תחומים

צריכים עבודה מותאמת אישית?

השאירו פרטים ויחזרו אליכם:




    מוטיבציה בקרב עובדי ציבור – בדיקת הקשר בין מוטיבציה (PSM) ושחיקה בקרב עובדי המדינה

    מחיר: 225.00₪
    מספר מילים: 4228
    מספר מקורות: 22
    סוג הקובץ: docx
    שנת הגשה: 2019
    סוג העבודה: הצעת מחקר
    להורדת העבודה
    הזן פרטים » הזן פרטי תשלום » קבל את העבודה במייל

    תקציר העבודה

    מוטיבציה בקרב עובדי ציבור

    שם הסטודנט:
    שם המרצה:
    שם הקורס:

    תוכן עניינים

    תקציר 1
    מבוא 2
    שחיקה בעבודה 4
    מודלים של שחיקה 4
    מוטיבציה 7
    מוטיבציה בקרב עובדים 7
    מוטיבציה בקרב עובדי השירות הציבורי 9
    תקצוב 10
    יעדים בעבודה 11
    השערות המחקר 11
    מודל המחקר 12
    שיטה 12
    אוכלוסיית המחקר 13
    כלי המחקר 13
    הליך המחקר 13
    הקשיים הצפויים במהלך איסוף הנתונים 14
    ביבליוגרפיה 15

    מבוא

    שחיקה כתופעה הוגדרה לראשונה בשנת 1974 Freudenberger, 1974)). כשהתופעה נחקרה לעומק, התגלה כי אנשי מקצוע העובדים עם אנשים נמצאים בקבוצת סיכון להגיע לשחיקה Shirom, 2003)., בתוך: רפאלי ואחרים, 2005: 5). כלומר, עובדי מדינה חשופים יותר לסכנת שחיקה, מאשר העובדים בסקטור הפרטי, שכן מרבית תחומי מקצועות בהם עובדים עם אנשים הנה מקבוצת עובדי מדינה. ואן במחקרים שתמקדו בעובדי מדינה (למשל באחיות ועובדים סוציאליים) נמצא כי השחיקה בקרב הנבדקים הנה רבה (Maslach, 1982).
    למוטיבציה הגדרות רבות. כך למשל רובינס (2000), הגדיר מוטיבציה כ-"השקעת מאמץ רב לשם השגת מטרות הארגון" (מתוך; וידיסליבסקי ושמש, תשס"ט). ניוטון לעומתו טען כי "עצם הנמצא בתנועה יישאר בתנועה, ועצם במנוחה יישאר במנוחה, אלא אם כן הופעל עליו כוח חיצוני." (40: פינק, 2012). אטקיסון הגדיר מוטיבציה כמה שמשפיע באופן מידי על הדרך וההתמדה שבפעולה (Steers, Mowdy & Shapiro, 2004).
    אחת המטרות העיקריות של הדרג הניהולי, בנושא העלאת התפוקה ושיפור רווחת העובדים – הוא המוטיבציה בקרב העובדים. מוטיבציה מוגדרת כגורם מניע הגורם לאדם לפעול ולעשות דברים. מוטיבציה של עובד בארגון יכולה להיות קשורה למגוון סיבות כגון סיבות חברתיות, פסיכולוגיות או כלכליות. נושא זה נחקר רבות בספרות כבר מימי יוון הקלאסית (Hackham and Oldham, 1976).
    מחקרים רבים הוקדשו לחקר מוטיבציה (PSM) בקרב עובדי ציבור. כך Bangcheng, Kaifeng & Wei
    ( 2014) סקרו את התפתחות ה PSM דרך הצורך לאשר את בסיסו מחדש, לפיו עובדי המגזר הציבורי שונים מעמיתיהם במגזר הפרטי ביחס לאוריינטציה כלפי האזרחים האחרים, הם עוזרים ומשרתים את האינטרסים של הקהילה הרלוונטית.
    לפיכך, חקירת הגורמים הקשורים למוטיבציה, כמו חקירת הגורמים הקושרים לשחיקה, הנה חשובה על מנת להבין את אפשרויות לשיפור תנאי עבודה ורווחת העובדים בקרב עובדי המדינה. לפיכך, בדיקת קיום הקשר בין שני משתנים אלו (מוטיבציה ושחיקה) הנה חשובה מאוד ותאפשר "לחבר" שתי קבוצות מחקרים בנושא (המחקרים בנושא שחיקה והמחקרים בנושא מוטיבציה).
    במחקרים קודמים נמצא כי תקצוב משפיע גם כן על השחיקה בעבודה ( Hargreaves, 1994), שמשפיעה גם על הצבת יעדים (לוק, 1968), אי לכך שני משתנים אלו נכללו במודל המחקר המלא.
    שאלת המחקר הנוכחי הנה: האם קיים קשר בין P.S.M לשחיקה בעבודה בקרב עובדי השירות הציבורי?
    בעבודה זו תחילה אסקור את הספרות המתייחסת לשחיקה בעבודה, תוך התייחסות למודלים השונים, את הספרות המתייחסת למוטיבציה, תוך הדגשת מוטיבציה בקרב העובדים ואת המשתנים הנוספים – תקצוב והצבת יעדים. לאחר מכן אציג את מודל המחקר הנוכחי והשערות המחקר, ובהמשך אציין את שיטת ביצוע המחקר, תוך ציון אוכלוסיית המחקר, שיטת דגימה, כלי המחקר והבעיות הצפויות.

    ad

    עבודות נוספות בנושא:

    חיפוש מתקדם


    חפש ב: