עבודה פרוסמינריונית בקורס:
שביתה ומאבקים פוליטיים
בנושא:
שאלת המחקר: מהו המעמד הראוי של שביתה פוליטית במשפט העבודה?
מקרה הבוחן: שביתת עובדי רשות שדות התעופה בעקבות הרפורמה המשפטית שקידמה הממשלה (מרץ 2023)
מבוא 3
מתודולוגיה 3
זכות השביתה 3
האיזון בין זכות השביתה לזכויות יסוד אחרות 4
הזכות לקניין של המעביד 4
חופש החוזים 4
טובת הכלל 4
שביתה פוליטית 5
גישות דמוקרטיות 6
השביתה הפוליטית במשפט העבודה 8
מקרה מבחן ובג"ץ חטיב 9
דיון 10
השפעות כלכליות וחברתיות של שביתת רשות שדות התעופה 11
השפעות כלכליות 11
השפעות חברתיות 11
סיכום ומסקנות 13
ביבליוגרפיה 14
מבוא
ב-27 במרץ 2023, עובדי רשות שדות התעופה, בהוראת הסתדרות העובדים הכללית, שבתו למשך כמה שעות, במחאה על הרפורמה המשפטית שקודמה על ידי הממשלה. השביתה גרמה לשיבושים משמעותיים בטיסות, הן פנימיות ובינלאומיות, והפכה לאירוע פוליטי טעון ושנוי במחלוקת.
בעבודה זו אבחן את מעמד השביתה הפוליטית במשפט העבודה, אציג נימוקים בעד ונגד הרחבת העילה לשימוש בשביתה זו תוך שימוש במקרה בוחן של שביתת רשות שדות התעופה, תוך התחשבות בהיבטים משפטיים, פוליטיים, חברתיים וכלכליים.
שביתת עובדי רשות שדות התעופה היתה קצרה ודיון בנוגע אליה לא הגיע לפתחו של בית המשפט.
מתודולוגיה
בעבודה זו אעשה שימוש בניתוח ספרותי, משפטי וניתוח מקרה הבוחן.
הניתוח הספרותי יתבצע באצעות סקירת מאמרים בנושא שביתות פוליטיות והטיעונים בעד ונגד איסור שביתות פוליטיות מנקודות מבט משפטיות, פוליטיות, חברתיות וכלכליות. הניתוח המשפטי יתבצע באמצעות בחינת משפט העבודה הישראלי בנוגע לשביתות פוליטיות, בדגש על בג"ץ חטיב. ניתוח מקרה הבוחן יבוצע באמצעות ידיעות חדשותיות בנוגע לשביתת עובדי רשות שדות התעופה, הסיבות לשביתה ואת השלכותיה.
על מנת שנוכל לבחון את שביתת עובדי רשות שדו התעופה, אני אפתח בכמה מונחי יסוד כמו זכות השביתה, האיזון בין זכות השביתה לזכויות אחרות, שביתה פוליטית.
זכות השביתה
הזכות לשבות מבטאת את הכרת הריבון בכך שלעובדים מותר להתארגן באופן חוקי ולהפסיק את עבודתם, על אף חוזה העבודה שלהם אל מול המעביד, מבלי שיישאו באחריות לנזקי השביתה. (ברנזון וברנזון, 2000). הזכות לשבות מתורגמת להגנה של העובדים מתביעות פליליות ואזרחיות מצד המעביד (שקד, 1999). מאחר ובאופן טבעי מערכת היחסים בים המעביד לעובדים מתאפיינת בחוסר שוויון לטובת המעביד, בא המחוקק והכיר בזכות העובדים להתארגן ולשבות (בן-ישראל, 1994). ישנה הבנה כי על אף שעובד ומעביד חותמים על הסכם עבודה בינהם באופן חופשי, לעובד אחד ישנה יכולת מיקוח מוגבלת מאוד בנוגע לתנאי העסקתו. מאידך, לעובדים רבים המאוגדים ביחד תחת ארגון גג, ישנה יותר יכולת להתמקח על תנאי העסקת. הלכה למעשה, הזכות לשביתה נובעת מתוך הבנת המחוקק כי בתנאים המינימליים הנמצאים בחוק (שכר מינימום, חיסכון פנסיוני, זכויות סוציאליות, ימי שבתון וכו'), אין מספיק כדי להגן על העובדים
וזכויותיהם (בן ישראל, 2004).
האיזון בין זכות השביתה לזכויות יסוד אחרות
הזכות לקניין של המעביד
הזכות לשביתה על אף חשיבותה, אין מקנה זכות מוחלטת. כמו כל זכות דמוקרטית, יש צורך באיזון בינה, לבין הזכות לקניין של המעביד ובין טובת הכלל. (ברנזון וברנזון, 2000).
למעשה, בכל פעם שעובדים פותחים בשביתה, נפגעת זכות הקניין של המעסיק ולעיתים אף נפגעת רווחת הציבור. (בן ישראל, 1994). השאיפה לאיזון בין הזכות לשבות לזכות הקניין של המעסיק מתורגמת באופן שונה במקומות שונים: בארצות הברית בתי המשפט פסקו לרוב לטובת המעסיקים, על מנת להגן על זכותם לקניין המעוגנת בחוקה, על חשבון הזכות לשבות. כמו כן, נקבע שם כי המעביד רשאי להחליף עובדים שובתים על מנת שזכותו לקניין, העסק והמסחר שלו, לא יפגעו. פסיקות אלה יצרו מצב שהזכות לשביתה כמעט ואינה קיימת מבלי שעובדים יחששו לאבד את מקום עבודתם (Pope, 2004). במדינת ישראל, המחוקק עיגן את זכויות הפרט בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ובחוק יסוד חופש העיסוק. לעומת זאת, זכויות חברתיות כמו הזכות לשבות, לא עוגנו כחלק מזכויות יסוד (בן ישראל, 1994). ההיגיון מאחורי זה נובע מהתפיסה שתנאי העסקה והזכות לשבות נובעים מחוקי יסוד כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק (שקד, 1999).
חופש החוזים
חוסר האיזון בין הזכות לשביתה לזכויות אחרות בא לידי ביטוי גם בחופש החוזים. קבע המחוקק כי למעביד קיים החופש לעצב את החוזה שלו מול עובדיו כראות עיניו, ככל שלא עבר על תנאי המינימום הקבועים בחוק. בהקשר זה, שביתה נתפסת כהפרת חוזה העבודה בין העובד למעביד ולעיתים כעמידת המדינה לצד מפרי החוזה בהכרתה בזכות השביתה (שקד, 1999).
טובת הכלל
טובת ורווחת הכלל עלולה להיפגע משביתות מסוימות. השביתה גורמת לאובדן ימי עבודה של העובדים ובכך לנזקים כלכלים ותדמיתיים למפעלים, עסקים ומקומות העבודה. לעיתים השביתה אף עלולה לפגוע במשק כולו, כמו בשביתת עובדי רשות שדות התעופה הנידונה בעבודה זו. שביתה יכולה גם להוות כלי "סחיטה" בידי העובדים אל מול המעבידים. לשביתה ישנם נפגעים גם ממעגלים שניים ושלישיים כמו ספקים ולקוחות, שלא יקבלו את שכרם או הסחורה שלהם בזמן (שקד, 1999).
שביתה פוליטית
שביתה פוליטית מכוונת כנגד המדינה ומטרתה להשיג יעדים פוליטיים. יעדים אלה נתפסים ככאלה שלא נוגעים לתנאי העבודה של השובתים. יש לציין שגם שביתה המכוונת נגד המדינה עשויה לעיתים להיחשב כלכלית, במקרים בהם המדינה - שנגדה השביתה מכוונת, התערבה באופן ישיר בתנאי העבודה של העובדים או במשא ומתן הקיבוצי על תנאים אלו (רדאי, 1994).
