירים המעורבים במערכות אנטי-חברתיות לדוגמת משפחה וחברים, נוטים יותר להיות בעלי התנהגות אנטי-חברתית (Tolan et al., 1990; In: Mayer, 2003). גם כאשר קיימת מעורבות חברתית של צעיר או צעירים הסובלים מסטייה חברתית כלשהי כמו חברות בכנופיה, היא עלולה להוביל להתנהגות אנטי-חברתית (Dishion, 1992; Elliott et al., 1985; Henggeler et al., 1992; In: Mayer, 2003).
ג. גורמים הקשורים לבית הספר: במהלך השנים ולמרות שהחוקרים מוצאים קשר בין גורמים הקשורים לבית הספר, לבין התגבשותה של התנהגות אנטי-חברתית, עדיין הם מתקשים לקבוע בוודאות מהם אותם פרמטרים בתוך ההתנהלות הבית ספרית שעוללים לגרום להתנהגות זו. Wahler and Fox (1981; In: Mayer, 2003) טוענים, כי תמיכה מועטה ולא עקבית בצוות המורים והעדר התייחסות או התייחסות מספקת להבדלים בין התלמידים כולם גורמים התורמים למעורבות נמוכה בבית ספר, כאשר זו זוהתה כגורם מנבא להתנהגות אנטי-חברתית אצל תלמידים. החוקרים טוענים גם, כי חוסר בהירות בחוקים כמו גם במדיניות בית הספר, עלולים להוביל למעורבות נמוכה ואז להתנהגות אנטי-חברתית (Mayer, Nafpaktitis, Butterworth and Hollingsworth, 1987; In: Mayer, 2003).
כאשר בוחנים את הסימפטומים המאפיינים את ההתנהגות האנטי-חברתית, קיימת תמימות דעים אצל החוקרים, כי קיים דמיון מול הסימפטומים המאפיינים הפרעה (disorder). יחד עם זאת, לטענת חלק מהחוקרים, מדובר בתפיסה סובייקטיבית לסימפטומים, כך שחלק יראו בה סוג של הפרעה (נוירולוגית) וחלק יראו בה הפרעה התנהגותית (Millie, 2008).