תפיסות חינוכיות של מנהלי בתי ספר לגבי שילוב והכלת תלמידים עם שונויות

תפיסות חינוכיות של מנהלי בתי ספר לגבי שילוב והכלת תלמידים עם שונויות

תוכן העניינים

1. תקציר 1
2. מבוא 2
3. סקירת ספרות 4
3.1.1. שילוב (integration) 5
3.1.2. הכלה והכלה חינוכית (Educational Inclusive) 8
3.1.3. הדרה (Exclusive) 10
3.2. תהליכים מכילים ומדירים במערכת החינוך 12
3.3. תפקיד מנהל בית הספר בעיצוב בית ספר מכיל 13
3.3.1. תפקיד מנהל בית הספר 13
3.3.2. תפיסות מנהל בית הספר כמעצב מוסד מכיל ומשלב 14
4. שיטת המחקר 16
4.1. משתתפים ושדה המחקר 17
4.2. כלי המחקר 17
4.3. הליך המחקר הצפוי ואתיקה 18
4.4. ניתוח נתונים צפוי 19
5. ממצאים 20
6. דיון ומסקנות 35
7. מקורות 38
8. נספחים 42
8.1. נספח א' – מודל בתפיסת המנהלים את השילוב וההכלה 42

1. תקציר
עבודה זו בחנה את המעשה החינוכי ותפיסותיהם החינוכית של מנהלי בתי הספר, בתחום השילוב וההכלה בבית ספרם. המחקר הנוכחי הוא מחקר איכותני שבמסגרתו נערכו ראיונות עומק פתוחים עם חמישה מנהלי בתי ספר שונים, בכולם כיתות משלבות או תלמידים המשולבים כחלק מהכיתות הרגילות.
ממצאי המחקר מעלים, כי הניסיון האישי, המקצועי והניהולי, הם אלו אשר הובילו את המנהלים לפיתוח תפיסת עולם ואג'נדה המקדמת שילוב והכלה. יתר על כן, המנהלים אינם מוותרים על הדרך בה הם מאמינים, וניתן לראות זאת בהתאם למגוון המקומות שבהם הם עבדו לצד הניסיון האישי שלהם. מנהל אשר התפתח והתקדם בתפקידים שונים, הצליח להביא איתו לתפקיד את התפיסות הללו בהקשר של שילוב והכלה. ממצאי המחקר העלו גם, כי אצל כלל המנהלים, השילוב וההכלה נמצאים בנפשם. כלומר, הם אינם מוותרים לעצמם ולאחרים בביצוע המיטבי של ההכלה והשילוב – בין אם ב"הסתכלות בעיניים" על הקושי והרצון הגדול להיטיב עם האחר, דרך הניסיון בעבודה עם אנשים בעלי מורכבות נפשית שהדרך לליבם היא לתת להם תחושה של בית, וכלה עם הצוות והתלמידים. ממצאי המחקר מצביעים על כך, כי היכולת להכיל טמונה בהכרה הבסיסית של המנהל. בנוסף, על מנת שניתן יהיה לקבל הכלה מיטבית, יש צורך בהצבת דרישות מול צוות המורים, החל בתהליך קבלתם לעבודה במוסד החינוכי שהם מנהלים. כלומר, על בסיס הכלה מלאה של כל תלמידי בית הספר, ניתן יהיה להגיע לשילוב והכלה מיטביים.
ממצא נוסף שעולה מהמחקר הוא, כי ישנה דרישה גם מהתלמידים עצמם, אשר מצפים מהם תשומות למידה גבוהות כחלק מהתהליך, וזאת בהתאם לתוכניות שנבנו עבורם. יתר על כן, המנהלים אינם חוששים להיפרד ממורים אשר אינם מתאימים לדרישות המערכת כפי שמציב אותם המנהל.

2. מבוא
מערכת החינוך בישראל, בדומה למערכות חינוך אחרות ברחבי העולם, עוברת תהליכי שינוי מקיפים ורבים שאחד המרכזיים בהם הוא שילובם של תלמידים עם לקויות למידה כחלק ממערכת החינוך הרגילה. שילובם של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים במסגרות חינוך פורמליות רגילות, אשר במהותן אינן מכילות את הידע, את הכלים ואת הכישורים המתאימים לסיוע בהתמודדות ראויה עם צרכים אלו, זכה ללא מעט התייחסות על ידי חוקרים העוסקים בתחום החינוך במהלך השנים האחרונות (Morley et al., 2005; בתוך: עינת ושרון, 2015).
המחקר הנוכחי עוסק בסוגיית שילוב והכלת תלמידים עם שונות, ביטוייה בתפיסות חינוכיות של מנהלי בתי ספר במערכת החינוך. הבחירה בנושא זה נובעת לאור הצורך העולה מן השטח, ולאור התמודדויות של מנהלים בדרכים שונות לטוב ולמוטב. בחינת התפיסה החינוכית הניהולית מביאה להכרת דרכים שונות לשילוב והכלת תלמידים בבית הספר הרגיל. השילוב וההכלה בבתי הספר בישראל כפי שנקבע ביעד 12 של משרד החינוך, היא "שילוב הלומדים וקידומם בחינוך הרגיל תוך הרחבת יכולת הכלתם ומתן מענים מגוונים" (משרד החינוך, 2012). זוהי עמדה פילוסופית המדגישה שחינוך רגיל תהיה הבחירה הראשונה בהשמה חינוכית של ילדים עם שונות. האחריות המנהיגותית להובלת מטרה זו היא בידי מנהלי בתי הספר. ישנם מספר היבטים של מנהיגות שיכולים לתרום תרומה חשובה וייחודית לאופן היישום של השילוב וההכלה בבתי הספר כמו מעשה מנהיגותי מופתי, ניהול מנהלי, בניית צוות ויכולת לתת מענה לבעיות שמעורר השילוב (Edmunds & Macmillan, 2010).
מנהל בית הספר נתפס בעולם החינוך כדמות מרכזית, משפיעה ומשמעותית וככזה באחריותו ההובלה וההכוונה. בין החוקרים קיימת הסכמה לפיה אחד התפקידים המרכזיים של מנהל בית הספר הוא להוביל לשינויים, בין היתר גם בתחום השילוב (וייל וכרמון, 2015). למרות שהשילוב של תלמידים בעלי שונויות כבר מתקיים בבתי ספר כ 30 שנים, עדין מתמודדים עם שאלת יישומו המיטבי. הצלחה של תכניות שילוב מיוחסות למנהל ולמנהיגותו, וליכולתו המנהלית ליצור סביבה בית ספרית מכילה. אחת הגישות המרכזיות כיום באשר לתפקידו של המנהל בהקשר של שילוב תלמידים בעלי שוניות במערכת החינוך הרגילה היא, הפיכתו של המנהל למנהיג פדגוגי, כלומר גם להוביל את התלמידים ובית הספר להישגים המבוססים על המטרות הפדגוגיות וגם להוביל שינויים בבית הספר, בין היתר גם בסוגיות של שילוב תלמידים בעלי שונויות (וייל וכרמון, 2015).
במחקר (אבישר, 1999) שבדק בין היתר את תפיסות המנהלים בסוגיות של שילוב נמצא, כי מנהלי בתי הספר אינם מאמינים שתלמידים חריגים יצליחו בבית הספר מבחינה לימודית. תפיסת המנהל מעוגנת באופן שבו נתפסת חומרת בעיית התלמיד והיא מכוונת למשמעות החברתית. במחקר גישוש (פיילוט) שנערך על ידי כותבת עבודה זו, עם מנהל בית ספר נמצא שמושג השילוב מכוון יותר לכיוון האדמיניסטרטיבי בהיבט המנהלי של השילוב, כמו מספר השעות שהוא מקציב לילדים, ניהול וועדות השילוב והיבטים מנהליים נוספים. לאור כך הוחלט לאתר מנהלים עם גישה ייחודית ושונה למעשה ההכלה והשילוב. מחקר נוסף שבדק אף הוא תפיסות של מנהלי בית ספר את השילוב של תלמידים בעלי מוגבלויות נמצא, כי המנהלים רואים בשילוב אפשרות ראויה ביותר עבור תלמידים אשר סובלים מלקויות שאינן חמורות, אולם במקביל הם גם מפגינים רמות ביטחון נמוכות בכל הנוגע ליישום השילוב באופן מעשי לנוכח חוסר ההכשרה המקצועית הראויה של המורים המועסקים במסגרות אלו, בתחום החינוך המיוחד. (Barnett & Monda-Amaya, 1998; בתוך: עינת ושרון, 2015)
מטרת מחקר זה הוא לבחון את המעשה החינוכי ותפיסותיהם החינוכית של מנהלי בתי הספר, בתחום השילוב וההכלה בבית ספרם.
תרומתו של מחקר זה, לאור מיעוט מחקרים העוסקים בתפיסות ייחודיות והובלה ייחודית של מנהלי בתי ספר את השילוב, נראה כי מחקר כזה יכול להרחיב את הידע בתחום ולבחון את תוצאות מנהיגותם הייחודית. במהלך השנים נערכו לא מעט מחקרים אשר בדקו תפיסות של מורים והצוות החינוכי את סוגיית השילוב, אולם כאמור בהקשר של מנהלים, קיים פער בהיבט המחקרי.