עבודה סמינריונית
2024
מבוא 1
סגנון הכתיבה של עגנון 3
מאפייניו של הסגנון הייחודי 3
אופן הגשת הטקסט מן הבחינה המילולית 4
השילוב בין המודרני למסורתי ביצירות הסופר 6
גישתו הייחודית של עגנון לשילוב סיפורי עם ביצירותיו 7
בחירת המוטיבים ועיצובם ביצירת עגנון 9
מוטיב הטבילה ב"אגדת הסופר" 9
מוטיב התחליף ב"בדמי ימיה" 10
מוטיב הכתיבה ב"עד עולם" 11
המוטיב המיסטי ב"עגונות" 12
מוטיב השיגעון ב"סיפור פשוט" 13
ניתוח היצירות לאור מוטיב הבריחה מן המציאות 15
הבריחה מן המציאות ב"אגדת הסופר" 15
הבריחה מן המציאות ב"בדמי ימיה" 16
הבריחה מן המציאות ב"עד עולם" 17
הבריחה מן המציאות ב"עגונות" 19
הבריחה מן המציאות ב"סיפור פשוט" 20
סיכום 22
ביבליוגרפיה 24
יצירתו של ש"י עגנון נחשבת לאחת מפסגותיה של הסיפורת העברית המודרנית, והיא מוסיפה להעמיד בפני קוראיה אתגר פרשני מתמשך. עגנון, חתן פרס נובל לספרות לשנת 1966, כתב במשך כשישה עשורים סיפורים קצרים, נובלות ורומנים שבהם נפגש עולמה של היהדות המסורתית במזרח אירופה ובארץ ישראל עם תודעה ספרותית מודרניסטית מובהקת. מירון וסוקולוף מציינים כי במשך יותר משני שלישים מחייו היצירתיים עסק עגנון בכתיבת רומנים, וכי יצירתו כולה נטועה בקונפליקט שבין החיים והלשון היהודיים המסורתיים לבין העולם המודרני, וכן בניסיון לשחזר את מסורות השטעטל ההולכות ונעלמות. מיכל ארבל מיטיבה לתאר את המתח הזה כאשר היא קובעת כי עגנון נולד "בצומת דרכים כפול", בין קיום יהודי מסורתי ובין לאומיות חילונית, ובה בעת בין הרומנטיקה והרציונליזם של המאה התשע עשרה ובין המודרניזם.
מתוך המתח הזה צומח אחד המוטיבים החוזרים ביצירת עגנון, ובו עוסקת עבודה זו: מוטיב הבריחה מן המציאות. הבריחה אצל עגנון אינה מופיעה, על פי רוב, במובנה המילולי של עזיבת מקום, אלא כנסיגה של הדמות אל מרחב חלופי, רוחני או נפשי, שבו היא מבקשת מפלט מן הקיום שאין בכוחה לשאת. יאיר מזור הראה כי היצירות בנויות על מערכת שיטתית של מוטיבים המשמשים כתחליף, ושהדמויות אוחזות בתחליף עלוב ומחוויר לעומת המהות שאת מקומה הוא מבקש לתפוס. ההבחנה הזו היא נקודת המוצא של העבודה: בכל אחת מן היצירות הנדונות כאן מקבל מוטיב הבריחה פנים של מוטיב אחר, ובהם מוטיב הטבילה, מוטיב התחליף, מוטיב הכתיבה, המוטיב המיסטי ומוטיב השיגעון.
הבריחה אצל עגנון אינה מנותקת מן הלשון שבה היא מסופרת. עדנה אפק עמדה על מערכות המילים המארגנות את הסגנון העגנוני ועל הזיקה ההדוקה בין המבנה הלשוני של היצירה לבין תוכנה, ומחקרים עדכניים ממשיכים קו זה ומראים עד כמה עמוקה הישענותו של עגנון על רבדיה הקדומים של העברית. אביעוז בחן את דרכי קליטתו של ספר ירמיהו בספרות העברית החדשה והראה כי עגנון משלב ביצירותיו רבדים מקראיים, תלמודיים ומימי הביניים לצד עברית מודרנית, וכי השיבוץ המקראי אצלו הוא כלי פרשני ולא קישוט בלבד. כפיר ורוטמן הראו, באותה רוח, כיצד קורא עגנון בשירת ימי הביניים ומעצב מחדש את "האזהרות" של שלמה אבן גבירול בתוך עולמו הסיפורי. שתי המגמות הללו מלמדות כי הפנייה אל העבר הטקסטואלי היא עצמה סוג של תנועה אל מרחב אחר, ולכן היא קשורה קשר הדוק לשאלת הבריחה.
לצד הלשון עומדת שאלת המקורות התרבותיים שמהם יונקת הסיפורת הזו. שמואל ורסס הצביע על זיקתה העמוקה של יצירת עגנון לאגדה ולסיפור העם, ועל ההבנה האינטואיטיבית שגילה עגנון בתהליכי ההתהוות של הסיפור שבעל פה. הלל וייס קרא את "עגונות" כמערכת של מושגים קבליים הקשורים זה בזה, ובהם עגינה, פירוד, חטא, מחיצה, תיקון וגאולה, ואילו אילנה פרדס הראתה כיצד משקע עגנון בנובלות שלו את האלגוריה המסורתית של שיר השירים. יאיר קורן-מיימון הוסיף לכך קריאה פסיכולוגית ותיאר את הכתיבה בסיפורי עגנון כמסע של הגיבור אל שלמותו הנפשית. המחקרים האלה, השונים זה מזה בכליהם, מצביעים כולם על אותה תנועה עצמה: הדמות העגנונית מפנה את גבה למציאות ומבקשת את משמעות חייה במקום אחר.
עבודה זו מבקשת לבחון כיצד מתעצב מוטיב הבריחה מן המציאות בחמש יצירות של עגנון: "אגדת הסופר", "בדמי ימיה", "עד עולם", "עגונות" ו"סיפור פשוט". השאלה העומדת במרכזה היא באילו תחליפים מוטיביים בוחר עגנון כדי לגלם את הבריחה בכל אחת מהן, ומה עולה מן ההשוואה ביניהן. ההנחה המנחה את הדיון היא שהבריחה ביצירת עגנון אינה פתרון אלא החרפה של המשבר, ושהדמויות המצליחות להתקדם בחייהן הן דווקא אלה השבות אל המציאות ומשלימות עם גורלן.
העבודה בנויה משלושה פרקים. הפרק הראשון עוסק בסגנון הכתיבה של עגנון, בדרכי הגשת הטקסט, בשילוב שבין המודרני למסורתי וביחסו של עגנון לסיפור העם, וזאת כרקע להבנת אופן פעולתם של המוטיבים. הפרק השני בוחן את בחירת המוטיבים ועיצובם בחמש היצירות, והפרק השלישי מנתח כל אחת מהן לאור מוטיב הבריחה ותחליפיו. פרק הסיכום מציע מיפוי משווה של דרכי הבריחה ומבחין בין בריחה גאוגרפית, בריחה פסיכולוגית ובריחה רוחנית.
