תפיסת המורה המחנך לגבי מעורבות הורית וההשפעה על האקלים הכיתתי

תפיסת המורה המחנך לגבי מעורבות הורית וההשפעה על האקלים הכיתתי

תוכן עניינים

תקציר 1
מבוא 2
רקע תיאורטי 3
מעורבות הורים 3
רקע כללי והגדרה 3
הגורמים לעלייה במעורבות ההורית 5
ממדי המעורבות ההורית 8
דפוסי מעורבות 8
תפיסת מורים את המעורבות ההורית 10
אקלים כיתה 11
שאלת המחקר 12
מתודולוגיה 13
משתתפי המחקר 14
כלי המחקר 14
ניתוח הנתונים 15
אתיקה ומהלך המחקר 16
תוצאות 16
דיון ומסקנות 21
ביבליוגרפיה 23

תקציר
המחקר הנוכחי הוא מחקר איכותני אשר בדק את תפיסת המורה המחנך לגבי מעורבות הורית וההשפעה על האקלים הכיתתי. במחקר השתתפו 5 מורות/מחנכות מבית ספר בצפון הארץ. המחקר כלל ראיון חצי פתוח שהתבסס על שאלות קבועות מתוך כוונה להבין את המשמעויות של המעורבות ההורית בכיתה עבור המורים.
ממצאי המחקר הראו, כי קיימת אינטראקציה משמעותית בין ההורים לבין המורות, אולם זו משתנה בין הורה להורה ובין מורה למורה. הזמינות והיכולת להגיע לכל מורה כל העת באמצעות הודעות מאפשרת להורים להיות מאוד מעורבים, כאשר מדובר בשינוי מהותי מהעבר. יחד עם זאת האינטראקציה יכולה להיות שונה כאשר מדובר במורה מקצועי מול מחנכת כיתה שם האינטראקציה היא תמידית וקבועה. מהמחקר עולה גם, כי מעורבות הורית יכולה להיות בכל נושא, החל מתוכן הלימוד, דרך החלטות של המורה ועד הקשרים החברתיים בכיתה. יחד עם זאת המורות מציינות כי היקף המעורבות משתנה בין הורה להורה וישנם הורים מעורבים יותר וישנם פחות. בנוסף נמצא, כי רוב המורות מציינות כי הן שולטות במידת המעורבות והן לא מאפשרות למעורבות של ההורים להשפיע על ההתנהלות המקצועית שלהן או להתנהלות של הכיתה. יחד עם זאת ישנם מקרים שבהם הן נדרשות ליישר קו עם ההורים כאשר הלחץ שמופעל עליהן הוא גדול. באשר לתפיסה למעורבות ההורית נמצא, כי כלל המורות מעוניינות ומקבלות את המעורבות ההורית ואף מעודדות אותה. אולם הן מדגישות כי יש להבחין בין מעורבות לבין התערבות, כאשר לגישתן מעורבות היא חיובית אבל התערבות לא.

מבוא
במהלך העשורים האחרונים ניתן לזהות עליה בהיקף המעורבות ההורית בכיתות ובתי הספר. מדובר בשינויים בסטאטוס של ההורים שהחלו בתקופה הפוסט-מודרנית, בעיקר לאחר שהמידע הפך להיות נגיש יותר להורים, במקביל לעלייה ברמת ההשכלה של ההורים (טרגר, 2015). המחקר בתחום מצביע על מספר גורמים המגבירים את מעורבותם של הורים ומשפרים את הקשר שלהם עם בית הספר, בין היתר מדובר על: רמת ההשכלה של ההורים, מאפיינים אישיים, חברתיים וכלכליים של הורים ושל תלמידים, וכן המבנה הארגוני של בתי הספר. בנוסף, ככל שהחברה הפכה להיות תחרותית והישגית יותר וככל שחדרה בהורים ההכרה, שהחינוך הוא המפתח להצלחה של הילדים, כך גברה מעורבות ההורים בחינוך ורצונם להשפיע על תהליך החינוך ולהפכו ליעיל יותר (שכטמן ובושריאן, 2015). מעורבות הורית או התערבות של ההורים, נחשבת לטעונה מאוד במרקם העדין שבין הצוות החינוכי להורים עצמם. בעבר שימש המושג בעיקר כהתייחסות ל״מעורבות יתר״ של ההורים בשדה החינוך, כלומר 'התערבות' לעומת 'מעורבות'. המשמעות היא, שמדובר בשינוי בדיכוטומיה בין מעורבות הנחשבת למעורבות ״טובה״ ובין התערבות ״רעה״, ולהנגיד בין ״מעורבות״ אשר מוזמנת מטעם סגל בית הספר, לבין ״התערבות״ אשר אינה מוזמנת על ידי גורמים בית-ספרים אלא נעשית ביזמת ההורים. ה״התערבות״ לפעולות שבהן ההורים נכנסים ביזמתם לתחום שבדרך כלל אינו מצוי במסגרת תפקידם כהורים. יחד עם זאת חשוב להדגיש, כי לעיתים דווקא ל״התערבות״ מסוג זה (כלומר כזו שלא הייתה ביוזמת בית הספר), יש השפעות חיוביות על המערכת החינוכית (אברהם, עוזרי ומלול, 2012, בתוך: שכטמן ובושריאן, 2015).
חוקרים כמו וולאר (Waller, 1967; בתוך: רקח וגרינשטיין, 2016) ואחרים, תיארו את מערכת היחסים שבין המורים לבין ההורים כיחסים בין שני אויבים הנאבקים על מהו החינוך הטוב ביותר לתלמידים. המורים רואים את עצמם כשומרי הסף של החינוך בבית הספר ולכן הם גם מתייחסים להורים כאל גורם שתפקידו לסייע בלבד לתהליך החינוכי ולא להפריע לו. במספר מחקרים שבחנו את התפיסות של מורים באשר למעורבות ההורית נמצא, כי המורים אינם מעוניינים בהתערבות של הורים בתחום עבודתם הפדגוגית, והם אינם מעוניינים בחלוקה שוויונית של הכוח והסמכות בינם לבין ההורים (Lareau, 2000; De-Caravalho, 2001; בתוך: רקח וגרינשטיין, 2016). על כן, מעורבות ההורים מלווה לעיתים קרובות בביקורת מצד מורים ומנהלים אשר טוענים כנגד המידה ואופן התערבותם המאיימת והביקורתית של ההורים בעבודה המקצועית שלהם בבית הספר (רקח וגרינשטיין, 2016). המחקר הנוכחי בודק את תפיסת המורה המחנך לגבי מעורבות הורית וההשפעה על האקלים הכיתתי.