הערכת מורים לקידום במסגרת תוכנית "אופק חדש"

הערכת מורים לקידום במסגרת תוכנית "אופק חדש"

מנחה:

שם:
ת"ז:
תאריך הגשה:
תוכן עניינים
תקציר 2
מבוא 3
1. סקירת ספרות 4
1.1 הערכה 5
1.1.1 הערכת מורים בעולם 5
1.1.2 הערכת מורים בישראל 6
1.1.3 הערכת מורים באופק חדש 7
1.1.4 הערכת מורים לעליה בדרגה 7
2. מתודולוגיה 11
2.1 מחקר איכותני 12
2.2 מחקר פנומנולוגי 12
2.3 כלי המחקר- ראיון 13
2.4 תוקף המחקר 13
2.5 משתתפי המחקר 14
2.6 הליך המחקר 14
2.7 אופן ניתוח נתונים 15
3. ממצאי המחקר 16
3.1 הערכת מוריםכפי שהיא נתפסת בעיני מורי בתי הספר 17
3.2 ממדים וקריטריונים להערכת מורים 17
3.3 אמצעים וכלים לאיסוף נתונים להערכת המורים 18
דיון ומסקנות 20
ביבליוגרפיה 23
נספחים 24

מבוא
הערכה היא מונח הכולל מגוון של שיטות ודרכים לקבלת מידע אודות הלמידה של הלומד וכן את השיפוט הערכי לגבי התקדמותו בלימודים, כלומר טיב הביצוע של הלומד (בירנבוים 1999). תהליך ההערכה כולל איסוף שיטתי ובלתי שיטתי של כל פיסת מידע, העשויה לתרום להבנת המורה את הלומד ואת מקומו מבחינת הישגיו הלימודיים. תהליך ההערכה כרוך בניתוח המידע, במתן פרשנות למידע זה ובשיפוט ערכי המתבסס על הפרשנות. מאחר שניתוח, פרשנות ושיפוט הם תהליכים סובייקטיביים, המושפעים מגורמים חיצוניים רבים, יש צורך להתבסס גם על מדידות, כדי להגיע להערכות ממצות ומדויקות שמהן ניתן להסיק מסקנות מעשיות (וגנר 1991).
הדיון בהערכת מורים מתמקד בנושאים שונים, ביניהם: מה להעריך? איך? מי מעריך? לשם מה? מתי? מהו קריטריון ההערכה? ועוד. ה"מה" מוצע באמצעות סטנדרטים אשר צריכים להיות ידועים ומקובלים על כל המעורבים בהכשרת מורים ובהערכת מורים. חלק מאחריותם של מכשירי המורים היא להכין את פרחי ההוראה להיותם מושא הערכה בהמשך הקריירה שלהם, ולכן חייבת להיות הלימה בין הנעשה בהכשרה לבין הנעשה בשטח (לוי-פלדמן 2013).
הערכת מורים ומנהלים הוא תהליך מורכב אשר מהווה חלק משמעותי בקידום איכות ההוראה והלמידה, שאלת בנייתו בדרך אפקטיבית מעסיקה מדינות רבות בעולם. אחד המרכיבים השכיחים ביותר בהערכת מורים כיום הוא התצפית בשיעור ומתן משוב המקדם למידה של המורה. תצפיות בכיתה הן הכלי השכיח ביותר שנעשה בו שימוש בארצות ה – OECD. תהליך זה מאפשר לראות בעיניים האם המורה מאמץ את הפרקטיקות המתאימות במקום העבודה המרכזי שלו- הכיתה (Isoré 2009). עם זאת נדרשת הכשרה מקצועית של המעריכים. במחקר שנערך בשיקגו אשר בחן את הפיילוט של הכנסת תהליך הערכה מקיף חדש המבוסס על המסגרת הקונצפטואלית של דניאלסון ועל תצפיות בכיתה, נמצא כי בהינתן הכשרה מתאימה למעריכים, הם מצליחים לזהות מורים שאינם "משביעי רצון" בפרקטיקות ההוראה שלהם (Satain, Stoelinga & Krone 2010).
במהלך השנים השתמשו במערכת החינוך בישראל בתהליכי הערכה שונים לצורך הערכת מורים והוראה. זה שנים רבות , מנהלים ומפקחים בישראל מעריכים מורים ומנהלים כל אחד בדרכו , בזמנים שונים, בכלים שונים ובדגש להיבטים שונים. ההחלטה להפעיל וליישם תהליך להערכת מורים ומנהלים התקבלה במשרד החינוך, בכפוף בהסכם , והטמעת התהליך נתונה לאחריותה של לשכת המשנה למנכ"ל משרד החינוך . ועדת היגוי ייעודית שהוקמה לעניין זה, הכוללת נציגי מטה ומחוזות, מלווה את התהליך מתחילתו. בספטמבר 2010 הוקם מטה המוביל את המהלך הארצי להטמעה והפעלה של מערך להערכת עובדי ההוראה והניהול במשרד החינוך (הרטף, רטנר-אברהמי ובלר2011).
במסגרת הסכם "אופק חדש", שהגדיר מחדש את מסגרת העבודה ואת שכר המורים בישראל, נחתם בשנת 2008 הסכם בין משרד החינוך, משרד האוצר והסתדרות המורים בישראל. בהסכם נכלל גם מרכיב של הערכה מסכמת למורים, מנהלים וסגני מנהלים, כחלק מהנדרש מהם לקבלת קביעות ולעלייה בסולם הדרגות החדש (אתר משרד החינוך).
בשנת 2011 החל במערכת החינוך תהליך מוסדר של הערכת מורים בבתי הספר שהצטרפו לרפורמת "אופק חדש". הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה) התבקשה לפתח עבור משרד החינוך כלי להערכת מורים שישמש לביסוסו של תהליך הערכה מערכתי משותף - תהליך רב שנתי הכולל איסוף של מידע עשיר על עבודת המורה, ובכלל זה תצפיות ואיסוף ראיות נוספות במהלך שנת הלימודים.
עבודה זו עוסקת בהערכת מורים בישראל, במסגרת התכנית "אופק חדש" לשם העלאה בדרגה של מורים המתבצעת על ידי מנהלי בתי הספר בהם הם עובדים. העבודה תסרוק את החומר התאורטי הקיים בתחום ותשלב ראיונות עם מורים מהשטח על מנת לנתח את הממצאים העולים משניהם. דרך סקירת הספרות והראיונות עם מורים מהשטח – העבודה תנסה לבחון האם הערכת מורים (בצורותיה השונות) היא כלי שימושי לצורך קידום מורים והאם באופן כללי הדבר תורם לשיפור סביבת הלמידה עבור התלמידים.