תחומים

צריכים עבודה מותאמת אישית?

השאירו פרטים ויחזרו אליכם:




    חולשת תחליפי המוסר בעניין סדנאות היזע

    מחיר: 389.00₪
    מספר מילים: 12240
    מספר מקורות: 23
    סוג הקובץ: docx
    שנת הגשה: 2023
    סוג העבודה: עבודה סמינריונית
    להורדת העבודה
    הזן פרטים » הזן פרטי תשלום » קבל את העבודה במייל

    תקציר העבודה

    חולשת תחליפי המוסר בעניין סדנאות היזע

    תוכן עניינים

    מבוא 3
    סדנאות היזע 5
    ההגדרה של סדנאות היזע 5
    התפתחות סדנאות היזע ורקע היסטורי 5
    היקף המסחר של סדנאות היזע 7
    סדנאות היזע ההיבט הכלכלי 7
    סדנאות היזע ההיבט המשפטי 9
    סדנאות היזע והשפעות הסביבתיות 12
    הסכנות בסדנאות היזע 13
    ניתוח המשמעות המוסרית של עקרונות המוסר 15
    סדנאות היזע ואושר מירבי 15
    עקרון הצדק בסדנאות היזע 18
    זכויות וחובות 21
    קווים לפתרון בעיית סדנאות היזע 26
    גישת בעלי עניין בתחום סדנאות היזע 26
    מנהיגות ניהולית מעצבת 28
    הסכמים לשמירת הביטחון ולהתייחסות ראויה בסדנאות היזע 29
    סיכום 31
    רשימת מקורות 33

    מבוא

    סדנאות יזע (Sweatshops) הן סדנאות ייצור ומקומות עבודה שבהם מועסקים עובדים בייצור של מוצרים בתנאים קשים, משכורות רעב, שעות ארוכות מאד ולא פעם גם בעבודת ילדים.
    בדרך כלל לעובדים במקומות אלו מעט מאד זכויות או אמצעים להתמודד עם מצבם, ולפעול לשיפורו. תנאים אלו יכולים לכלול חשיפה לחומרים מסוכנים, חשיפה לסיכון פיזי, טמפרטורות גבוהות במיוחד, או יחס נוקשה מאד מצד המעסיקים (שעות עבודה ארוכות מאוד, עונשים, עבודה ללא הפסקה, ועוד).
    סדנאות היזע של ימינו מתרחשות בדרך כלל במדינות מתפתחות כמו בנגלדש, סין ויאטנם ומייצרות עבור העולם השבע שבמדינות המפותחות, הסיבה לכך היא מכיוון שבמדינות המתפתחות אין פיקוח מספק על זכויות העובדים, הפרת חוקי עבודה מקובלת בהרבה ממדינות העולם השלישי. אלה מדינות בעלות כלכלות חלשות ואף מושחתות. ניצול העובדים שם הוא בעייתי והעובדה שפועלים מוכנים לעבוד בסדנאות היזע נובע מעוני גדול ומכך שעדיפה המשכורת הקטנה בהן, על עוני מחפיר ורעב של ילדיהם. השימוש במקומות עבודה כאלו נותנת מענה לחברות רבות לקצר זמני תגובה שלהם, לחסוך בעלויות, לעבוד מסביב לשעון ולהעסיק עובדים מיומנים בעלויות מינימליות.
    המצב של סדנאות היזע הוא חמור מאוד ולעיתם מחריד וצורם לדוגמא, במיוחד כשמדובר במותגים המוכרים במיליארדים רבים בכל שנה ועובדי הייצור של מוצריהם מרוויחים פרוטות לדוגמא האסון בבנגלדש "בבניין בן 7 הקומות שכנו כמה מפעלי אופנה, שייצרו עבור מותגים בינלאומיים כמו בנטון, מנגו ופרימארק הבריטית. מניין ההרוגים באסון עבר, לפי דיווחים שונים, את ה־700"
    השאלה מוסרית שעולה איך חברות נותנות יד לדבר שכזה, ומייצרות מוצרים שלהם במפעלים ומקומות עבודה אשר מנצלים עובדים, מעסיקים אותם שעות ארוכות במיוחד, משלמים משכורות שלא מאפשרות חיים ראויים, מונעים חופשות, מחייבים לעבוד גם בעת מחלה, מעסיקים ילדים ועוד.
    בפרק הראשון בעבודה אציג את תופעת סדנאות היזע במדינות מתפתחות, אתן רקע היסטורי ואיך התופעה התפתחה לאורך השנים בנוסף נחקור את היקף המסחר של סדנאות היזע ואנתח את היבטים השונים של סדנאות היזע היבטים כלכליים שמובילים חברות להשתמש בשירותהם של סדנאות היזע, ההיבטים המשפטיים שמאפשרים זאת במדינות מתפתחות.
    בנוסף אדבר על ההיבטים התרבותיים במדינות המתפתחות ואיך הם מתקשרות לקיום של סדנאות היזע וללגיטמציה להמשך שלהם, אדון על ההשפעות הסביבתיות שנגרמות מסדנאות היזע ועל הזיהום הרב שהם גורמות ובתוך כל דיון על היבט מסויים אראה איך חולשות תחליפי המוסר באים לידי ביטוי בסדנאות היזע.
    הפרק השני ינתח את המשמעות המוסרית של סדנאות היזע, הסיבות להפעלתם ואציג דיון ביקורתי בנוגע לצורה של ההפעלה שלהם והדרכים בהם יש לנקוט על מנת לאזן בין הזכויות ולשמור על אושרם של כל הצדדים הנוגעים לתנאים בסדנאות היזע גם לעובדים וגם החברות והנהלתן. העקרונות שאותם בחרתי כדי לנתח את המשמעות המוסרית הם עקרון התועלתנות, צדק, וחובות וזכויות.
    עקרון התועלתנות המדבר על שהמעשה הראוי הוא זה שמביא את מירב האושר נטו למירב בני האדם וכך צריך לבדוק איזה מעשה יביא את האושר לכל הצדדים בסדנאות היזע גם לחברות ולמותגים וגם לעובדים. אנתח את עקרון הצדק לפי מספר הגישות שיש לצדק. ולבסוף אציג איך באים לידי ביטוי העקרונות החובות והזכויות של כל אחד מהצדדים בסדנאות היזע.
    הפרק השלישי יעסוק בכלים שאני חושב שהשימוש בהם יכול לדאוג לאיזון בין הזכויות ולשמור על אושרם של כלל הגורמים גם העובדים וגם בעלי העניין. הכלים בהם בחרתי הם גישת בעלי העניין שבה אחריות המנהל היא לנהל את החברה באופן שמאזן בין האינטרסים של בעלי העניין השונים שלה. אלה כוללים, בין היתר, לקוחות, עובדים ספקים ואציג את האינטרסים של שני הצדדים והאיזון בינהם.
    בנוסף הכלי השני הוא מנהיגות מעצבת שדוגלת שאחריות מנהל היא לדאוג לרווחה ותנאים של עובדים במפעלים למרות שזה דווקא לא תחת אחריותו ופעולה זאת תבוא לידי ביטוי כלכלי וסביר להניח שתדרוש עליה בהוצאות החברה ופגיעה בשורת הרווח שלה. הכלי השלישי שבחרתי בו הוא הסכמים לשמירת הביטחון ולהתייחסות ראויה בסדנאות היזע בהם מתחייבים כלל מותגי האופנה המשתמשים בשירותים של מפעלים בארצות מתפתחות לשמירת זכויותם ובריאותם פועלי הייצור.
    לסיכום, בעבודה זו אציג את הבעיה הקיימת בסדנאות היזע, אנסה להסביר את הצורך באיזון בין הזכויות של העובדים והזכויות והאינטרסים של החברות והמותגים הגדולים שבסופו של דבר ולבסוף אציג פתרון שלפי דעתי יכול לענות על הבעיות הנובעות מהתנאים הנוראים המתקיימים בסדנאות היזע. חשוב לומר כי הניתוח של המעשה המוסרי בהרבה מקרים הוביל אותי להתייחסות רצינית ולפתרון הסיטואציה כלפי העובדים, אך כמובן נלקח גם הצד של המותגים והחברות הגדולות ששוכרות את שירותיהם של סדנאות היזע.

    עבודות נוספות בנושא:

    חיפוש מתקדם


    חפש ב: