תוכן עניינים
מבוא 3
פרק ראשון 5
ההגירה היהודית לארצות הברית של אמריקה 5
תיאור המשפחה היהודית המהגרת לארה"ב לפני מלה"ע השנייה 6
חלוקת התפקידים בין נשים לגברים 8
מאפיינים תעסוקתיים 9
היחסים עם הסביבה 10
פרק שני 12
גורמים לשינויים במבנה המשפחה היהודית לאחר מלה"ע השנייה 12
שינויים גיאוגרפיים- היציאה לפרברים 14
שינויים תעסוקתיים 15
שינויים בהשכלה 16
פרק שלישי 17
השינוי בחוויה היהודית-אמריקנית 17
דפוסים חדשים במבנה המשפחה היהודית 18
ירידה בשיעור הנישואין 19
נישואי תערובת 19
גירושין 22
סיכום 23
ביבליוגרפיה 25
מבוא
מאז הגיעו ראשוני המהגרים לחופי אמריקה בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, חל שינוי מהותי במבנה המשפחה היהודית לצד השינויים בזהות היהודית ובתחושת השייכות. יש אפילו שיגידו, כי השינוי אצל המהגרים היהודים, החל כבר על הספינה שחצתה את האוקיינוס עוד בטרם הגיעו אל חופיה המזרחיים של ארצות הברית. שינויים אלו התחדדו לאחר סיומה של מלחמת העולם השנייה והניסיון של היהודים להשתלב בחברה האמריקנית, כמה שנהוג לכנות אמריקניזציה. באופן כללי, נתפסה המשפחה היהודית כמבנה ייחודי בנוף האמריקני אולם גם היא עברה לא מעט תמורות במהלך השנים (Schnall, Pelcivitz & Fox, 2013).
ההיסטוריה של יהדות אמריקה, נחשבת במובנים שונים, כתשובה לאותו פחד מאיים שמא בעולם החדש היהדות "תיבול ותכלה". במהלך 350 שנים, אנו רואים שוב ושוב שיהודים באמריקה קמו להתמודד עם לא מעט אתגרים פנימיים וחיצוניים, אשר איימו על ההמשכיות היהודית. לפעמים הם עשו זאת, באופן פרדוקסלי, בכך שקידמו מגמות קיצוניות של אי-המשכיות. בהניחם הצדה פרדיגמות ישנות, חוללו יהודי ארצות הברית מהפך בדתם, תוך שהם ממציאים מחדש את יהדות אמריקה בניסיון לעשותה מושכת יותר, משמעותית יותר ורגישה יותר לבעיות התקופה (סרנה, 2005).
עוד מימי היווסדותה, היו היהודים בארצות הברית חופשיים ליצור ולקיים קהילות דתיות משלהם, או כפי שכינה זאת וושינגטון בעקבות דברי הנביא מיכה: "לשבת תחת גפנם ותחת תאנתם" - ועדיין להחזיק במלוא הזכויות, זכויות היתר והחובות שהאזרחות האמריקנית מקנה ומאפשרת. אולם ברור כי לא מדובר באידיליה. תולדות יהודי אמריקה ספוגות בלא מעט אכזבות, מצוקות ואפליה חברתית. הנוצרים באמריקה, אם בליבותיה ואם במוסדותיהם הפרטיים, לא תמיד קידמו בברכה את שכניהם היהודים. יחד עם זאת, כבר למן ההתחלה, ארצות הברית שימרה כמעט תמיד את חירותם של היהודים ולא אפשרה להפר אותה. (פקודה 11 הידועה לשמצה של הגנרל יוליסס גרנט, שגירש את היהודים מאזורים מסוימים בדרום בזמן מלחמת האזרחים, היא חריג ראוי לציון אך קצר-מועד; והיא בוטלה כמעט מיד בידי הנשיא אברהם לינקולן). מעולם לא אסרו השלטונות בארצות הברית לקיים אורחות חיים יהודיים, והיהודים מעולם לא נדרשו להקריב את אמונתם או את זהותם כדי להשתתף בחייה האזרחיים של האומה (כהן, 2017). אולם, לפלורליזם היה מחיר ששילמה החברה היהודית שהיגרה בסוף שנות המאה ה-19 ותחילת שנות המאה ה-20, שהשפיע על אורך החיים היהודי כמו גם על מבנה המשפחה היהודית.
שאלת המחקר היא, מהם השינויים שחלו במבנה המשפחה היהודית לאחר מלחמת העולם השנייה? בנוסף, עבודה זו בודקת גם האם השינויים במבנה המשפחה אכן הובילו בסופו של דבר גם לנישואי תערובות והתבוללות, והאם המעבר של היהודים מאירופה השמרנית לאמריקה הליברלית היה זה אשר הוביל לאותו שינוי מדובר במשפחה היהודית.
המקרה היהודי מדגים את הסיבוך הכרוך בהגדרה, זיהוי וקירוב ציבורים אתנו-דתיים בתוך סביבה אמריקנית המתאפיינת דווקא בטשטוש גובר של גבולות ההפרדה בין קבוצות. הטיעונים הרלטיביסטיים או הפוסט־-מודרניסטיים, מדגישים במידה רבה את יכולתה של הקבוצה לעצב, לדמיין או להמציא מחדש את תחושת ההשתייכות והסולידריות האישית והקולקטיבית, ללא התחשבות באילוצים הנוקשים של התנהגות בעבר, נורמות חברתיות או גיניאלוגיה. ניתן גם לטעון כך בנוגע לקריאות הקהילה היהודית להגדרה מחדש של גבולות הזהות היהודית ותוכנה (טל, 2005).
אלו הבוחנים את מצבה של יהדות צפון אמריקה כיום מגלה כי כמחצית מהקהילה, אינה משתייכת רשמית לזרם דתי כלשהו או לארגון יהודי או לתנועה יהודית ואינה נוטלת חלק פעיל בהם. המשמעות היא, כי לאותם יהודים כלל אין קשר לחיים יהודיים. הם יהודים רק בהגדרה הביולוגית שלהם, ותו לא. המחצית השנייה של יהודי ארצות הברית משתייכים לאחד הזרמים הדתיים לארגון יהודי לתנועה יהודית, כאשר הזרם המוביל הוא הרפורמי, אחריו הקונסרבטיבי, ואילו הזרם האורתודוקסי הוא השלישי ברשימה מבחינה כמות היהודים החברים בו. בנוסף, קיים תהליך של התרחקות מהעולם היהודי, מהמסורת ומהמורשת של העם היהודי, ויש ניתוק, והתבוללות המביאים בין היתר לשיעורים גבוהים של נישואי תערובת. החברה היהודית בארצות הברית, נחשבת לחברה מנוכרת ומעומעמת בזהותה. אמנם קיימת גם תופעה של חזרה למקורות היהודיים וחזרה בתשובה, תופעה שאין למעט בערכה ובגודלה אך ברור, כי היא שולית ביחס לתופעת ההתבוללות שק הבלי תאוצה (וסרמן, 2013).
בפרק ראשון, מעניקה הסקירה רקע היסטורי על ההגירה היהודית לארצות הברית, במספר גלי ההגירה, בעיקר בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. בנוסף, מעניק הפרק תיאור של המשפחה היהודית המהגרת לפני מלחמת העולם השנייה. בהמשך סוקר הפרק את חלוקת התפקידים בין נשים לגברים, בעיקר אצל אלו שהגיעו ליבשת החדשה. כמו כן, סוקר הפרק את המאפיינים התעסוקתיים והיחסים עם הסביבה.
הפרק שני, סוקרת העבודה את הגורמים אשר הובילו לשינויים במבנה המשפחה היהודית לאחר מלחמת העולם השנייה תחילתה של האמריקניזציה בקרב היהודים, בעיקר הדור הראשון והשני לאחר ההגירה. בנוסף, סוקר הפרק את שינויים הגיאוגרפיים והיציאה לפרברים של הקהילה היהודית, ובעיקר הגורמים שהובילו ליציאה מה"גטאות" היהודיות שבמרכזי הערים הגדולות. בהמשך, סוקר הפרק גם את השינויים התעסוקתיים של חברי הקהילה, כמו גם השינויים בהשכלה, שהובילו לכך שהיהודים הם מהמיעוטים המשכילים ביותר בארצות הברית, גם נכון להיום.
הפרק שלישי, סוקר את השינוי בחוויה היהודית-אמריקנית, תוך התמקדות במצב של הקהילה היהודית במהלך העשורים האחרונים ואת התהליכים שהובילו לכך. בנוסף סוקר הפרק, את הדפוסים החדשים במבנה המשפחה היהודית, בעיקר בסוגיות הבוערות ביותר של הקהילה היהודית ובהם הירידה בשיעור הנישואין, נישואי התערבות וההתבוללות, גירושין ועוד.
עבודה מחקרית זו היא עבודה עיונית המתבססת על מחקר ספרות ואינה כוללת איסוף של נתונים חדשים. המקורות של העבודה כוללים ספרות עברית נרחבת וספרות אנגלית. טווח הספרות שבאמצעותה ערכתי את המחקר היא החל מסוף שנות השמונים של המאה ה-20 ועד מקורות עדכניים משנת 2017, כאשר הספרות עצמה עוסקת ביהדות ארצות הברית במהלך שנותיה, החל מסוף המאה ה-19 עוד סוף שנות ה-60 ותחילת שנות ה-70 של המאה ה-20.
