מבוא 2
רקע תאורטי 3
ז'אנר כמערכת: הגישה של תומאס שץ 3
מחזור החיים של ז'אנר 4
המערבון: הגיבור, הקהילה והגבול 4
ז'אנר גיבורי העל ו"לוגן" במחקר 5
שיטת הניתוח 7
ניתוח הסרט 7
מערב שהתרוקן: המרחב של 2029 7
גיבור שגופו מתפרק 8
"שיין" בתוך הסרט: הז'אנר מתבונן בעצמו 9
הקהילה: חוות מנסון והבית שאסור להיכנס אליו 11
הכפיל: X-24 ושאריות הז'אנר 12
הקבורה ליד המים 13
עדן: מיתוס, קומיקס וגבול 14
הסוף: נאום שיין על הקבר 16
דיון ומסקנות 17
שלב בארוקי כפול 17
מסדר לאינטגרציה 17
"אל תהיי מה שעשו ממך" 18
שץ, הסדרה והתאגיד 19
מגבלות הניתוח 19
סיכום 19
רשימת מקורות 20
ספרות 20
פילמוגרפיה 22
מבוא
באמצע הסרט "לוגן" (Mangold, 2017), בחדר מלון באוקלהומה סיטי, צ'ארלס קסבייר בן התשעים צופה עם ילדה בת אחת עשרה בסרט "שיין" (Stevens, 1953). זהו מערבון שראה לראשונה, כך הוא מספר לה, בבית קולנוע בעיר הולדתו, כשהיה בגילה. כמה דקות אחר כך לוגן, הגיבור המזדקן של סדרת "אקס-מן", מוצא בתיק של הילדה חוברות קומיקס שבהן הוא עצמו מופיע, ואומר לה שכל מה שכתוב בהן שקר, ושבעולם האמיתי אנשים מתים (00:55:22 עד 00:56:58). בתוך פחות משתי דקות הסרט מציב זה לצד זה שני ז'אנרים, מערבון מ-1953 וסיפור גיבורי על מהקומיקס, ושואל מה נשאר מכל אחד מהם כשהוא נתקל במציאות.
הרגע הזה מזמין קריאה לפי התאוריה של תומאס שץ. בספרו "ז'אנרים הוליוודיים" טען שץ שז'אנר קולנועי הוא מערכת של מוסכמות שנבנית בתהליך של חזרה, ושכל ז'אנר עובר מחזור חיים: שלב ניסיוני שבו המוסכמות מתגבשות, שלב קלסי שבו הן פועלות בשקיפות, שלב של עידון, ולבסוף שלב "בארוקי" שבו הז'אנר מתבונן בעצמו ובמוסכמות שלו (Schatz, 1981). שץ פיתח את המודל הזה בעיקר על המערבון, ז'אנר שהיה בשנות השישים והשבעים בעיצומו של שלב כזה. "לוגן" יצא לאקרנים כשלושים וחמש שנה אחרי הספר, בתוך ז'אנר אחר, סרט גיבורי העל, שהגיע לשיא של הצלחה מסחרית. דווקא בשיא הזה הסרט מציג גיבור על שגופו מתפרק, ושואל את השפה שלו מהמערבון.
מטרת העבודה היא לבחון את "לוגן" לאור התאוריה של שץ, ולשאול כיצד הסרט משתמש במוסכמות של המערבון כדי לסמן שלב מאוחר בחייו של ז'אנר גיבורי העל. שאלת המחקר היא: כיצד מעצב "לוגן" את המעבר בין שני ז'אנרים, ומה המעבר הזה מלמד על המודל של שץ לגבי מחזור החיים של ז'אנר? הטענה המרכזית היא שהסרט אינו רק מערבון שמחופש לסרט גיבורי על, או סרט גיבורי על שמחופש למערבון. הוא סרט שמציג את השלב הבארוקי של שני הז'אנרים בבת אחת, ומשתמש במערבון כשפה שבאמצעותה ז'אנר אחר יכול לדבר על סופו. הטענה הנוספת היא שהסרט מציע תשובה לשאלה שהמודל של שץ משאיר פתוחה: מה בא אחרי השלב הבארוקי.
העבודה פותחת ברקע תאורטי, שמציג את הגישה של שץ לז'אנר, את המודל של מחזור החיים ואת הניתוח שלו של המערבון, ואחר כך את הדיון על ז'אנר גיבורי העל ועל הקשר בינו למערבון. לאחר מכן מתואר בקצרה אופן הניתוח. פרק הניתוח עוקב אחרי הסרט בסדר שבו הוא מתקדם: מהמרחב ומהגיבור, דרך הציטוט של "שיין" והקהילה של משפחת מנסון, ועד לכפיל, לקבורה, למיתוס של "עדן" ולסוף. פרק הדיון מסכם את הממצאים, מציע מסקנות לגבי המודל של שץ ומציין את מגבלות הקריאה.
