הקשר בין המצב הכלכלי והחברתי של המשפחה לבין ההשכלה האקדמית של הצעירים

הקשר בין המצב הכלכלי והחברתי של המשפחה, לבין ההשכלה האקדמית של הצעירים

מגישים:

תוכן עניינים

מבוא 2
סקירה 4
חינוך והישגים אקדמיים - רקע 4
רכישת השכלה – היבטים חברתיים-כלכליים 6
הגורמים המשפיעים על אי-שוויון בהשכלה גבוהה 8
השפעת הרקע הכלכלי-חברתי על השתתפות בלימודיים אקדמיים 10
דיון ומסקנות 15
ביבליוגרפיה 16

מבוא

בקרב כלכלנים, סוציולוגים וחוקרים העוסקים במדע המדינה קיימת תמימות דעים לפיה, להשכלה אקדמית השפעה על ההשתלבות בשוק העבודה, על מידת המעורבות הפוליטית, על תהליכי בחירת בן או בת זוג וכן השפעה על היבטים תרבותיים וחברתיים נוספים (פניגר, איילון, ומקדוסי, 2013). בנוסף, מהווה שיעור ההשתתפות בהשכלה גם מדד להון אנושי וליכולתן של מדינות לעבור תהליכי פיתוח טכנולוגי וכלכלי. יתר על כן, רמת ההשכלה מאפשרת לצפות מגמות בשוק התעסוקה, כמו לדוגמה התחזקות הדרישה לכישורים אנליטיים והכרת מערכות טכנולוגיות מורכבות ועוד תחומים רבים אחרים (קורטיוקוב, 2013). עבודה זו בודקת את הקשר בין המצב הכלכלי והחברתי של המשפחה, לבין ההשכלה האקדמית של הצעירים.
הגידול הכללי בשיעורי ההשכלה הגבוהה שהתחולל בישראל בין השנים החל מאמצע שנות התשעים של המאה הקודמת, נבעה ממספר סיבות עיקריות: כתוצאה מהרפורמה בבחינות הבגרות שהתבססה על הפחתה בהיקף החומר שעליו נבחנים התלמידים, בשינוי במבנה ההשכלה הגבוהה, רפורמה שכללה בין השאר את הקמתן של מכללות אקדמיות, ציבוריות ופרטיות, וכן בפתיחת שלוחות של אוניברסיטאות מחו״ל. כל אלו אמנם הכפילו את מספר הסטודנטים לתואר ראשון, אולם הגידול במספרם של בעלי השכלה חל בעיקר במיצב החברתי-כלכלי הגבוה ולא במייצבים החברתיים-כלכליים הנמוכים )בר-חיים וחוב', 2013; בתוך: דוברין, 2015).
על אף העובדה כי הממסד פעל ופועל גם כיום על מנת להרחיב את הזמינות של המוסדות להשכלה גבוהה, ובמתן מלגות, עדיין נמצא קשר בין רמת השכלה לבין תכונות דמוגרפיות שונות, בין היתר: מין, לאום, מוצא, רמת דתיות, ותכונות סוציו אקונומיות כמו הישוב שבו מתגוררים, והאשכול החברתי-כלכלי. הגורמים לאי-השוויון הם כאמור הם מגוונים וכוללים את הגורמים התרבותיים, הסביבתיים (משפחה, שכונה וכו'), גורמים סוציו-אקונומיים (יכולות כלכליות לממן את הלימודים, את המחיה ולפצות על היעדר תעסוקה של הסטודנט או הסטודנטית). התמונה המתקבלת, לפיה לבני מוצא אחרים (אירופה ואמריקה, ישראלים, בני מוצא מעורב ועולי ברית המועצות לשעבר) סיכויים גבוהים יותר העומדים על פי 2.5-3, מאשר יוצאי אפריקה ואסיה (מזרחיים) או צעירים מאשכול חברתי-כלכלי נמוך (ערבים, עיירות פיתוח(, לרכוש השכלה אקדמית היא משמעותית בחברה המערבית, במיוחד לאור ההקשר הבין-דורי (דוברין, 2015).

בחלקה הראשון, סוקרת העבודה את תחום החינוך והחשיבות שבהישגים האקדמיים בחברה כיום. בחלקה השני, סוקרת העבודה את ההיבטים החברתיים והכלכליים ברכישת השכלה באופן כללי ורכישת השכלה אקדמית בפרט. בחלקה השלישי, סוקרת העבודה את הגורמים לאי-שוויון במערכת להשכלה גבוהה, תוך התמקדות בגורמים החברתיים והכלכליים. בחלקה הרביעי והאחרון, סוקרת העבודה את השפעת הרקע החברתי-כלכלי, על הנגשת הלימודים האקדמיים בישראל.