תוכן עניינים
1. מבוא 2
1.1. רקע על המחקר 2
1.2. בעיית/סוגיית המחקר 3
1.3. מטרת המחקר 3
1.4. שאלות המחקר 3
2. סקירה תיאורטית 4
2.1. הנצחה ודמות החלל 4
2.2. אבדן ושכול 5
2.3. התמודדות עם אובדן 5
3. סיפור ההנצחה 7
4. שיטה 9
4.1. משתתפי המחקר 9
4.2. כלי המחקר 9
4.3. מהלך המחקר 10
4.4. ניתוח הנתונים 10
5. ממצאים 12
6. סיכום ודיון 15
7. ביבליוגרפיה 17
8. נספחים 18
8.1. נספח א' – ראיונות 18
8.2. נספח ב' – מקורות ראשוניים 19
1. מבוא
1.1. רקע על המחקר
יצאתי למסע כך קראתי לקורס הזה. מהרגע שידעתי שאני אמורה לבחור משפחה, ידעתי את מי רוצה להנציח זה היה ברור לי שאת חברי שחר רוזנברג ז"ל, בן כיתתי מהיסודי עד יב'. שחר רוזנברג ז"ל נהרג באסון המסוקים בשאר ישוב ב- 4.2.97, עשרים ימים לפני שמלאו לו עשרים. שני מסוקי יסעור, כשעל סיפונם 73 לוחמים ואנשי צוות אוויר, טסו אל עבר דרום לבנון. שתי דקות לפני השעה 7 בערב, במזג אוויר סוער ששרר באותו הלילה, התנגשו שני המסוקים מעל הקיבוצים דפנה ושאר ישוב. כל 73 החיים שהיו על סיפונם נספו.
החלטתי להרים טלפון לאמו של שחר ז"ל ולספר לה על הסמינריון "אמץ חלל" , כמובן שמיד נתנה את הסכמתה לשיתוף פעולה, תיאמנו פגישה ומשם הכול מתחיל ..... אני אפתח בפוסט שפרסם בפייסבוק אריה אביו של שחר ז"ל לאחר הריאיון בביתו:
"אתמול ביקרו בביתנו שתי סמינריסטיות לחינוך מיוחד לצורך עבודת גמר שנשואה "התמודדות משפחה שכולה עם אובדן השכול"
אחת מהן היתה חברתו הטובה של שחר בבית הספר היסודי, תוך כדי העלאת זיכרונות היא מספרת כי שחר היה זה שליווה אותה למשרד הפנים בזמן הוצאת תעודת הזהות בראשונה. ועוד היא הוסיפה כי מאחר וישבה אחריו בכיתה נהגה לשזור את צמת שערו הבלונדיני וכמעט תמיד המורה הייתה שולחת אותה להירשם במזכירות בית הספר. עצרתי את השיחה ואמרתי לה "רוצה לראות את הצמה של שחר?
נגשתי אל הארונית שם היא מונחת בתבנית פרספקס הבאתי והגשתי לה את צמתו של שחר שנגזרה בטקס רב משתתפים ערב גיוסו לצה"ל, בטרקלין ביתנו בו ישבו השתררה שתיקה ולאחריה זלגו דמעות על פניה הנאות.
התרגשתי מאוד לקרא את הפוסט שסחף אחריו תגובות רבות. מאחר ואני מכירה את שחר ומשפחתו ואת סיפור האסון חשבתי שהרבה לא אשאל אבל ההורים המדהימים שיתפו פעולה וענו על שאלות רבות ואף הוסיפו סיפורים רבים שכמובן לא ידעתי עליהם.
אמו של שחר אפשרה לנו להיכנס לחדרו שנשאר בדיוק כפי שעזב אותו, התיק של כיתה יב' עם כתמי הדיו של העט שתלוי על המעמד העלו בי זיכרונות, הציורים שצייר על הקיר , השירים שכתב ועוד......
הביקור/ראיון נמשך שעתיים, דמעות שזלגו בלי סוף כי לבית הזה הגעתי בתור ילדה/נערה למסיבות , למפגשים חברתיים והיום אני בביקור שונה לגמרי משהו שקשה לתפוס. יצאתי משם עם הרגשה שהמסע הזה רק התחיל ואת חברי שחר אנציח בכל הזדמנות שתהיה לי במיוחד כמורה בבית ספר.
אספר על שחר ז"ל הגיבור שיצא לשרת את מדינת ישראל.
ב- 4/2/19 יום האזכרה של שחר ז"ל יחד משפחתו חבריו וכמובן אני ובת זוגתי למסע נעלה לקברו ונתייחד עם משפחתו.
