השפעה גנטית על מוטיבציה לעיסוק בפעילות גופנית
מגיש:
ת"ז:
תוכן עניינים
תקציר 1
מבוא 2
מוטיבציה 2
מוטיבציה וספורט 3
מסוגלות עצמית 3
נחישות עצמית 4
השפעת הגנטיקה על המוטיבציה לפעילות גופנית 5
שיטה 8
אוכלוסיית המחקר 8
כלי המחקר 9
ממצאים 10
דיון ומסקנות 15
ביבליוגרפיה 17
תקציר
בני אדם יורשים בממוצע כ-20,000 גנים אשר מגדירים אותם כבני אדם. יחד עם זאת, קיימות וריאציות שונות לגנום האנושי המשפיעות באופן שונה על כל אינדיבידואל (Puthucheary et al., 2011). לגנטיקה גם השפעה על היכולת הספורטיבית של הפרט, כמו גם למוטיבציה שלו. עבודה זו בדקה, האם קיים קשר בין הגנוטיפ לבית רמת המוטיבציה אצל ספורטאים/אתלטים. השערת המחקר הייתה, כי יימצא קשר בין הגנוטיפ בצורתו ההומוזיגוטית VAL/VAL לבין רמת המוטיבציה.
במחקר הנוכחי השתתפו 24 סטודנטים/ספורטאים מווינגייט. גיל המשתתפים במחקר עמד על בין 25-26. 41% מהמשתתפים היו בעלי גנוטיפ AA, 41% בעלי גנוטיפ AG ו-16% בעלי גנוטיפ GG.
ממצאי המחקר העלו, כי לא ניתן לקבוע בוודאות איזה גנוטיפ משפיע על רמת המוטיבציה באופן משמעותי יותר. ממצאי המחקר העלו גם, כי לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הגנוטיפים השונים ורמת המוטיבציה בממדיה השונים, וכי נצפתה מגמה בדיווח על מוטיבציה בקרב בעלי גנוטיפ AA במוטיבציה הפנימית לפעילות אירובית. יתר על כן, לא נמצא הבדל מגדרי ברמת המוטיבציה על פי גנוטיפ, כך שלא נמצא הבדל בין גברים ונשים.
מבוא
מוטיבציה
מוטיבציה (motivation) הוא מושג המתאר מניעים (motives), והוא אלמנט חשוב בשיפור התפוקות בעבודה. מהמקור הלטיני – ‘movere’, שמשמעו תנועה. המושג "מוטיבציה" (Motivation) הינו הוא גם מושג מרכזי בתחום הלמידה ובמדעי העבודה (וידיסלבסקי ושמש, 2008). כאשר אנו גורמים למוטיבציה, אנחנו בעצם מתכוונים למצב שבו האדם נע לעבר מעשה או מטרה כלשהי (Re’em, 2011).
בל (Bell, 1977; In: Graham & Weiner, 1996) הגדיר מוטיבציה, כ"רצון האישי של כל אחד מאתנו. מודי ופאסוט (Moody & Pesut, 2006; In; Toode et al., 2011), הגדירו את תהליכי המוטיבציה כתהליכים הקשורים בלעורר, לכוון, לווסת, או להפסיק התנהגות מסוימת. אותם תהליכים יכולים לנבוע מסיבות שונות כגון: סיבות ביולוגיות, סיבות חברתיות, סיבות פסיכולוגיות, שביעות רצון פנימית והגשמה עצמית. על פי ווטקיס (Watkiss, 2004; In: Almansour, 2013), מוטיבציה היא הדרך להניע אדם לעשות משהו, כלומר אותו כוח המניע את האדם לבצע משהו כתוצאה מכך שהצרכים שלו מומשו.
בראשיתו, עיקר העיסוק במוטיבציה היה בהקשרים של עבודה. עד לתחילת שנות ה-30 של המאה הקודמת, שלטה בקרב החוקרים ההנחה, כי הגברת התפוקה והפריון של העובדים תלויה אך ורק בתכנון רציונאלי של העבודה, קרי קביעה מדויקת של תפוקות, תשומות, רווחיות, ופיקוח סמכותי על השגת היעדים. אלא שבסדרת ניסויים (Hawthorne Effect) הוכח, כי קיים קשר בין התפוקות של העובד לבין תחושותיו במקום העבודה, מידת הסיפוק שהוא מוצא בה, מערכת היחסים עם עמיתיו ומערכת היחסים עם מנהליו (Levitt & List, 2011). דסלר (Dessler, 2000; In: Levitt & List, 2011), כינה את התוצאות שנתקבלו במחקרי הות'ורן - כגישת "יחסי אנוש", כאשר עיקר תשומת הלב הופנה לצרכיו של העובד בארגון ולמערכת הקשרים הבין-אישיים המשפיעה על פעולתו. זו, השפיעה על התפתחות מחקרי המוטיבציה שכל ענינה, הוא לא באותם כוחות חיצוניים (extrinsic) הפועלים על האדם ומכוונים את התנהגותו, אלא בכוחות פנימיים (intrinsic) הגורמים להנעתו. במהלך השנים, גיבשו החוקרים מספר תיאוריות המסבירות את התנהגות העובד והגורמים המניעים אותו ובהמשך, ביססו החוקרים את התיאוריות העוסקות בהנעת עובדים גם בתחומים נוספים, כמו למשל אצל ספורטאים.
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
