הבדלים מגדריים בתפיסת האחריות בשימוש באמצעי מניעה במסגרת מערכת יחסים
תוכן עניינים
תקציר 2
מבוא 3
סקירת ספרות 5
אמצעי מניעה הורמונליים 5
שכיחות השימוש בגלולות בישראל ובעולם 6
נטילת גלולות וגילאי העשרה 7
תפיסות לגבי נטילת גלולות 8
שיטה 11
אוכלוסיית המחקר 11
כלי המחקר 11
הליך המחקר 12
אתיקה 12
תוצאות 13
דיון ומסקנות 17
ביבליוגרפיה 19
נספחים 21
נספח א' – שאלונים 21
תקציר
עבודה זו בחנה את ההבדלים הבין מגדריים בתפיסת האחריות בשימוש באמצעי מניעה במסגרת מערכות יחסים. המחקר כלל ראיונות עם 10 משתתפים: חמישה גברים וחמש נשים בגילאי 25-30. כלל משתתפי המחקר נמצאים במערכות יחסים עם בני בנות זוג אחרים. במחקר נעשה שימוש בשאלון תוך ביצוע ראיונות עומק חצי-מובנים.
ממצאי המחקר העלו, כי גם הנשים וגם הגברים מכירים בסיכונים ובהשלכות מלקיחת הגלולה. יחד עם זאת הגברים אמנם חושבים שהם צריכים להכיר את הסיכונים, אולם עיקר המידע צריך להיות אצל בת הזוג שהיא זו אשר לוקחות בסופו של דבר את הגלולה. בנוסף נמצא גם, כי תפיסת האחריות משתנה בהתאם למגדר. הנשים חושבות שהן אלו שצריכות להיות אחראיות יותר באשר למשמעויות והסיכונים ואילו הגברים טוענים שהנשים הן אלו שצריכות להיות אחראיות כי הן אלו שלוקחות את הגלולה. מהממצאים עולה עוד, כי עבור הגברים מדובר היה בעיקר בנוחות ואילו עבור הנשים מדובר בסיבות מגוונות, בין היתר בריאותיות כמו גם החשש מכניסה בלתי רצויה להיריון.
באשר לקשר בין מערכת היחסים לבין נטילת גלולה, ממצאי המחקר העלו, כי בין הנשים לא קיימת תמימות דעים באשר לקשר בין נטילת הגלולות לבין מערכת היחסים כאשר חלקן קושרות בין השניים. אצל הגברים ניתן לראות כי לא קיימת ההבנה כי יש קשר ורובם השאירו את ההחלטה אצל בנות הזוג. הממצאים הראו גם, כי גם הנשים וגם הגברים ציינו כי הם לא ערכו שיחות בעניין נטילת הגלולות, חלקם מכיוון שלא ראו צורך ואלה שכן דיברו על כך, לא ממש עסקו בסיכונים או בהשלכות אלא רק בעניין הנוחות.
מבוא
בשנת 1960, אישר מנהל המזון והתרופות האמריקני ה-FDA, גלולה מהפכנית, ה-norethynodrel, פרוגסטרון סינטטי, כאמצעי מניעה אוראלי עבור נשים. היצרן אמנם קרא למוצר החדש בשם אנבויד (Envoid), אולם מהר מאוד הפך השם המקובל לתרופה זו להיות "הגלולה". הגלולה למניעת הריון, נחשבת עד היום לאחת התרופות המהפכניות ביותר שידע המין האנושי והיא נמצאת בשימוש אצל מאות מיליוני נשים ונערות (Goldin & Katz, 2002).
עם השנים, הלך וגבר היקף השימוש בגלולות למניעת הריון, כאשר כיום ניתן לראות כי מדובר באחד מדרכי השימוש הפופולאריים ביותר עבור נשים בכל הנוגע למניעת היריון. יחד עם זאת, לפופולאריות של הגלולה למניעת היריון יש גם מחיר רפואי וכי למרות יעילותן הרבה של הגלולות, הנתונים ממחקרים שונים הינם די סותרים בכל הקשור להשפעות בריאותיות לטווח ארוך. הסיכון בנטילת הגלולות קיים בעיקר עבור נשים שמעשנות או שסובלות מנטייה טבעית ליתר קרישיות דם. בניתוח נתונים ממחקרים שונים נמצא, כי כל הגלולות מעלות את הסיכון לקרישי דם, אך בייחוד הגלולות המשולבות. בנוסף המחקרים מצביעים על כך, כי הגלולות המשולבות מעלות את הסיכון לאוטם שריר הלב, מחלות כיס המרה, יתר לחץ דם, חוסר איזון סוכרתי ומחלת קרצינומה של צוואר הרחם (Amy & Tripathi, 2009).
השימוש באמצעי מניעה בעולם שונה ממדינה למדינה (בר, 2014). התקדמות הטכנולוגיה והביוטכנולוגיה בעשורים האחרונים אפשרה לנשים רבות לבחור בגלולות למניעת היריון כאמצעי שמאפשר להם נוחות בהימנעות מהריונות לא רצויים. בארצות הברית למשל, כ- 28% מהנשים, משתמשות באמצעי מניעה זה הנחשב כאמצעי המניעה המרכזי שלהן. בישראל, לפי נתוני משרד הבריאות משנת 2014, כ-45% מן הנשים משתמשות בגלולות כאמצעי מניעה ראשי. הנתונים אינם שונים גם במדינות אירופה השונות, כך למשל מסקר שנערך במדינות אירופאיות שונות בשנת 2013 עולה, כי השימוש בגלולות למניעת היריון הוא נפוץ מאוד בקרב כלל הנשים במדינות אירופה, הן במערבה והן במזרחה.
אחת השאלות המרכזיות שעבודה זו עוסקת בהן היא, שאלת תפיסות השימוש בגלולה בין גברים ונשים הנמצאים במערכות יחסים. התפיסה הרווחת בקרב החוקרים היא, כי ההחלטה להשתמש באמצעי מניעה באופן כללי ובגלולות למניעת היריון בפרט, היא החלטה משותפת לשני בני הזוג. יתר על כן, מחקרים שונים מצביעים על כך, שהתפיסה של מרבית שני בני הזוג היא, כי קיימת אחריות משותפת לשני בני הזוג באשר למניעת היריון לא רצוי (Grady, Klepinger & Nelson-Wally, 1999).
ההחלטה האם ליטול או לא ליטול גלולה למניעת היריון היא נושא מהותי עבור נשים בעיקר לאור העובדה, שלפחות ממחצית ההריונות בארצות הברית למשל, הם הריונות לא מתוכננים. מחקרים שונים מצביעים על כך, שאחת הסיבות המרכזיות כיום לאי-נטילת גלולה כאמצעי מניעה, הוא החשש מסיבוכים בריאותיים (Gorssman et al., 2010). במחקר מוקדם יותר שבדק את התפיסות לשימוש באמצעי מניעה כמו גלולות נמצא, כי כ-90% מהנשים החליטו על שימוש בגלולות מהחשש שהן ייכנסו להיריון (Grady, Klepinger & Nelson-Wally, 1999).
תפיסות נוספות באשר לגלולה, ניתן לראות בכל הנוגע למערכות יחסים. החלטות שקשורות לשימוש באמצעי מניעה שונים מתבצעות לעתים קרובות על ידי אנשים בהקשר של מערכות יחסים. אי לכך, ניתוח של ההקשר החברתי והשפעתו על השימוש באמצעי מניעה יכול להסביר את התדירות השימוש בגלולות למניעת הריון.
עבודה מחקרית זו בוחנת את ההבדלים הבין מגדריים בתפיסת האחריות בשימוש באמצעי מניעה במסגרת מערכות יחסים.
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
