הקריה האקדמית אונו
שם הקורס: סמינריון פרונטלי – סוגיות מתקדמות במשפט
עבודה סמינריונית
שנת הגשה: 2024
מבוא 1
המסגרת הנורמטיבית לכליאת אסירים ביטחוניים בישראל 3
הגדרת האסיר הביטחוני והעבירות הביטחוניות 3
האסירים הביטחוניים כקבוצת שוויון נפרדת בפסיקת בג"ץ 5
השפעת הגישות השונות על תנאי הכליאה 6
שיקולי כבוד האדם אל מול צורכי הביטחון הלאומי 6
המשפט הרצוי והמשפט המצוי 6
זכויותיהם ותנאי כליאתם של אסירים ביטחוניים 6
ביקורי משפחה 7
ביקורים של עורכי דין 7
ביקורי הצלב האדום 7
צפיפות הכליאה ושטח המחיה בפסיקת בג"ץ ובהחלטות הממשלה 7
כליאת אסירי חמאס בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" 10
מלחמת "חרבות ברזל" 10
תנאי הכליאה של אסירי חמאס במהלך המלחמה 10
סיווג מעשי ה-7 באוקטובר 2023 כפשעי מלחמה 13
כליאה ביטחונית במשפט המשווה 15
מתקן הכליאה בגואנטנמו והביקורת השיפוטית בארצות הברית 15
צפיפות הכליאה כעילה לפגיעה חוקתית בפסיקה האמריקנית 16
סיכום 17
ביבליוגרפיה 19
סוגיית תנאי המחיה של אסירים ועצורים ביטחוניים בישראל ניצבת בנקודת המפגש שבין שתי חובות שהמשפט הישראלי מחויב לשתיהן. מצד אחד עומדת חובתה של המדינה להגן על ביטחונם של תושביה ולנקוט את האמצעים הדרושים לשם כך, ומצד שני עומדת חובתה לשמור על כבודו ועל שלמות גופו של אדם המצוי במשמורתה, גם כאשר הוא חשוד, נאשם או מורשע בעבירות החמורות ביותר. מתח זה אינו ייחודי למשפט הישראלי, אך הוא מתחדד בו נוכח היקפה של הכליאה הביטחונית ונוכח הרקע הביטחוני המתמשך שבתוכו היא מתקיימת.
המסגרת הנורמטיבית החלה על כליאה זו בנויה משלושה רבדים. הרובד הבינלאומי כולל את האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות, הקובעת כי כל אדם שנשללה חירותו יזכה ליחס אנושי ולכיבוד כבודו כאדם, ואת אמנות ז'נבה, המסדירות את מעמדם ואת תנאי החזקתם של שבויים ושל אזרחים מוגנים בעת סכסוך מזוין. הרובד החקיקתי הפנימי כולל את פקודת בתי הסוהר ואת תקנותיה, ולצידן את חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, המסדיר החזקה במשמורת של מי שנטל חלק בפעולות איבה ואינו זכאי למעמד של שבוי מלחמה. הרובד השלישי הוא רובד הפסיקה, שבו מתורגמים העקרונות הכלליים לאמות מידה קונקרטיות.
בפסיקת בית המשפט הגבוה לצדק בולטות שתי סוגיות. הראשונה היא שאלת סיווגם של האסירים הביטחוניים כ"קבוצת שוויון" נפרדת לעניין תנאי הכליאה, שאלה שבה נחלקו נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור והנשיא אשר גרוניס. השנייה היא שאלת שטח המחיה המינימלי, שבמסגרתה נקבע כי יש להרחיב את שטח המחיה לכדי ארבעה מטרים רבועים לכלוא, בלא שטח שירותים ומקלחת, וזאת בשתי פעימות. שתי הסוגיות מלמדות כי הביקורת השיפוטית אינה שוללת את סמכות הרשות לקבוע תנאי כליאה מחמירים, אלא כופפת אותה לכללי הסבירות והמידתיות.
הספרות המחקרית העדכנית מחזקת את הקשר שבין צפיפות הכליאה לבין פגיעה בזכויות. מחקר שבחן את השלכותיהם של צפיפות ושל תנאי כליאה קשים מצא כי אלה משפיעים לרעה לא רק על בריאותם הגופנית והנפשית של הכלואים, אלא גם על בטיחות הסגל ועל סיכויי השתלבותו מחדש של הכלוא בקהילה לאחר שחרורו. במקביל, הדיון האירופי בשאלת שטח המחיה מלמד כי אמות המידה שהתגבשו בפסיקת בית הדין האירופי לזכויות אדם אומצו גם בערכאות לאומיות, וכי חריגה מהן מקימה חזקה בדבר הפרת האיסור על יחס משפיל. השוואה זו רלוונטית לישראל, שבה נקבעו אמות מידה דומות בפסיקה אך יישומן נדחה פעם אחר פעם.
מלחמת "חרבות ברזל", שפרצה ב-7 באוקטובר 2023, שינתה את נקודת האיזון. בתוך חודשים ספורים גדל מספר הכלואים בישראל בשיעור ניכר, כשרובו המכריע של הגידול מיוחס לכלואים ביטחוניים, ובד בבד תוקנה פקודת בתי הסוהר באופן שאיפשר להכריז על "מצב חירום כליאתי" ולסטות מהוראות שטח המחיה ומן הזכאות למיטה. ארגוני זכויות אדם טענו כי התנאים שנוצרו במתקנים שונים, ובראשם מתקן שדה תימן, חורגים מן הרף המינימלי שהדין מחייב. טענות ברוח דומה הועלו גם בנוגע לתנאי החזקתם של עצורים ואסירים בכלל. מנגד, עמדת המדינה הייתה כי מדובר בהיערכות חירום זמנית, שנדרשה נוכח גידול חד ובלתי צפוי במספר הכלואים, וכי היא פועלת להרחבת מערך הכליאה ולעמידה בהוראות הדין. בית המשפט הגבוה לצדק נמנע מלבטל את תיקוני החקיקה, אך עמד על כך שהמדינה מחויבת לקיים את ההוראות שהיא עצמה קבעה.
עבודה זו בוחנת כיצד מאזן המשפט הישראלי בין צורכי הביטחון לבין ההגנה על כבוד האדם בכל הנוגע לתנאי המחיה של אסירי חמאס ושל אסירים ביטחוניים אחרים, ומהו הפער בין המשפט המצוי לבין המשפט הרצוי בתחום זה. הפרק הראשון מציג את המסגרת הנורמטיבית בישראל, את הגדרת האסיר הביטחוני ואת תנאי כליאתו כפי שעוצבו בחקיקה ובפסיקה. הפרק השני עוסק בשינויים שחלו בעקבות מלחמת "חרבות ברזל", בתיקוני החקיקה שנלוו אליה ובמחלוקות שהתעוררו סביבם. הפרק השלישי בוחן את הסוגיה בראי המשפט המשווה, בעיקר באמצעות מתקן הכליאה בגואנטנמו ופסיקת בית המשפט העליון בארצות הברית בשאלת צפיפות הכליאה. פרק הסיכום מציג את המסקנות העולות מן הדיון.
