סקירת ספרות בנושא אפליה של המגזר הערבי בשוק העבודה

סקירת ספרות בנושא אפליה של המגזר הערבי בשוק העבודה

תוכן עניינים

עקרון השוויון ושוויון הזדמנויות בעבודה 3
אפליה - רקע 6
ייצוג הולם של מגזרים 7
אפליה תעסוקתית 8
תעסוקת ערבים בישראל 9
אפליית ערבים בישראל 11
ביבליוגרפיה 14

עקרון השוויון ושוויון הזדמנויות בעבודה
הזכות החוקתית לשוויון נחשבת לאחת מאבני-היסוד של המשפט החוקתי ובה-בעת אחת הסבוכות שביניהן והשנויות יותר במחלוקת (מדינה, 2016).
עקרון השוויון כמו גם שוויון ההזדמנויות, נחשב לעיקרון החשוב ביותר, בכל הנוגע למעמדם של מיעוטים חברתיים. אפליית של מיעוטים חברתיים, נתפסת בעיני רבים כ"שורש כל רע" (קמיר, 2002). עקרון השוויון הינו גם עיקרון אוניברסלי השואף לבטל כל אי-צדק ואפליה על רקע כלשהו (גזע, דת, לאום, אמונה דתית, נטייה פוליטית ועוד), ולהביא לידי כך, שאנשים ייבחנו על פי כישוריהם בלבד ולא על פי שיקולים זרים (קניג-יאיר, 2004).
שוויון זכויות מושתתים בראש ובראשונה על חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, התשנ"ב – 1992. סעיף 1 לחוק קובע: "זכויות האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חיו ובהיותו בן חורין, והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל". עקרון השוויון הוזכר לראשונה במגילת העצמאות שבה נקבע, כי מדינת ישראל "תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין" (מתוך מגילת העצמאות).
איסור אפליה בתחום התעסוקה נקבע בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988. כך לדוגמה, סעיף 2 לחוק קובע: "לא יפלה מעסיק בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, הריון, טיפולי פוריות, טיפולי הפריה חוץ-גופית, היותם הורים, גילם, גזעם, דתם, לאומיותם, ארץ מוצאם, מקום מגוריהם, השקפתם, מפלגתם או שירותם במילואים...[...]". הסעיף גם קובע, כי האפליה אסור בכל מה שקשור לעבודה: קבלה לעבודה, תנאי עבודה, קידום בעבודה, הכשרה או השתלמויות מקצועיות וכן פיטורים או פיצויי פיטורים.
חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, שנחקק כאמור בשנת 1988 ,לא היה החוק הראשון שאסר על אפליה בתחום התעסוקה. כבר בשנת 1959 נאסר על לשכות שירות התעסוקה בישראל להפלות על רקע של מגדר, גיל, דת, גזע, לאום, אמונות והשתייכות פוליטית בשליחה של מועמד לעבודה (שטיינר, 2013). יתר על כן, במהלך השנים, עוגן איסור האפליה בכמה חוקים נוספים.