כיצד נקשרת דיגלוסיה ליכולת הקריאה והאיות של תלמידים מן המגזר הערבי בתחילת דרכם?
תוכן עניינים
תודות III
תוכן עניינים IV
תקציר V
רשימת טבלאות VI
מבוא 7
רקע תיאורטי 10
רכישת הקריאה 10
העיבוד הפונולוגי ברכישת הקריאה 11
הקשר בין קריאה ואיות 14
האורתוגרפיה הערבית 15
המורפולוגיה הערבית 18
דיגלוסיה ערבית 19
סיכום הרקע התיאורטי והצגת שאלות המחקר והשערות המחקר 24
שיטה 26
המדגם 26
כלי המחקר 27
הגדרות אופרציונליות 28
הליך המחקר 30
ממצאים 31
סטטיסטיקה תיאורית של משתני המחקר 31
בדיקת השערות 33
בדיקת השפעת מאפייני הדיגלוסיה על דיוק הקריאה 33
בדיקת השפעת מאפייני הדיגלוסיה על דיוק האיות 35
בדיקת השפעת הגיל על השפעת מאפייני הדיגלוסיה על הקריאה והכתיבה 37
דיון 42
רשימה ביבליוגרפית 50
מבוא
העבודה תעסוק בהשפעת הדיגלוסיה על דיוק הקריאה ושגיאות איות בשפה הערבית בקרב תלמידים ערבים בכיתות א' ו-ב' בבתי הספר. מטרתו של מחקר זה היא לבחון את הקשר שבין דיגלוסיה לבין מיומנות הכתיבה של ילדים ותלמידים, ובפרט את הקשר שבין הדיגלוסיה של השפה הערבית ליכולת האיות של תלמידים.
ברוב השפות המודרניות ניתן לראות אחידות בתצורת השפה על פני מדיומים שונים, כך שגם בכתיבה וגם בדיבור השפה מופיעה בצורה דומה. עם זאת בשפות מסוימות, כדוגמת השפה הערבית, ניתן להבחין במצב בו הדיבור והכתיבה אינם דומים ואף שונים מבחינת צורת השפה בה משתמשים (Ferguson, 1959). זו למעשה הדיגלוסיה, שבאופן טבעי מתאפיינת בהבדלים ניכרים בין שתי הצורות של השפה (Kaye & Rosenhouse, 1997; Maher, 2019).
דיגלוסיה של השפה נתפסת כבעלת השלכות שליליות על היכולת של הילדים הדוברים שפה זו לרכוש את מיומנות הקריאה, שכן רכישת מיומנות זו כרוכה בלמידה של צורה חדשה לגמרי של השפה, על המבנים הלשוניים הייחודיים לה ( Maher, 2019;Abu-Rabia, 2000).
תהליך רכישת הקריאה כולל תהליך של עירור מילים בזיכרון הפונולוגי והלקסיקאלי, שחייב להקנות לתלמיד את המיומנות לעורר מילים באמצעות ניתוח התבניות האורתוגרפיות שלהן. עם זאת, איות הוא כמו דיבור, ואינו מייצג את המערכת הסמנטית באופן ישיר אלא באמצעות הפונולוגיה. הדרך הטבעית להרכיב ייצוג גרפי של סמלים היא לייצג את הפונמות באמצעות האותיות. ישנם ייצוגים משותפים העומדים בבסיס מיומנויות הקריאה והאיות (Holmes & Carruthers, 1998).
לפי סדרת מחקרים שערכה על השפה הערבית, נמצא כי לדיגלוסיה יש חלק מרכזי בהישגי הקריאה הנמוכים בקרב ילדים ערבים (Saiegh-Hadad, 2003). מעבר לכך, גם הייתה השפעה למרחק הלקסיקאלי שקיים בין השפה הדבורה והשפה הספרותית על הניתוח הפונולוגי (Saiegh-Hadad, 2004). ניתן לראות את השפעת הדיגלוסיה על המודעות הפונולוגית של הילד, כמו שניתן לראות את השפעות אחרות הנובעות ממנה (Schiff & Saiegh, 2017).
