הצעת מחקר
2024
מבוא 1
שאלת המחקר 1
רקע תיאורטי 3
תחושת המסוגלות העצמית של מורים 3
עמדות מורים כלפי הוראת הקריאה 3
הוראת הבנת הנקרא בחינוך המיוחד 4
הקשר בין תחושת המסוגלות לעמדות המורים 4
משתני המחקר והשערותיו 6
משתני המחקר 6
השערות המחקר 6
מתודולוגיה 7
אוכלוסיית המחקר והמדגם 7
כלי המחקר 7
הליך המחקר ואתיקה 7
עיבוד וניתוח הנתונים 8
מגבלות המחקר 8
רשימת מקורות 9
הבנת הנקרא נחשבת לאחת המיומנויות המכוננות של הלמידה בבית הספר, ומידת השליטה בה מנבאת את הישגי התלמידים כמעט בכל תחומי הדעת. בקרב תלמידים הלומדים במסגרות החינוך המיוחד מקבלת מיומנות זו משנה חשיבות, שכן קשיים בפענוח הטקסט ובהפקת משמעות ממנו מלווים חלק ניכר מהם לאורך שנות הלימוד ומשפיעים על תפקודם הלימודי והחברתי כאחד. מכאן שאיכות ההוראה של הבנת הנקרא במסגרות אלו אינה עניין מתודי בלבד, אלא גורם מרכזי בעיצוב סיכוייו של התלמיד להשתלב בלמידה ובחברה.
בבסיסה של ההוראה עומד המורה, ועמו מערכת האמונות שהוא מחזיק בנוגע ליכולתו להשפיע על למידת תלמידיו. מושג המסוגלות העצמית, שנוסח בידי בנדורה (Bandura, 1997), מתאר את אמונתו של הפרט בדבר יכולתו לארגן ולבצע את הפעולות הנדרשות להשגת תוצאה רצויה, והוא הוחל בהרחבה על עבודת ההוראה. מחקרים שנערכו בתחום האוריינות מצביעים על כך שמורים בעלי תחושת מסוגלות גבוהה נוטים לאמץ אסטרטגיות הוראה מגוונות ולהתמיד בהן גם כאשר תלמידיהם מתקשים (Tschannen-Moran & Johnson, 2011), וכי תחושת מסוגלות זו נמצאה קשורה להישגי האוריינות של תלמידיהם (Guo et al., 2012), וכי אמונות אלו ניתנות למדידה באמצעות כלים ייעודיים להוראת אוריינות ולא רק באמצעות מדדים כלליים של מסוגלות מורים (Ciampa & Gallagher, 2021).
לצד תחושת המסוגלות, עמדותיהם של מורים כלפי תחום הדעת שהם מלמדים נמצאו קשורות אף הן לאופן שבו הם מפעילים את שיקול דעתם המקצועי בכיתה. בהקשר של החינוך המיוחד נמצא כי תחושת המסוגלות של מורים ועמדותיהם כלפי הכללה נוטות להופיע יחד בדפוסים יציבים, המושפעים מתמיכה רגשית בבית הספר ומשיתוף פעולה בין עמיתים (Mudhar et al., 2024). ואולם היחס בין שני המשתנים אינו פשוט, ותחושת מסוגלות גבוהה אינה מתורגמת בהכרח לפרקטיקה מכלילה בכיתה (Woodcock et al., 2022). חרף העניין הרב שמעורר קשר זה, מחקרים שבחנו אותו בזירה הצרה של הוראת הבנת הנקרא בחינוך המיוחד מעטים.
הצעת מחקר זו מבקשת לבחון את הקשר בין תחושת המסוגלות של מורים בהוראת הבנת הנקרא לבין עמדותיהם כלפי הוראת הקריאה, בקרב מורים המלמדים בחינוך המיוחד. בירורו של קשר זה עשוי לתרום להבנת הגורמים המעצבים את איכות הוראת הקריאה במסגרות אלו, ולשמש בסיס לתכנון תוכניות פיתוח מקצועי הממוקדות באמונותיו של המורה ולא רק במיומנויותיו. ההצעה נפתחת ברקע תיאורטי המציג את שני המשתנים ואת הזיקה ביניהם, ממשיכה בהצגת משתני המחקר והשערותיו, ומסיימת בפירוט המתודולוגיה המוצעת לאיסוף הנתונים ולניתוחם.
שאלת המחקר
האם קיים קשר בין תחושת המסוגלות של מורים בהוראת הבנת הנקרא לבין עמדותיהם כלפי הוראת הקריאה?
שאלה זו נגזרת משני גופי ידע שהתפתחו במקביל ונפגשים רק לעיתים רחוקות: חקר המסוגלות העצמית של מורים מזה, וחקר עמדותיהם כלפי הקריאה והוראתה מזה. המחקר המוצע מבקש לבחון את נקודת המפגש ביניהם בקרב אוכלוסיית מורים שבה שאלת הקריאה חריפה במיוחד.
