סמינריון בנוגע לועדת שטרום ומסקנותיה על הבורסה

השפעת חקיקת חוק שטרום על תשואות מניות הבנקים

תוכן עניינים
תקציר 3
מבוא 4
סקירה ספרותית 5
1. פיקוח על הבנקים 5
2. מניות הבנקים 6
3. אשראי 7
סיכום ספירה ספרותית 11
שאלת מחקר והשערות 11
שיטה 11
מערך המחקר 12
ממצאים ובדיקת השערות המחקר 13
דיון ומסקנות 20
ביבליוגרפיה 22

תקציר
מטרת המחקר הנוכחי הינה לבחון האם פעילות הממשלה בשוק הבנקאות, קרי חקיקת חוק שטרום- אשר קראה להפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים הגדולים, השפיעה על תשואות הבנקים, והשוק ככלל. המחקר עושה שימוש בשיטת Event Study -מודל השוק, שפותחה ע"י מקינליי (Mackinlay, 1997). שיטה זו מתבססת על יצירת רגרסיה עבור מניה , תוך כדי התבססות על נתוני עבר של אותה מניה וכן תשואת מניית השוק, ת"א 125. (המידע נלקח מאתר הבורסה לניירות ערך, לפי מחיר הסגירה של אותה מניה). לפי השיטה לעיל, נלקח מדגם של כ-251 ימים טרם קרות האירוע וכך מתקבל אומדן לתשואה נורמלית עבור אותה מניה. תקופת האמידה, לבחינה האם ישנו שינוי מהותי עבור המניה ביחס לתשואת השוק, הינה כ-5 ימים טרם קרות האירוע ועד כ-5 ימים לאחריו. מתוצאות המחקר הנוכחי עולה כי קיימת השפעה שלילית של חקיקת החוק על תשואות הבנקים הגדולים. כמו כן, ההשפעה על הבנקים הגדולים הייתה מהותית יותר מאשר על הבנקים הקטנים. בנוסף , מתברר כי ישנה השפעה חיובית עבור חברות הביטוח והפיננסים, כנראה מתוך ציפייה כי אלו ייכנסו לתחום ויגדילו את פעילותן .לפי התנהלות כלל המשק ,ניתן להגיד כי השוק הוא יעיל עקב כך כי הוא מתקן את עצמו בתוך תקופת האירוע, קרי רוב החברות שנאמדו, נמצאו כבעלות תשואה מצטברת עודפת חיובית או אפסית.

מבוא
בשנים האחרונות השוק הישראלי סבל מחוסר תחרות בשוק האשראי. הריכוזיות בשוק זה הביאה את המדינה למנות ועדה שתבחן כיצד יש לשפר את המצב בענף. בראש הוועדה עמד עו"ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקים לשעבר (לאחרונה שונה שמה של הרשות לרשות התחרות), ומכאן נגזר שמה של הוועדה. ב-14 בדצמבר 2015 הציגה וועדת שטרום את דוח הביניים שגיבשה, ובו המלצותיה לגבי השינויים הנדרשים בענף. המלצתה העיקרית של הוועדה הייתה לחייב את הדואופול, בנק הפועלים ובנק לאומי, למכור את חברות האשראי שבבעלותן תוך 3 שנים, ישראכרט ולאומי קארד בהתאמה. הציפיה הייתה שמניות הבנקים ירדו שכן הפרדת בנק הפועלים מישראכרט והפרדת בנק לאומי מלאומי קארד תהווה פגיעה קשה בהכנסותיהם. בנוסף, הייתה ציפייה כי מניותיהן של חברות הביטוח והפיננסים ינסקו, כיוון שציבור המשקיעים יפעיל שיקול דעת לטווח ארוך ויצפה שחברות אלה יזכו בשליטת שתי ענקיות האשראי בישראל. בתאריך 23.1.2017 עבר החוק בקריאה שניה ושלישית בוועדת הרפורמות בראשותו של ח"כ אלי כהן, ראש הועדה דאז.
המחקר הנוכחי עוסק בבחינה האם פעילות הממשלה בשוק הבנקאות, קרי חיקוק חוק שטרום, השפיעה על תשואות הבנקים, והשוק ככלל. המחקר עושה שימוש בשיטת Event Study -מודל השוק, שפותחה ע"י מקינליי (Mackinlay, 1997). שיטה זו מתבססת על יצירת רגרסיה עבור מניה , תוך כדי התבססות על נתוני עבר שלה וכן תשואת מניית השוק, ת"א 125 (המידע נלקח מאתר הבורסה לניירות ערך, לפי מחיר הסגירה של אותה מניה).לפי אותה שיטה, נלקח מדגם של כ-251 ימים טרם קרות האירוע וכך מתקבל אומדן לתשואה נורמלית עבור אותה מניה. תקופת האמידה, לבחינה האם ישנו שינוי מהותי עבור המניה ביחס לתשואת השוק, הינה כ-5 ימים טרם קרות האירוע ועד כ-5 ימים לאחריו.
מסקירת הספרות עולה כי נושא זה הינו פורץ דרך גם במחקר האקדמי, ולמעשה מחקר זה הינו הראשון מסוגו, עקב מדיניות הממשלה הייחודית בנוף העולמי. נראה כי להתערבות הממשלה בשוק הבנקאות יש הגיון בכך שהוא מקנה לשוק יותר יעילות, וכן נמצא כי התערבות זו אפקטיבית יותר במדינות בהן יש רגולטור חזק ועצמאי. אמנם נושא של מיזוגים, פיצולים ורכישות הינו חלק בלתי נפרד ממחזור העסקים, אך בארץ עקב סיבות שונות לא התפתח שוק תחרותי מספיק ולכן רובו רוכז בידי מספר חברות מצומצם. על אף התחזקות מגמת המיזוגים והרכישות בעולם, לפי הספרות לא נמצאה עדות אמפירית ליצירת תשואה עבור המשקיעים במיזוגים ורכישות, והיא שולית אם .קיימת. לעומת זאת, מיזוג ממוקד פעילות ומקום יוצר עלייה של כ-3% בערך המניה (De long, 2001) .
לאחר ניתוח הממצאים הסטטיסטים, מתוצאות המחקר הנוכחי עולה כי קיימת השפעה שלילית של חקיקת החוק על תשואות הבנקים הגדולים. כמו כן, ההשפעה על הבנקים הגדולים הייתה מהותית יותר מאשר על הבנקים הקטנים. בנוסף , מתברר כי ישנה השפעה חיובית עבור חברות הביטוח והפיננסים, כנראה מתוך ציפייה כי אלו ייכנסו לתחום ויגדילו את פעילותן .לפי התנהלות כלל המשק ,ניתן להגיד כי השוק הוא יעיל עקב כך כי הוא מתקן את עצמו בתוך תקופת האירוע, קרי רוב החברות שנאמדו, נמצאו כבעלות תשואה מצטברת עודפת חיובית או אפסית.