עבודה סמינריונית בנושא:
מבוא ...................................................................................................................................3
עוולת הרשלנות במשפט הישראלי- מסגרת נורמטיבית...............................................................4
חשיפתן של רשויות המנהל הציבורי לאחריות נזיקית .................................................................5
בסיסי האחריות המרכזיים של רשות ני"ע.................................................................................6
שיקולים להטלת אחריות על רשויות המנהל הציבורי ורשות ניירות ערך......................................7
חריג לאחריות בעוולת הרשלנות בעת הפעלת סמכות שלטונית שלצדה שיקול דעת רחב.....................................................................................................................................8
תנועת המטוטלת בפסיקה וקטגוריות המקרים שבהם הוטלה אחריות..........................................9
משפט משווה......................................................................................................................18
סיכום................................................................................................................................21
ביבליוגרפיה........................................................................................................................22
״משפט הוא ביטוי לתרבות, וההיסטוריה של המשפט היא חלק מההיסטוריה התרבותית״ , כך כתב אהרון ברק והיטיב לתאר את מערכת היחסים ההדוקה שבין התרבות למשפט. בהתאם לכך, צפוי כי שינויים בתרבות הישראלית ישתקפו גם במשפט הישראלי, ואכן, בעשורים האחרונים, ולמעשה מאז שנות ה 70, נכרת תנועת מטוטלת בסוגייה שבענייננו: האם ניתן להטיל חיוב בפיצוי נזיקי על רשות של המנהל הציבורי משום שלא הפעילה סמכויות פיקוח כראוי.
עבודה זו נעשתה באמצעות מחקר משפטי אשר התבסס על דיני הנזיקין בארץ, הפסיקה בארץ, המשפט המשווה באנגליה ובארה"ב ומאמרים בנושא.
בחרנו לחקור את נושא הטלת האחריות וחיוב בפיצוי נזיקי על רשות מינהלית, תוך שימת דגש על רשות ניירות ערך, משני טעמים: הראשון – מדובר בנושא אשר עשוי להיות רלוונטי לכל אחד ואחת מאיתנו, כאזרחי ותושבי המדינה בכלל וכמשקיעים בשוק ההון בפרט. השני – לדעתנו מדובר בנושא אשר עוד צפוי להתפתח, במקביל להתפתחויות משפטיות-כלכליות-תרבותיות בארץ ובעולם, ועל אף שנידון רבות בפסיקה הישראלית, טרם נאמרה בו המילה האחרונה.
הפרק הראשון של העבודה עוסק ביסודות עוולת הרשלנות במשפט הישראלי מתוך פקודת הנזיקין : קיומה של חובת זהירות, הפרתה, גרימת נזק וקשר סיבתי.
הפרק השני עוסק בחשיפתן של רשויות המנהל הציבורי לאחריות נזיקית ברמה העקרונית, ורשות נירות ערך בפרט. דנו באחריות המדינה ורשויות המדינה בהתאם לחוק הנזיקים האזרחיים והשוואת המעמד של המזיק הציבורי למעמד המזיק הפרטי.
הפרק השלישי מציג את בסיסי האחריות המרכזיים של רשות נירות ערך: עוולת הרשלנות ועוולת הפרת חובה חקוקה, בעוד שמחדל בפיקוח יכול לחסות תחת כל אחת מהעוולות. דנו ברלוונטיות ההגנה המכונה ׳הגנת ההסתכנות מרצון׳ אשר קבועה בסעיף 5(א) לפקודת הנזיקין.
הפרק הרביעי עוסק בשיקולים להטלת אחריות על רשויות המנהל הציבורי ורשות ניירות ערך. שיקולים שצוינו בעד הטלת אחריות: פיצוי הניזוק, שיפור תפקודן של רשויות המנהל הציבורי ועוד. שיקולים שצוינו נגד הטלת אחריות: מניעת הצפה, עומס יתר, הרתעת יתר ועוד.
הפרק החמישי עוסק בחריג לאחריות בעוולת הרשלנות בעת הפעלת סמכות שלטונית שלצדה שיקול דעת רחב.
הפרק השישי בוחן את הרטוריקה המתלבטת בפסיקה ואת תנועת המטוטלת. ניתן לראות כי בראשית שנותיה של המדינה, נקט המשפט בגישה מצמצמת לאחריות המדינה אולם משנות ה80 ועד לראשית שנות ה 2000 בתי המשפט הטיל אחריות ברשלנות על רשויות. מאוחר יותר נראה כי בתי המשפט חילקו את האחריות הנזיקית בין מספר רשויות כך שרשות אחת לא תישא בנטל כולו, והחל משנת 2018 בתי המשפט לא מטילים אחריות נזיקית על רשויות. בסיום הפרק ניתחנו את קטגוריות המקרים שבהם הוטלה אחריות על רשות ציבורית בכלל ורשות ני״ע בפרט.
בפרק השביעי הובאו בקצרה גישות המשפט באנגליה ובארה"ב, וערכנו השוואה בהיבטי הטלת אחריות נזיקית כללית ובאחריות הרשויות המקבילות לרשות ניירות ערך בישראל.
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
