הקשר בין אסטרטגיות התמודדות עם לחץ לבין תחושת מסוגלות עצמית בלימודים האקדמיים

אסטרטגיות התמודדות עם לחץ ותחושת מסוגלות עצמית בלימודים האקדמיים

תקציר
המחקר הנוכחי בחן את הקשר בין אסטרטגיית התמודדות ממוקדת בעיה וייחוס על תחושת מסוגלות עצמית. מאמר המודל עליו התבסס המחקר הנו מאמרים של Srivastava & Tang (2015). במחקר השתתפו 100 מרואיינים, כולם סטודנטים ממכללת "תל חי", להם חולק שאלון המורכב מ-3 חלקים: שאלון "אסטרטגיית התמודדות" שחובר על ידי Endler & Parker ,(1990) ותורגם על ידי Lobal ,Gilat & Endler (1993); שאלון ייחוס, הלקוח ממאמרם של Peterson & Seligman (1984) ; שאלון המתייחס למסוגלות עצמית, שחובר על ידי Chen & Gully (1997). בכל אחד מהחלקים למשיבים הוצע להביע את מידת הסכמתם להיגד בסולם ליכרט.
השערות המחקר היו כי ימצא קשר חיובי בין תחושת מסוגלות עצמית בלימודים לבין אסטרטגיית התמודדות ממוקדת בעיה. כמו כן, יימצא הבדל מובהק בתחושת מסוגלות עצמית של המשיבים בהתאם לקבוצת ייחוס שלהם.
נמצא קשר מובהק בין אסטרטגיית התמודדות ממוקדת בעיה ומסוגלות עצמית (r=0.992; pvalue<0.001). כמו כן, נמצא הבדל מובהק בתחושת מסוגלות עצמית של משיבות על סמך משתנה ייחוס (; pvalue<0.001923.417 F=).

תוכן עניינים

תקציר 1
מבוא 3
אסטרטגית התמודדות 4
אסטרטגיית התמודדות עם מצבי לחץ 6
תחושת מסוגלות עצמית 7
מסוגלות עצמית בלימודים אקדמאים 8
ייחוס 10
אסטרטגיית התמודדות עם לחץ ומסוגלות עצמית 11
השערות המחקר 11
שיטה 12
אוכלוסיית המחקר ומדגם 12
כלי המחקר 13
הליך המחקר 14
תוצאות 15
דיון 17
מגבלות המחקר 18
הצעות למחקר עתידי 18
ביבליוגרפיה 19
נספחים 21
נספח 1 – שאלון המחקר 21
נספח 2 – פלטי SPSS 25

מבוא
הקדמה
עבודה זו בוחנת את הקשר בין אסטרטגיות התמודדות עם לחץ ותחושת מסוגלות עצמית בלימודים האקדמיים, כאשר השאלה המרכזית היא האם קיים קשר בין אסטרטגיות התמודדות עם לחץ ותחושת מסוגלות עצמית בלימודים האקדמיים, והאם תחושת מסגלות עצמית מושפעת מקבוצת ייחוס?
התמודדות עם מצבי לחץ מאופיינת בשני ממדים: כיוון ההתמודדות- עם גורם הלחץ או עם הפרט אשר מתנסה בפחד, ודרגת הפעילות- סבילה או פעילה. שני ממדים אלו הביאו ליצירת ארבע שיטות של התמודדות (סגל ואחרים 2011):
1. התמודדות פעילה-ישירה: הפועלת לשינוי מקור הלחץ ומציאת היבטים חיוביים על- ידי נקיטת אסטרטגיה של שינוי.
2. התמודדות פעילה- עקיפה: דיבור על מקור הלחץ, שינוי עצמי המאפשר הסתגלות ללחץ ומציאת עיסוקים אחרים.
3. התמודדות סבילה ישירה: התעלמות ממקור הלחץ או נטישת הסביבה
4. התמודדות סבילה-עקיפה: התמודדות באמצעות פעולות שליליות כגון: שימוש באלכוהול וסמים ועוד.
קיימות תאוריות שונות המסבירות את ההתמודדות עם מצבי לחץ, וכמו כן מחקרים רבים התייחסו אל המסוגלות העצמית. בין התאוריות הקיימות, Lazarus & Folkman (1984), באמצעות התאוריה הקוגניטיבית של התמודדות עם לחץ פסיכולוגי, גרסו כי הלחץ הינו מרכיב פסיכולוגי אשר מורכב ומבוסס על האינטראקציה בין האדם והסביבה ועל-כן קיים צורך להתייחס ללחץ בהקשר מסוים. הלחץ הוא האופן בו האדם מפרש את המצב האובייקטיבי. בנוסף לכך, הלחץ מוגדר כאינטראקציה בין המצב החיצוני אליו האדם חשוף, לבין האופן בו הוא מפרש את האירוע. הם טוענים כי לגיל, לרקע, למוצא ולמין יש השפעה על הפרשנות (Lazarus & Folkman, 1986; Folkman & Lazarus, 1985). ללחץ שלל תופעות בלתי רצויות כגון תשישות, ביצועים ירודים, אימוץ עמדות שליליות, בעיות בריאותיות ודיכאון. לחץ מלווה את כולנו בחיי היומיום, והמצוקה שחשים אל מול מצב מאיים היא למעשה חוויית הלחץ. מצוקה זו באה לידי ביטוי ברגשות, בהתנהגות ובתגובות גופניות (אילון ולהד 2000).
המצב המאיים ותחושת הלחץ מעלים את שאלת תחושת המסוגלות העצמית בכלל ובקרב סטודנטים בלבד. בין התאוריות המתייחסות לתחושת המסוגלות העצמית, Bandura (1997) טבע את המושג "מסוגלות עצמית" Self- Efficacy"", כאשר טען כי זוהי מערכת של אמונותיו של האדם באשר ליכולותיו לארגן ולפעול בדרכים מסוימות אשר יביאו אותו להשגת מטרותיו העתידיות. החשיבות של המסוגלות העצמית הינה בכך שהיא מהווה משתנה מתווך לקראת פעולה, כאשר יש שיקול והערכה של יכולת ביצוע פעולה, אזי הפעולות שתתבצענה על ידיו, מידת השקעתו והתייחסותו, ותגובתו הרגשית ישפיעו על בחירת התוצאה הנדרשת (Bandura, 1997. בתוך: שלום- אסרף, תשע"ג).