חלק 1: הקדמות 5
פרק 1: מבוא לספר 5
נושא הלימוד ומבנה הספר 5
נושאים חוצי תחום ומגבלות הכיסוי 6
סוגי תיאוריות ומסורות ניתוח חלופיות 6
פרק 2: עלייתם של אמצעי תקשורת ההמונים 7
ראשיתם של אמצעי התקשורת המודפסים 7
הקולנוע, ערוצי השידור והמוזיקה המוקלטת 7
מהפכת התקשורת והבדלים בין אמצעי תקשורת 8
חלק 2: תיאוריות 9
פרק 3: מושגים ומודלים של תקשורת המונים 9
גישות מוקדמות ורעיון ההמון 9
התהליך, הקהל ומוסד התקשורת 10
פרדיגמות מתחרות וארבעה מודלים של תקשורת 10
פרק 4: תיאוריות העוסקות בתקשורת ובחברה 11
תקשורת, חברה ותרבות: מושג התיווך 11
כוח, אינטגרציה, שינוי, מרחב וזמן 11
שש גישות תיאורטיות ליחסי תקשורת וחברה 12
פרק 5: תקשורת המונים ותרבות 12
מאסכולת פרנקפורט ל"גאולתו" של הפופולרי 12
מגדר, מסחור והתמסחרות 13
הטיית המדיום ותרבות פוסטמודרנית 13
פרק 6: מדיה חדשים, תיאוריה חדשה? 13
מה חדש במדיה החדשים 13
דפוסי תעבורת מידע וקהילה וירטואלית 14
דמוקרטיה, חופש ופערים 14
פרק 7: תיאוריה נורמטיבית של תקשורת וחברה 15
מקורות המחויבות הנורמטיבית והאינטרס הציבורי 15
מחופש העיתונות לאחריות חברתית ולמקצוענות 15
המרחב הציבורי, חלופות וארבעה מודלים 15
חלק 3: מבנים 16
פרק 8: המבנה והביצועים של מוסד התקשורת: עקרונות ואחריות-דיווח 16
חופש, שוויון ומגוון 16
אמת, אובייקטיביות וסדר חברתי 17
אחריות-דיווח: מודלים ומסגרות 17
פרק 9: כלכלת תקשורת ופיקוח מוסדי על התקשורת 18
שוקי תקשורת, הכנסות ומבנה עלויות 18
בעלות, תחרות וריכוזיות 18
פיקוח מוסדי, מודלים של אסדרה ומערכות פוליטיות 19
פרק 10: תקשורת המונים גלובלית 20
שורשים היסטוריים, כוחות מניעים ומבנה גלובלי 20
תלות, אימפריאליזם תרבותי והראייה המחודשת 20
זרימת חדשות, תרבות מדיה גלובלית ופיקוח 21
חלק 4: ארגונים 22
פרק 11: ארגון התקשורת: לחצים ותביעות 22
רמות ניתוח וארגון התקשורת בשדה של כוחות חברתיים 22
עמימות היעדים ותפיסות תפקיד העיתונאי 22
בעלים, מפרסמים והקהל 23
מאפיינים אישיים וקונפליקטים בין תפקידים 23
פרק 12: יצירת תרבות מדיה 24
שמירת סף וגורמים חדשותיים 24
אנשים, מקום וזמן כשיקולי ברירה 25
נגישות לתקשורת והשפעת המקורות 25
עיבוד, הגיון המדיה ותרבות ההתלכדות 26
חלק 5: תוכן 27
פרק 13: תוכן מדיה: סוגיות, מושגים ושיטות ניתוח 27
מדוע לחקור תוכן והביקורת על ייצוגיו 27
סטרוקטורליזם, סמיולוגיה וניתוח שיח 28
תוכן כמידע ושיח ביצועי התקשורת 28
אובייקטיביות, הטיה ושיטות ניתוח התוכן 29
פרק 14: סוגות וטקסטים בתקשורת 29
מושג הסוגה ופורמטים תקשורתיים 29
סוגות והאינטרנט: מנוע החיפוש כצורה חדשה 30
סוגת החדשות: עובדתיות, מסגור ונרטיב 30
הטקסט התרבותי ומשמעויותיו 31
חלק 6: קהלי-מדיה 31
פרק 15: קהל-מדיה: תיאוריות ומסורות מחקר 31
מושג הקהל: מהקהל במקורו אל השוק 31
יעדי חקר הקהל ומסורות מחקר חלופיות 32
סוגי קהלים, טווח חשיפה ופעילות 33
פרק 16: קהלי-המדיה: היווצרות והתנסות 33
הסברים להיווצרות קהל: הגישה המבנית ושימושים וסיפוקים 33
ההקשר החברתי והתרבותי של חוויית הקהל 34
חברותיות, נורמות ויחסים עם דמויות בתקשורת 35
קיטוע הקהל וסופו של קהל-המדיה 35
חלק 7: השפעות 36
פרק 17: תהליכים ומודלים של השפעות התקשורת 36
ארבעה שלבים בהתפתחות תיאוריית ההשפעות 36
רמות, סוגים וטיפולוגיה של השפעות 37
תנאים מתווכים, יחסי מוען ונמען והקמפיין 37
פרק 18: השפעות חברתיות-תרבותיות 37
אלימות, פחד והשפעות על ילדים וצעירים 38
תגובה קולקטיבית, הפצת חידושים ופערי ידע 38
חיברות, שליטה חברתית וטיפוח תפיסת עולם 39
פרק 19: חדשות, דעת קהל ותקשורת פוליטית 39
למידה מן החדשות, תפוצתן ומהימנותן 39
מסגור, קביעת סדר יום והשפעות על דעת הקהל 40
תקשורת פוליטית, תעמולה וחדשות ברשת 40
חלק 8: אפילוג 41
מקורותיו של רעיון תקשורת ההמונים 41
קצה של תקשורת ההמונים? 42
הישרדותה של תקשורת ההמונים 42
ההשלכות של המדיה החדשים ומבט אל העתיד 43
פרק 1: מהי תאוריית מדיה? 44
מהם מדיה? 44
מהי תאוריה? 45
מהי תאוריית מדיה? 46
פרק 2: ביהביוריזם והשפעות התקשורת 46
מסגרת הדיון ושרשרת התקשורת של לאסוול 46
ורתם: פיתוי התמימים והשפעות ישירות 47
קנטריל: הפלישה ממאדים והמעבר להשפעות עקיפות 48
השפעות ארוכות טווח: טיפוח תפיסת עולם וקביעת סדר יום 48
קהלים פעילים: זרימה דו-שלבית, גישה פנומניסטית ושימושים וסיפוקים 49
פרק 3: מודרניות ותאוריית המדיום 50
מודרניות ומודרניזם כהקשר לתאוריות התקשורת 50
תאוריית המדיום: איניס ומקלוהן 50
בנימין: אמנות בעידן השעתוק הטכני 51
פסימיות תרבותית ואוריינות המונים: ליוויס, לינד, ריזמן והוגרט 51
ביקורת חברתית: ויליאמס והברמאס 52
פרק 4: סטרוקטורליזם וסמיוטיקה 53
יסודות סטרוקטורליסטיים: שפה, סימן ומיתוס 53
הול: אידיאולוגיה, הגמוניה ודגם הקידוד/פענוח 53
יישומים אמפיריים: חדשות, פרסום וקהלים 54
התנגדות ומשמוע: תת-תרבות ושיח 55
פרק 5: אינטראקציוניזם וסטרוקטורציה 56
יסודות הגישה האינטראקציוניסטית 56
גופמן: הצגת האני וטקסי אינטראקציה בתקשורת 56
מהיעדר תחושת מקום לכמו-אינטראקציה מתווכת 57
תיוג, פאניקה מוסרית וסטרוקטורציה 58
פרק 6: "פמיניזמים" ומגדר 59
פמיניזמים, גלי הפמיניזם והזרם הרדיקלי 59
המבט הגברי ופנטזיות בייצור המוני 59
קודים אידיאולוגיים, עונג וקהלים נשיים 60
פרפורמטיביות מגדרית, פוסט-פמיניזם וגבריות במשבר 60
פרק 7: כלכלה פוליטית ותאוריה פוסט-קולוניאלית 61
מסגרת עיונית: כלכלה פוליטית ופוסט-קולוניאליזם 61
אדורנו: מתעשיית התרבות אל תעשיות התרבות 62
אימפריאליזם תקשורתי ותרבותי ודגם התעמולה 62
שילר, תלות תרבותית והתנגדות תרבותית 62
הרמן וחומסקי: חמשת מסנני החדשות 63
כלכלה פוליטית ביקורתית: ריכוזיות וקונגלומרטיזציה 63
אוריינטליזם, פוסט-קולוניאליזם וייצוגי גזע 64
סעיד והשיח האוריינטליסטי 64
דקדוק הגזע, גולה והתנגדות 64
פרק 8: פוסטמודרניות וחברת המידע 65
פוסטמודרניות ופוסטמודרניזם: תיחום המושגים 65
סימולציה, דימוי וחזיון הראווה 65
פסטיש, אינטרטקסטואליות ודעיכת המטא-נרטיבים 66
חברת המידע ומקדונלדיזציה 66
תזות של חברה פוסט-תעשייתית וביקורתן 66
ריצר: מקדונלדיזציה וסימולציה של צריכה 67
פרק 9: תרבות הצריכה וחיי היום-יום 67
מסגרת הדיון: מקליטה פסיבית לתרבות צריכה 67
פיסק ודה סרטו: התנגדות צרכנים וטקטיקות של זמן 68
ג'נקינס וסילברסטון: מעריצים משתתפים ומחזור הצריכה 69
הקהל המבוזר וסמכות צרכנית 69
בורדייה וקולדרי: הביטוס, שדה וגבולות הסוכנות 70
פרק 10: דיונים בתאוריית המדיה 70
שמונה זרמים וערפול הגבולות ביניהם 70
הדיון בשאלת מבנה וסוכנות 71
מודרניות, פוסטמודרניות והמחלוקת על הקפיטליזם 71
תשובות לסטודנטים ומבט אל עתיד התחום 72
פרק 1: מבוא לספר
המונחים "תקשורת המונים" ו"אמצעי תקשורת המונים" נטבעו בתחילת המאה העשרים לתיאור תופעה חברתית חדשה שצמחה על יסודות של תיעוש ושל דמוקרטיית ההמונים, בתקופה של הגירה אל הערים ושל עימות בין אימפריות למדינות לאום. אמצעי התקשורת המוקדמים, ובהם עיתונים, כתבי עת, פונוגרמות, קולנוע ורדיו, התגבשו במהירות לפורמטים המוכרים עד היום, ואליהם נוספה הטלוויזיה באמצע המאה.
נושא הלימוד ומבנה הספר
המאפיינים שנחשבו מרכזיים לפני שבעים שנה עודם ראשונים במעלה: היכולת להגיע לאוכלוסייה כולה במהירות ולהעביר מידע, דעות ובידור הזהים לכול, הקשר המשוער בין אמצעי התקשורת ובין מקורות כוח בחברה וההנחה שהשפעתם אדירה. ואולם תקשורת ההמונים אינה עוד האמצעי היחיד לתקשורת ברחבי החברה, ולצדה פועלים המדיה החדשים, ובעיקר האינטרנט והטלפונים הניידים, המקיפים יותר ומובנים פחות ולעתים קרובות אינטראקטיביים ואישיים. חשיבותם של אמצעי התקשורת ניכרת בפוליטיקה, בתרבות, בחיי היומיום ובכלכלה.
הספר מחולק לעשרים פרקים בשמונה חלקים. חלק התיאוריות מפריד בין העיסוק ב"חברה" לעיסוק ב"תרבות", אף שההפרדה מלאכותית, ומגדיר תיאוריה כהנחה כללית המבוססת על תצפית ועל טיעון הגיוני, המבקשת להסביר או לנבא מערכת יחסים בין תופעות נצפות. מושג הוא מונח מרכזי המסכם היבט של הבעיה הנבחנת, ומודל הוא ייצוג סלקטיבי של התהליך. החלקים הבאים עוסקים במבנים ובמוסד התקשורת, בארגונים ובאתרי הייצור, בתוכן ובדרכי ניתוחו, בקהל ולבסוף בהשפעות.
נושאים חוצי תחום ומגבלות הכיסוי
את תכני הספר חוצים נושאים כלליים החוזרים בדיון על מקורותיה של התקשורת ועל השפעותיה: זמן ומקום, ובכללם ביטול ממד המקום ויצירתו של "מקום" גלובלי חדש; כוח, שהתקשורת עצמה אינה כופה אותו אך היא אמצעי שגור בהפעלתו; מציאות חברתית ומשמעות, שאין לה מקור אחד ויחיד; סיבתיות ודטרמיניזם לעומת תיווך; זהות; הבדל תרבותי; ומינהל, כלומר האמצעים שבהם מוסדרים גופי התקשורת ונשלטים.
לצד אלה מציין מקווייל מגבלות אחדות. הקישור התיאורטי של התפתחות התקשורת למערב לוקה בהטיה מערבית בלתי נמנעת, שכן גוף התיאוריה נובע ברובו ממקורות באירופה ובצפון אמריקה, והספר עוסק בעיקר במדינות לאום דמוקרטיות בעלות כלכלת שוק. התחום מתאפיין גם בהבדלי גישות. לזרספלד (Lazarsfeld, 1941) הבחין בין מכוונות ביקורתית, החושפת בעיות הנמצאות מתחת לפני השטח, ובין מכוונות מינהלית, הרותמת את הבנת התהליכים לפתרון בעיות מעשיות. ציר אחר מבחין בין התמקדות בתקשורת להתמקדות בחברה, וציר נוסף בין דגש תרבותי לדגש חומרי, והצטלבותם מניבה ארבע גישות ליחסים שבין תקשורת וחברה.
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
