תוכן עניינים
תופעת העסקת עובדים באמצעות חברות כ"א/קבלני כ"א 2
חוק קבלני כ"א בישראל - סעיפים עיקריים ומשמעותיים בחוק 3
היתרונות והחסרונות למעסיקים בהעסקת עובדים באמצעות חברות כ"א/קבלני כ"א 4
היתרונות והחסרונות לעובדים המועסקים באמצעות חברות כ"א/קבלני כ"א 6
ביבליוגרפיה 7
תופעת העסקת עובדים באמצעות חברות כ"א/קבלני כ"א
סוגיית עובדי הקבלן בישראל מעורר בציבור לא מעט רגשות בשנים האחרונות, והנושא נמצא לא מעט על סדר היום הציבורי. בעניין עובדי הקבלן, לא קיימת תמימות דעים, כאשר יש הרואים בהעסקת עובדי קבלן צורה של עושק והתנערות של המעסיקים, ובמיוחד במקרים שבהם המדינה היא מעסיקה של עובדי קבלן. הביקורת נובעת מהתחושה כי רמת המחויבות לעובדים היא נמוכה וכי מעסיקים רבים עוקפים את החוקים להגנת העובדים. מנגד, יש הטוענים כי דווקא קידום חקיקה סוציאלית המקנה לעובדים זכויות והטבות הנחשבות עודפות היא הגורמת למעסיקים, בייחוד במעסיקים מגזר הציבורי, לפנות להעסקה בלתי ישירה, שנחשבת לכזו אשר אינה מחייבת אותם להעניק לעובדים את ההטבות הרבות (גרובר, 2015).
מקורה של תופעת העסקת עובדים באמצעות חברות קבלן, היא בתהליכי הפרטה וצמצום של המעורבות הממשלתית בכלכלה, שהחלו בתחילת שנות ה-80 של המאה הקודמת. כחלק מהשינוי בתפיסה הכלכלית של הממשלה, ממדינת רווחה סוציאל-דמוקרטית לכלכלה שמרנית ניאו-ליברלית, הושפעה גם צורת ההעסקה בשוק העבודה הישראלי. על פי תפיסתו של המודל הכלכלי השמרני שאומץ כאמור על ידי הממשלה, העבודה המאורגנת היא נטל שיש לצמצם אותו. אם בעבר, רוב העובדים במדינת ישראל היו מאוגדים בוועדי עובדים שדאגו להסדיר את הזכויות הסוציאליות, הרי שכיום רק חלק קטן מהעובדים נשארו מאוגדים (מור, 2010). הירידה בהתאגדות העובדים התחזקה באופן משמעותי בעיקר לאחר שנת 1994, כאשר חוק בריאות ממלכתי אשר ניתק את הקשר בין החברות בקופת חולים הכללית לבין החברות בהסתדרות. לבסוף, גם הלאמתן של קרנות הפנסיה ההסתדרותיות ומכירתן לחברות ביטוח פרטיות פגעה אף היא בארגון העובדים הגדול ביות. לכן, בתוך זמן קצר הצטמצם מספר חברי ההסתדרות ביותר ממחצית (סבירסקי, קונור-אטיאס, דגן-בוזגלו ולזר-שואף, 2015).
קיימים הבדלים גדולים בין הגדרת עובדי הקבלן בעולם לבין הגדרתם בישראל. בעולם מקובל להבחין בין עבודה דרך סוכנות כוח אדם (Work Agency) אשר מתבצעת אצל הלקוח ובפיקוחו, לבין פעילות מיקור חוץ, קבלנות משנה (Subcontracting) שבה הלקוח רוכש שירותים, אך אינו מפקח על העבודה באופן ישיר (גרובר, 2015). מהנתונים עולה, כי כיום מועסקים למעלה מ 400,000 עובדי קבלן במגזר הציבורי בלבד והערכות הן שמספרים גבוהים יותר מועסקים גם בסקטור הפרטי (מתוך: הקואליציה הארצית להעסקה ישירה, 2018).
המעבר להעסקה קבלנית ומעבר להעסקה באמצעות מתווכים, נחשב לחלק ממגמה רחבה ביותר, הנובעת בין היתר מתהליכי הגלובליזציה והשינויים בשוק התעסוקה העולמי. המעבר להעסקת עובדים באמצעות חברות תיווך משקף העדפת העסקה ארעית על פני העסקה נורמטיבית והתנערות מיחסי עובד-מעביד אשר בעיקר מאפשרים למעסיק לשמור על "גמישות ניהולית" ומבנה של "ארגון רזה" (Klein, 2000; בתוך: קרני וסבירסקי, 2012), כחלק מהניסיון של ארגונים להתמודד בזירה תחרותית יותר. בנוסף למגמות הגלובליות גם בישראל גבר הביקוש להעסקה קבלנית במידה רבה במהלך שנות התשעים של המאה העשרים על רקע השפעות תוכנית הייצוב הכלכלית, גל העלייה מבריה"מ לשעבר, הירידה במספר העובדים הפלשתינאים וכאמור היחלשותה של העבודה המאורגנת (קרני וסבירסקי, 2012).
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
