סטיגמה כלפי תלמידים עם ליקויי למידה בקרב גננות וסייעות בגני ילדים במגזר הערבי
תוכן העניינים
מבוא 3
סקירת ספרות 6
-השערת המגע 6
-יחסים בין קבוצות 7
-יצירת דימויים חיוביים 8
-השפעות של מגע בין קבוצות שונות 9
-סטיגמה כלפי ילדים לקויי למידה 11
-סטיגמה כלפי ילדים לקויי למידה בקרב הצוות החינוכי 12
-השלכות הסטיגמה כלפי ילדים לקויי למידה בקרב הצוות החינוכי 14
-גורמים המשפיעים על סטיגמה של אנשי הצוות בגן כלפי ילדים עם לקויות למידה 17
-גורמים המשפיעים על סטיגמה של אנשי הצוות כלפי ילדים עם לקויות למידה בחברה הערבית 19
-שאלת מחקר והשערות המחקר 22 ⬅️ לרכישת סקירת הספרות בלבד
שיטת מחקר 24
-משתתפות 24
-כלי המחקר 24
-ניתוח הנתונים 25
-אתיקה 25 ⬅️ לרכישת פרק שיטת המחקר בלבד
ממצאים 26
-סטטיסטיקה תיאורית של משתני המחקר 26
-בדיקת השערות 27
-הקשר בין מספר הילדים של אשת הצוות לבין רמת הסטיגמה 27
-הקשר בין היכרות אישית עם ילד בעל לקויות למידה לבין רמת הסטיגמה 28
-הקשר בין נוכחות של ילד עם לקויות למידה בגן לבין רמת הסטיגמה 29
-הקשר בין רמת ההשכלה לבין רמת הסטיגמה 30
-הקשר בין תפקיד אשת הצוות בגן לבין רמת הסטיגמה 31
-הקשר בין הוותק לבין רמת הסטיגמה 32 ⬅️ לרכישת פרק הממצאים בלבד
דיון ומסקנות 34
-דיון בממצאים 34
-מסקנות 37
-השלכות תיאורטיות 39
-השלכות פרקטיות 40
-מגבלות המחקר 41
-המלצה למחקר עתידי 42 ⬅️ לרכישת הדיון והמסקנות בלבד
רשימת מקורות 43 ⬅️ לרכישת רשימת המקורות בלבד
נספח 1 – השאלון 46 ⬅️ לרכישת הנספח בלבד
מבוא
בשנים האחרונות הולך ויורד הגיל בו ילדים מאובחנים עם לקויות למידה, התווית הזו, על אף שהיא אמורה לסמן לצוותי החינוך שיש להעניק סיוע נוסף ולגלות יותר סבלנות, מובילה לא פעם לתוצאה הפוכה של סימון שלילי. ילדים בעלי לקויות למידה עשויים לחוות קשיים רבים הקשורים ללקותם כבר בגיל הגן, הם מתקשים יותר ללמוד מידע מסוגים שונים או להתרכז בפעילויות כמו שאר הילדים (Cavioni, Grazzani, & Ornaghi, 2017). הקושי הלימודי או ההתפתחותי שלהם, גם אם מאובחן כליקוי ספציפי, יכול להפוך לתיוג של ילד כבעל יכולות שכליות או חברתיות נמוכות יותר, ללא קשר לתחום ההשפעה של הליקוי המקורי (Penner, Buckland, & Moes, 2019).
אחד הקשיים עמם מתמודדים ילדים אלה, מלבד ההשפעות הישירות של ההפרעה עצמה, הוא הסטיגמה כלפיהם מצד המשפחה, החברה וגורמי החינוך. גילויים של סטיגמה כלפי ילדים צעירים עשויים לגרום למצוקה רגשית ואף לפגוע בביטחון העצמי ובמסוגלות העצמית של הילדים לטווח הארוך, בנוסף הסטיגמה והיחס השלילי מצד גורמי החינוך מחבלים בהצלחתם הלימודית של הילדים מה שעלול להוביל לבעיות חברתיות ודפוסי התנהגות בעיתיים בעתיד (Miklas, 2020; אברהים, 2021).
תופעה זו הופכת חמורה יותר כאשר מדובר בדמויות בעלות סמכות, כמו הגננת. אנשי חינוך אינם מנותקים מהחברה בה הם חיים וגם הם מחזיקים בדעות קדומות בנושאים שונים, גילויים של סטיגמה מצד הגננת עשויים להביא להפנמת הסטיגמה השלילית אצל הילד, ולאמונה בקרב הילדים שאינם מסוגלים ושלא יהיו מסוגלים להצליח במסגרות שונות ובשום תחום (Marita, 2018). כאשר הסטיגמה קיימת אצל דמות הסמכות החינוכית העמדות האלה מעצבות את האווירה החברתית ומחלחלות אל שאר הילדים בקבוצה, אמונה זו עשויה ללוות את הילדים לאורך חייהם, גם לאחר סיום גן הילדים והכניסה לבית הספר, ותמשיך להגדיר אותם בעיני החברה ובעיני עצמם בצורה שלילית (אברהים, 2021).
בספרות שנסקרה לצורך המחקר מופיעים מחקרים שונים נערכו בעולם ביחס להשפעת המגע בין פרטים מקבוצות שונות שיש ביניהן קונפליקט תרבותי או חברתי בתנאים שונים של מפגש ביניהן, על אופי היחסים גם עבור מי שלא ניהלו מפגש ישיר או ממשי. מחקרים אחרים בחנו פרקטיקות שונות של הגדרה וטיפול בלקויות למידה והשפעתן על היחס העתידי כלפי הילד במערכת החינוך, בישראל ובעולם. בספרות מופיעים גורמים שונים המשפיעים על רמת הסטיגמה, ביניהם רמת האמפתיה של הצוות כלפי הילדים, היכרות או כמות המפגשים שהייתה להם עם ילדים בעלי לקויות למידה ורמת ההשכלה או סוג ההכשרה של הצוות (Christ & Kauff, 2019; Daley & Rappolt-Schlichtmann, 2018; זבידאת ואחרים, 2019). המחקר הנוכחי בדק מה מן הגורמים הללו משפיע על עמדותיהן של נשות הצוות שהשתתפו ומה מהם מוריד את רמת הסטיגמה כלפי ילדים בעלי לקויות למידה.
הדעה הקדומה מבוססת על החשש ממי שאנו תופסים כשונה מאיתנו וזו חולשה אנושית מוכרת, גם החשש של הצוות החינוכי מפני האתגר שבשילוב ילדים בעלי לקויות למידה בגן יכול להיות לגיטימי, אך הסטיגמה פירושה הכללה של תכונות שליליות על כל הקבוצה ורתיעה מכל הרעיון של קליטה וסיוע לילדים אלו (Lucia & Soffer, 2020). גם מצד הורדת רמת הסטיגמה, אצל הגננות והסייעות שהשתתפו במחקר נראה היה שהגורם האישי היה משמעותי יותר מאשר הגורם המקצועי. הגורמים המשפיעים על רמת הסטיגמה שלהן כלפי ילדים עם לקויות למידה התבררו כקשורים יותר לניסיון האישי שצברו, בין אם במסגרת העבודה בגן או בחייהן הפרטיים.
למרות החשיבות הרבה של הבנת הגורמים המשפיעים על דעה קדומה וסטיגמה של גננות, לא רק בנושא זה, ולמרות ההשפעה שלהן על עיצוב התפיסה החברתית של הילדים את עצמם ואת חבריהם, הגורמים המשפיעים על העמדות של הגננות עדיין לא נחקרו בצורה מעמיקה תוך התמקדות בחברה הערבית. מטרת המחקר שנערך היא לעמוד על הגורמים המשפיעים על סטיגמה בקרב גננות וצוות הגן (סייעות, גננות משלימות) כלפי ילדים בעלי לקויות למידה בחברה הערבית בישראל. המחקר שנערך בקרב 250 משתתפות התבסס על שאלונים הכוללים מידע אישי ומקצועי ומידת הסכמה עם היגדים, אלה הועברו לגננות, גננות משלימות וסייעות בגנים בישובים ערביים מרחבי הארץ.
ממצאי המחקר העלו שככל לאשת הצוות יש יותר ילדים, כך יש לה יותר אמפתיה כלפי ילדים בכלל ולכן גם כלפי ילדים בעלי לקויות למידה. בנוסף, ככל שהיו לאשת הצוות יותר מפגשים, בין אם בהיכרות אישית או במסגרת העבודה בגן, עם ילדים בעלי לקויות למידה, כך נמצא שהיא מחזיקה פחות בסטיגמה שלילית לגביהם. בהתאם, גננות ותיקות יותר הראו פחות סטיגמה כלפי ילדים בעלי לקויות למידה, משום הניסיון שצברו לאורך השנים שנותן להן נקודת מבט מאוזנת ומציאותית מול האתגרים. כל הגורמים הללו השפיעו על הורדת רמת הסטיגמה בקרב נשות הצוות, ללא קשר לסוג ההכשרה או רמת ההשכלה שלהן.
הבנת הגורמים המשפיעים על הסטיגמה בקרב הצוות החינוכי הכרחית לצורך פיתוח תכניות התערבות שמטרתן להפחית את הסטיגמה וליצור חינוך מכיל יותר, לא רק כלפי ילדים בעלי לקויות למידה, אלא כלפי כל הקבוצות השונות המתקבצות יחד במערכת החינוך. בדיקת הסטיגמה, תוכנה של הסטיגמה, והגורמים המשפיעים עליה, מסייעת לשינוי הסטיגמה החברתית ועוזרת להפחית את השפעתה בהמשך (Cornoldi, Capodieci, Colomer Diago, Miranda, & Shepherd, 2018). ממצאי המחקר מעלים תמונה רחבה יותר של הגורמים המשפיעים על העמדות של נשות הצוות בגנים כלפי ילדים בעלי לקויות למידה, מסקנות המחקר תורמות רבות לפיתוח תכניות התערבות להפחתת הסטיגמה בקרב הצוות החינוכי במגזר הערבי בכלל, ובקרב הגננות והסייעות בפרט.
