סקירה והשוואה בין הקיבוץ החילוני והקיבוץ הדתי

הקיבוץ החילוני והקיבוץ הדתי – מבט משווה

תוכן עניינים

מבוא 2
סקירת ספרות 4
הקיבוץ 4
התנועה הקיבוצית 5
מאפייני הקיבוץ – ערכים עיקריים 6
ערכי השיתוף 6
ערכי השוויון 6
החינוך המשותף 7
ההפרטה - המשבר הכלכלי והשינוי הכולל בקיבוצים 8
תנועת הקיבוץ הדתי 10
רקע ותולדות 10
סיכום ומסקנות 12
ביבליוגרפיה 15

מבוא
"מכל חידושיה של הציונות ושל תנועת העבודה הארץ ישראלית, המקורית ובעלת הייחודיות בממדים אוניברסליים הייתה יצירת הקיבוץ". עבור אלפי אנשים, סימל הקיבוץ את האפשרות לקיומה של חברה מסוג שונה, עולם של מחר, שבניגוד לדגם הסובייטי לא נזקק לשימוש בכוח ונשמרה בו החירות, אף שהיה מושתת על ערכים של שוויון מוחלט. בעולם שנראה כי האוטופיה בו פשטה את הרגל והייתה לעריצות מן הסוג הגרוע ביותר, היוותה הדוגמה של הקיבוץ בבחינת ניצוץ של אורה למי שהמשיכו להאמין באפשרות של התגשמות האוטופיה. לצעירים רבים אשר מאסו בהווי חייה של הבורגנות, סימל הקיבוץ צורת חיים אלטרנטיבית, גם לאלו שהיו מסודרים מבחינה כלכלית אולם כאמור מאסו מחברת הצרכנות הממוסחרת. ההערצה לאורח החיים הקיבוצי התבטאה לימים באלפי המתנדבים שבאו בשעריהם של הקיבוצים הצעירים, שנמשכו למשהו שונה כל כך מבית אבא, משהו רומנטי ומסביר פנים לאורחים צעירים אלו (שפירא, 2010).
הקמת הקיבוץ הראשון הייתה אבן דרך בהתיישבות חקלאית בארץ ישראל. לפיד (1998) מתאר כי "באחד מימי שנת 1910, בגורן בכנרת, קמו 12 צעירים וצעירות, אנשי העלייה השנייה, והכריזו על הקמת קבוצה שיתופית באום-ג'וני, היא דגניה (א') שלגדות הירדן. הצעירים, שנקעה נפשם מתנאי הניצול והניכור בחוות כנרת, בה עבדו כשכירים קשי יום, ביקשו לייסד מסגרת התיישבותית שונה בתכלית מהמסגרות ההתיישבותיות - מושבות וחוות עבודה - שהיו קיימות אז בארץ. צעדם, הנתפס כיום כמהפכני, נבע, בראש ובראשונה, מכורח המציאות הקשה בארץ-ישראל דאז: המחסור באמצעי פרנסה, כישלונה של ההתיישבות היהודית הפרטית, הצורך בחיפוש דרכים חדשות לכיבוש העבודה ותלאות היום-יום".
למעלה ממאה שנים עברו מאז ימים אלו. במהלך השנים חוו הקיבוצים שמונים למעלה מ-266 ישובים, תקופות שונות של שגשוג כלכלי וחברתי, אך גם משברים אידיאולוגיים, חברתיים וכמובן כלכליים. חלק מהקיבוצים שלא עמדו בלחצים התפרקו ושינו את צורתם, אך הרוב המכריע שהתגבר על המכשולים הרבים, גדל, התפתח וחווה לא מעט שינויים (לפידות, אפלבום ויהודאי 2006). בין השינויים שעברו הקיבוצים: מינוי מנכ"לים חיצוניים ומועצות מנהלים במפעלי התעשייה; הקמת "מרכזי רווח" (השכרת דירות ומבנים, פתיחת בריכת השחייה ומגרש הספורט למנויים, מכירת שירותים ללקוחות מבחוץ); * הפרטה, קרי העברת תקציבי צריכה משותפת לתקציבם האישי של החברים, ותשלום תמורת שירותים, שעד כה ניתנו בחינם (לפיד, 1998). כיום מרבית הקיבוצים עברו אחד או יותר משינויים המצוינים להלן ובקרב חלקים מהציבור ישנה נוסטלגיה לתקופת הקיבוצים "של פעם", בהם הכל היה משותף וערך השוויון היה ערך עליון.
עבודה זו, עוסקת בהבדלים הכלכליים, חברתיים ואידיאולוגיים, בין תנועת הקיבוץ הארצי (קיבוצים חילוניים), לבין תנועת הקיבוץ הדתי. בתחילת העבודה יפורט אודות הקיבוץ, המאפיינים העיקריים שלו, והשינויים ההיסטוריים אותם עבר. לאחר מכן יפורט אודות הקיבות הדתי והשוני בינו לבין הקיבוץ החילוני. לבסוף, פרק הדיון יסכם את הממצאים ויציג מסקנות בנושא ההבדלים בין הקיבוץ הדתי לקיבוץ החילוני.