הקשר בין סביבה מקדמת בריאות, עומס בעבודה, הרגלי בריאות, התמודדות עם לחץ בעבודה ושחיקה בקרב אחיות טיפול נמרץ
תוכן עניינים
תקציר II
מבוא 1
מטרות המחקר 2
מסגרת תיאורטית 2
שחיקה בעבודה 2
עומס בעבודה (Workload) 3
התמודדות עם לחץ בעבודה (Coping with occupational stress) 3
סביבה מקדמת בריאות (Environmental health promotion) 4
הרגלי בריאות (Health habits) 4
הקשר בין עומס בעבודה לבין שחיקה 5
התמודדות עם לחץ בעבודה כגורם ממתן בין עומס בעבודה לבין שחיקה 5
הקשר בין הרגלי בריאות לבין שחיקה 6
הקשר בין סביבה מקדמת בריאות לבין שחיקה 7
הקשר בין סביבה מקדמת בריאות לבין הרגלי בריאות 7
השערות המחקר 8
מודל המחקר 8
משתנים 8
השערות המחקר 9
שיטות המחקר 9
הנבדקים 9
כלי המחקר 9
הליך המחקר 11
ניתוח הנתונים 12
ממצאים 13
סטטיסטיקה תיאורית 13
בדיקת קשרים – סטטיסטיקה היסקית 21
בדיקת השערות המחקר 23
ניתוחים נוספים 25
דיון 26
רשימה ביבליוגרפית 31
נספח - שאלון המחקר בנושא הרגלי בריאות וסביבת עבודה 36
תקציר
רקע: בשנים האחרונות, הולכת וגוברת חשיבותן של תוכניות לקידום בריאות כאמצעי ליצירת שינוי מקיף בהתנהגויות בריאות. סביבה מקדמת בריאות היא אמצעי לקידום בריאות של עובדים בכדי למנוע תחלואה ולשפר את איכות חייהם. נמצא בקרב אחיות שחייהן המקצועיים מעמידים אותן בסיכון כאשר התנהגויות בריאות בקרבתן לוקות בחסר. הן בסיכון גבוה לשחיקה הנובעת מתנאי עבודה לחוצים ועומס בעבודה. כמו כן, התמודדות עם לחץ בעבודה יכולה להוות גורם ממתן בין עומס בעבודה לבין שחיקה והיא תיבדק במחקר הנוכחי כגורם מונע שחיקה ברמת העובד. ברמה הארגונית תיבדק האפשרות שסביבת עבודה מקדמת בריאות יכולה לצמצם שחיקה ולקדם הרגלי בריאות טובים יותר.
מטרה: מטרת המחקר היא לבדוק את הקשר בין סביבה מקדמת בריאות, עומס בעבודה, הרגלי בריאות, התמודדות עם לחץ בעבודה ושחיקה בקרב אחיות טיפול נמרץ.
שיטה: במחקר השתתפו 120 אחים ואחיות שעובדים ביחידות לטיפול נמרץ. הגיוס יעשה בשיטת נוחות. המשתתפים יענו על שאלון מובנה המורכב משאלון רקע כללי, שאלון הרגלי בריאות ושאלון סביבת עבודה מקדמת בריאות שהוכן על ידי ווילף מירון וקגן במסגרת שאלון בנושא קידום בריאות האחים והאחיות בישראל, שאלון עומס בעבודה שלMyny et al., שאלון התמודדות עם לחץ בעבודה הוא Coping Inventory to Stressful Situation CISS)) של Lobel, Gilat & Endler ושאלון שחיקה בשםShirom-Melamed Burnout Measure - SMBM)).
הליך: החוקרת יזמה פנייה לאחים ואחיות בבתי חולים. לאחר קבלת הסכמתם להשתתף במחקר, יימסר להם השאלון עם בקשה להחזירו תוך יומיים לידי החוקרת.
ניתוח הנתונים: ניתוח הנתונים והשערות המחקר נבדקו באמצעות מבחני פירסון ולמשתנה ממתן בין עומס בעבודה לשחיקה תיבדק השונות בין הממצאים במבחן T. תרומת המחקר מכוונת לקדם שינוי ומדיניות בריאות לשם הבנה והשפעה על ארגוני בריאות ברמה הכללית, ללא חשיבות למחלקה שבה עובדת האחות שבה היא תכיר בסביבה מקדמת בריאות ובכך תגביר את שליטתה על בריאותה, מצב שיביא למניעת שחיקה בקרב אחיות.
מבוא
בתחילת שנות ה-70 של המאה הקודמת, Freudenberger (1974) היה הראשון שתיאר את סינדרום השחיקה כ"כיבוי" המוטיבציה או מניע/הנעה, במיוחד במקום שבו המחויבות של הפרט למטרה או למערכת יחסים נכשלת ליצור את התוצאות הרצויות. חלפו 60 שנים מאז עבודתו החלוצה שלFreudenberger ושחיקה שחווה עובד במקום עבודתו נחקרת במרץ עד עצם היום הזה. ידוע כי שחיקה מורכבת מתשישות רגשית, דה-פרסונליזציה והיעדר מימוש עצמי ושהשלכותיה מזיקות לעובד, לבריאותו הפיזית והנפשית ולארגון. היא שכיחה יותר במקצועות שעוסקים במתן שירות לאנשים והמקצוע הבולט הוא הסיעוד. שכיחות השחיקה בקרב אחיות נעה בין 50-30% לעומת 27-13% באוכלוסייה העובדת. מקצוע הסיעוד מטבעו מאופיין על ידי עומס רגשי של חשיפה לסבל המטופלים, חוסר וודאות, עומס בעבודה ולחץ (Adriaenssens, De Gucht & Maes, 2015). זאת אחת הסיבות המרכזיות למחסור גלובלי באחיות המביאה להתפתחותה של שחיקה לצד גורמים רבים ומגוונים החל מגורמים אישיים, גורמים מקצועיים, מאפייני העבודה וסביבת העבודה (Adriaenssens et al., 2015).
זיהוי גורמי הסיכון לשחיקה הינו הצעד הראשון למניעתה. רעיונות שונים שהוצאו לפועל התמקדו בעיקר בעובד עצמו (Maslach, 2017). התמודדות עם לחץ היא אחד הגורמים שנבדק על פי אסטרטגיות התמודדות ממוקדות בעיה או ממוקדות רגש. Adriaenssens et al. (2015) דיווחו על תוצאות של מחקרים בתחילת שנות ה-2000 שהראו התמודדות ממוקדת בעיה יעילה להתמודדות עם שחיקה. לפי Maslach (2017) לנסות "לתקן" את האדם השחוק היא הטיה ובמקום זאת, מודלים חדשים של התאמת סביבת עבודה לאדם יובילו לסביבה מקדמת בריאות.
יצירה של תנאי עבודה כדי לתמוך באיזון בין לחץ לבין המשאבים וכתוצאה לשפר ולקדם את בריאות העובדים מתחילה לקבל תשומת לב (Jimenez, Bregenzer, Kallus, Fruhwirth & Wagner-Hartl, 2017). סביבה מקדמת בריאות הנבדקת במחקר זה במקומות עבודה, ספציפית בבתי חולים, קודמה על ידי ארגון הבריאות העולמי (WHO). הארגון פרסם ב-1988 פרויקט בשם Health Promoting Hospital (HPP) ובמהלך יותר משני עשורים הוא התפתח בבתי חולים. אלא שמעט מאוד מחקרים בחנו את יעילותו, למרות שהוא נבנה עם מספר מדדים להערכה (Lee, Chen & Chu, 2013). ישנה חשיבות לבדוק אם סביבה מקדמת בריאות מסייעת לשיפור בריאותן של אחיות ולא רק במונחים של שחיקה, עומס בעבודה והתמודדות עם לחץ, אלא גם הרגלי בריאות. קיימות ראיות שהרגלי בריאות מסבירים התנהגות בריאותית. הרגל הוא התנהגות שחוזרת על עצמה ועל ידי כך שמבוצעת באופן אוטומטי, מבלי להקדיש לה מחשבה (Verhoeven et al., 2012). הרגלי בריאות של אחיות שנבדקו בספרות רחוקים מלהשביע רצון. במחקר שנערך בישראל על ידי ווילף מירון, קפלן, זיו, לנדאו וקגן (2018) בקרב אחיות שעובדות בבתי חולים ובקהילה נמצא ש-30.4% עמדו בהמלצות לפעילות גופנית ומיעוט דיווח על הרגלי אכילה בריאים, במיוחד אחיות שעבדו בבתי חולים. בנוסף, 42.3% סבלו מעודף משקל או השמנה.
בשנים האחרונות, סביבה מקדמת בריאות מושכת אליה התעניינות רבה. היא מהווה אמצעי לקידום בריאות של עובדים בזמנים שמחלות כרוניות אחראיות למגבלות תפקודיות ולתמותה מוקדמת על רקע של הרגלי בריאות לא נכונים. על אחד כמה וכמה בקרב אחיות שחייהן המקצועיים מעמידים אותן בסיכון. נראה כי נכון יותר מתמיד לבחון את השאלה של Maslach (2017) בהקשר לפתרון השחיקה: "האם הפתרון הוא באדם או האם הוא במקום העבודה"?
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
