היחסים המשתנים בין תושבים דרוזים והתושבים היהודים בצפון הגולן
מגיש:
תוכן עניינים
1. תקציר 2
2. מבוא 3
3. סקירת ספרות 4
3.1. העדה הדרוזית בישראל ובמזרח התיכון – רקע ומאפיינים 4
3.2. העדה הדרוזית בגולן 5
3.3. מערכת היחסים בין הדרוזים ליהודים בטרם הקמת מדינת ישראל 7
3.4. מערכת היחסים בין הדרוזים ליהודים בגולן לאחר מלחמת ששת הימים ועד ימינו 8
3.5. השינויים והתמורות בתפיסת ההתיישבות היהודית בגולן 9
3.6. התמורות בסוריה והשפעתן על העדה הדרוזית בגולן 10
4. שיטה 11
4.1. שיטת המחקר 11
4.2. אוכלוסיית המחקר 11
4.3. כלי המחקר 12
4.4. הליך המחקר 12
5. תוצאות 13
6. דיון ומסקנות 17
7. ביבליוגרפיה 19
8. נספחים 21
1. תקציר
עבודה זו בדקה את תפיסת בני העדה הדרוזית בגולן, את המתיישבים וההתיישבות היהודית בגולן. המחקר כלל ראיונות חצי-מובנים עם 6 משתתפים: 3 חברי קהילה בני העדה הדרוזית בגולן ו-3 מתיישבים יהודים.
ממצאי המחקר העלו, כי לא נמצא הבדל מהותי בתפיסת מערכת היחסים בין הדרוזים לבין היהודים בגולן, כלומר שני הצדדים מתארים מערכות יחסים קרובות וחמות הכוללות שיתופי פעולה בתחומים רבים, גם בהיבטים חברתיים וגם בהיבטים עסקיים/כלכליים. באשר לשאלת התפיסה בהיבט הקשר בין מערכת היחסים בין הדרוזים לבין היהודים בגולן לבין תפיסתם את הקשר והמחויבות למדינת ישראל עולה, כי אצל המתיישבים היהודים התפיסה היא, ששאלת הנאמנות מעיבה על היחסים האפשריים עם הדרוזים, בעוד שאצל הדרוזים קיימת התפיסה לפיה מדובר בשטח סורי כבוש ולכן יש להחזיר את הגולן לסוריה. כלומר, מבחינת היהודים, ההתיישבות בגולן היא לגיטימית ומבססת את ההכרה בגולן כחלק ממדינת ישראל, בעוד שאצל הדרוזים אמנם אין בעיה עם ההתיישבות היהודית, אולם מנגד הם באים בטענה לממשלה הישראלית בעיקר כשזו כתפתה עליהם את ההתיישבות לאחר מלחמת ששת הימים. בנוסף, ממצאי המחקר העלו גם, כי אצל שני הצדדים קיימת ההבנה כי ניתן לגשר על הפערים בין אם הם אידאולוגים או אחרים על מנת להמשיך ולייצר שכנות טובה ופורייה.
2. מבוא
אחת הקבוצות הבולטות ביותר בפסיפס הישראלי, הינה הקהילה הדרוזית. הדרוזים בישראל נחשבים למעשה למיעוט בתוך מיעוט, כלומר מיעוט בתוך החברה הערבית הנחשבת בעצמה למיעוט. בני הקהילה הדרוזית בישראל נחלקים לשתי קבוצות מרכזיות: הדרוזים המתגוררים בגולן והדרוזים המתגוררים בגליל ושאר האזורים במדינת ישראל. אמנם מדובר בבני קהילה אחת, אולם למעשה קיים פער אידיאולוגי משמעותי בין שתי הקבוצות הללו, שמתבטא בתפיסות שונות באשר למחויבות שלהם למדינת ישראל.
מערכת היחסים בין השלטון הישראלי לבין האוכלוסייה הדרוזית ברמת הגולן נוחים בדרך כלל, בין היתר הודות לכך שבישראל כבר הייתה בשנת 1967 קהילה דרוזית גדולה שהשתלבה בחיי המדינה (שלו, 1993). אם לאחר כיבוש הרמה במלחמת ששת הימים ובהמשך עם החלת החוק הישראלי בגולן בשנת 1981, הציעה ישראל לדרוזים לקבל תעודות זהות ישראליות ולהפוך אותם לאזרחים שווי זכויות בישראל. הדרוזים קיבלו ההצעה ברגשות מעורבים – בין הרצון להמשיך ולהיות נאמנים לישראל וליהנות מזכויות אזרח כמקובל בישראל, לבין החשש מהשלטון הסורי, שבתסריט של נסיגה ישראלית מהגולן עלול לנקום בהם על חוסר הנאמנות שלהם למשטר (האוזר וצרפתי, 2018).
לצד תמיכה כמעט בלתי מסתייגת למדינת ישראל מצד בני העדה הדרוזית מהגליל, המובחנת בין היתר גם בשיעורי גיוס גבוהים במיוחד לצבא וזרועות הביטחון, מגלה הקבוצה השנייה, זו המתגוררת בגולן, התנגדות לעצם קיומה של המדינה. דוגמה לכך ניתן לראות בבחירות המוניציפליות האחרונות שבהם בישוב בוקעתא, מתוך כלל בעלי זכות הבחירה, רק מספר בודד של מצביעים מימשו את זכותם האזרחית.
מתוך כך, מידי פעם עולה סוגיית מערכת היחסים שבין בני העדה הדרוזית בגולן, לבין המתיישבים היהודים בגולן. מערכת יחסים זו, שעלולה לעלות על שרטון נוסף לאחר הכרתה של ארצות הברית בריבונות הישראלית בגולן.
מתוך כל אלו, עולות השאלות הבאות: האם קיים הבדל בתפיסת היחסים בין הדרוזים לבין היהודים בגולן? האם מערכת היחסים בין הדרוזים לבין היהודים בגולן מקבילה לתפיסתם את הקשר והמחויבות למדינת ישראל?
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
