תחומים

צריכים עבודה מותאמת אישית?

השאירו פרטים ויחזרו אליכם:




    תפיסות המגדר של גננות והשפעתן על הבניית תפיסת המגדר של ילדים בגיל הרך

    תחום / תואר:
    מילות מפתח: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , ,
    מחיר: 346.00₪
    מספר מילים: 4856
    מספר מקורות: 22
    סוג הקובץ: docx
    שנת הגשה: 2024
    שם המוסד האקדמי: המכללה האקדמית תל-חי
    סוג העבודה: עבודה סמינריונית
    להורדת העבודה
    הזן פרטים » הזן פרטי תשלום » קבל את העבודה במייל

    תקציר העבודה

     

    תפיסות המגדר של גננות והשפעתן על הבניית תפיסת המגדר של ילדים בגיל הרך

    סוגיות מגדריות ועבודה רגשית במקצועות החינוך
    הגשה: ‎08‎/‎24‎

    תוכן עניינים

    מבוא 3
    סקירת ספרות 5
    מגדר: הגדרה ותיאוריות מרכזיות 5
    הבניית מגדר בחינוך לגיל הרך 6
    תפיסות המגדר של הגננות והשפעתן על הילדים 6
    הסביבה החינוכית בגן כזירה לשוויון מגדרי 7
    מתודולוגיה 8
    שאלת המחקר 8
    פרדיגמת המחקר ושיטתו 8
    אוכלוסיית המחקר והמשתתפות 8
    כלי המחקר 8
    הליך ניתוח הנתונים 9
    שיקולים אתיים 9
    ממצאים 10
    התפיסה החינוכית של הגננות 10
    הגדרת ההבדלים בין המינים 10
    הבדלים בהתנהגות בין בנים לבנות 10
    התמודדות עם הבדלים בפעילויות הגן 11
    התמודדות עם סטריאוטיפים מגדריים 11
    ההשפעה המיוחסת להבדלים בין המינים על ההתפתחות 12
    פעילויות לקידום שוויון מגדרי 12
    שיתוף ההורים 12
    סיכום הממצאים 13
    דיון 14
    מגבלות המחקר 14
    המלצות 15
    ביבליוגרפיה 16

     

     

    מבוא

    המגדר הוא אחת הקטגוריות המארגנות המרכזיות של החיים החברתיים. בשונה מן המין הביולוגי, המגדר נתפס בספרות בת זמננו כמבנה חברתי ותרבותי המיוצר ומשוחזר בשגרת האינטראקציות היומיומיות, ולא כתכונה קבועה שהפרט נושא עמו (‎West‎ & ‎Zimmerman‎, ‎1987‎). ההיסטוריונית ‎Scott‎ (‎1986‎) הראתה כי המגדר אינו רק תיאור של הבדלים בין נשים לגברים, אלא קטגוריה אנליטית שבאמצעותה מוסדרים ומוצדקים יחסי כוח חברתיים, ו-‎Meyerowitz‎ (‎2008‎) מתחקה אחר האופן שבו המונח עצמו חדר לשיח האקדמי ושינה את דרכי הדיון בזהות ובתפקידים חברתיים. עם זאת, גם כיום אין הגדרה אחת מוסכמת למונח: במחקר הפסיכולוגי והסקסולוגי מתקיימות זו לצד זו הגדרות ביולוגיות, הגדרות חברתיות והגדרות המבוססות על הזדהות עצמית, ולכל אחת מהן השלכות מתודולוגיות שונות על אופן מדידתו של המגדר (‎Lindqvist‎ ‎et‎ ‎al‎., ‎2021‎).
    הגיל הרך הוא השלב שבו נוצרת התשתית לתפיסת המגדר האישית. כבר בגיל שנתיים עד שלוש מסוגלים ילדים לסווג את עצמם ואת סביבתם לקטגוריות מגדריות, ובשנים שלאחר מכן הם אוספים באופן פעיל רמזים מן הסביבה בשאלה מה מתאים לבנים ומה מתאים לבנות, ומארגנים אותם לכדי סכמות מגדריות יציבות המכוונות את תשומת הלב, הזיכרון והבחירה שלהם (‎Bem‎, ‎1981‎; ‎Martin‎ & ‎Ruble‎, ‎2004‎). לפי הגישה ההתפתחותית-קוגניטיבית הילד אינו קולט את תפקידי המגדר באופן פסיבי אלא בונה אותם בעצמו מתוך הבנתו המתפתחת את העולם (‎Kohlberg‎, ‎1966‎), ולפי התיאוריה החברתית-קוגניטיבית משתלבים בתהליך זה גם מנגנוני חיקוי, משוב ותגמול חברתי (‎Bussey‎ & ‎Bandura‎, ‎1999‎). גישות ביקורתיות מרחיקות לכת מכך וטוענות כי הזהות המגדרית עצמה מיוצרת בביצוע חוזר ונשנה של נורמות ולא קודמת להן (‎Butler‎, ‎1990‎). המשותף לגישות אלו הוא ההנחה שהסביבה שבה גדל הילד אינה רקע בלבד, אלא גורם פעיל בעיצוב תפיסתו המגדרית.
    גן הילדים הוא אחת הסביבות המשמעותיות ביותר שבהן מתרחש תהליך זה, ולעתים קרובות הוא המרחב החברתי המאורגן הראשון שאליו נחשף הילד מחוץ לתא המשפחתי. סקירה שיטתית שערכו ‎Carrasco‎ ‎Rueda‎ ועמיתותיה (‎2023‎) מלמדת כי הסוציאליזציה המגדרית בשלב זה מתרחשת בעיקר דרך המשחק, הצעצועים וחלוקת המרחבים בגן, וכי היא נוטה לשחזר תפקידים מגדריים דיכוטומיים וסטריאוטיפיים. ‎Aprilianti‎ ועמיתיה (‎2021‎) מתארים את מסגרות החינוך לגיל הרך כסוכן תרבותי שבו מוצגים סטריאוטיפים מגדריים כאילו היו טבעיים ובלתי ניתנים לשינוי. במקביל מראים מחקרים כי לתפיסות המגדר של הצוות החינוכי עצמו יש השפעה ישירה על דפוסי המשחק והבחירה של הילדים בגן (‎Chapman‎, ‎2016‎), ובכלל זה על עמדותיהן של ילדות כלפי תחומי דעת מדעיים כבר בשלב מוקדם זה (‎Hamel‎, ‎2021‎).
    הקושי המרכזי הוא שהשפעה זו פועלת ברובה מתחת לסף המודעות. אנשי ונשות חינוך רבים מצהירים על מחויבות לשוויון מגדרי, ובה בעת משדרים מסרים מגדריים ברורים באמצעות בחירת החומרים, ארגון המרחב, אופן הפנייה לילדים ולילדות והציפיות המשתמעות מכל אלה (‎Aina‎ & ‎Cameron‎, ‎2011‎). הפער בין ההצהרה ובין המעשה הוא אפוא נקודת המוצא של עבודה זו. בהקשר הישראלי מתחדדת שאלה זו נוכח העובדה שמקצוע הגננות הוא מקצוע ממוגדר כמעט לחלוטין, כך שהדוגמה האישית שהילדים פוגשים בגן היא כשלעצמה אמירה מגדרית, בלא קשר לתוכן החינוכי המוצהר.
    מטרת העבודה היא לבחון כיצד תופסות גננות בישראל את ההבדלים בין המינים בגיל הרך, וכיצד תפיסות אלו מתורגמות לפרקטיקה החינוכית היומיומית בגן. שאלת המחקר היא: כיצד תופסות הגננות את ההבדלים בין המינים בגיל הרך בגן? לשם מענה עליה נערך מחקר איכותני המבוסס על ראיונות חצי-מובנים, שיטה המאפשרת לחשוף את עולם המשמעויות של המרואיינות ואת ההיגיון הפנימי של תפיסותיהן, ולא רק את עמדותיהן המוצהרות.
    העבודה בנויה מארבעה חלקים. סקירת הספרות מציגה את התפתחות מושג המגדר ואת התיאוריות המרכזיות להבנת התפתחותו בגיל הרך, ולאחר מכן את הידע הקיים על תפקידן של דמויות חינוכיות בהבניה זו. פרק המתודולוגיה מתאר את שיטת המחקר, את אוכלוסייתו, את כלי המחקר ואת השיקולים האתיים שהנחו אותו. פרק הממצאים מציג את הקטגוריות שעלו מניתוח הראיונות, ופרק הדיון בוחן אותן לאור הספרות ומציע כיווני פעולה אפשריים לשיפור הסביבה החינוכית בגיל הרך.

    ad

    עבודות נוספות בנושא:

    חיפוש מתקדם


    חפש ב: