השפעה של תחושת רווח או אובדן בעקבות הבאת ילד על שביעות הרצון מהחיים כתלות בסגנון האימהות

השפעה של תחושת רווח או אובדן בעקבות הבאת ילד על שביעות הרצון מהחיים כתלות בסגנון האימהות

תוכן עניינים

תקציר 2
מבוא 3
סקירת ספרות 5
הורות ומשפחה 5
הורות חד מינית - רקע 5
הורות לסבית והורות הטרו-סקסואלית – האם קיים הבדל? 5
החוויה האימהית 6
רווח ואובדן משאבים (Resources) 7
שביעות רצון (Satisfaction) 8
שביעות רצון – הגדרה 8
שביעות רצון מהחיים 8
הקשר בין אובדן משאבים לשביעות רצון מהחיים 9
שביעות רצון מהקשר הזוגי לאחר לידה 9
שביעות רצון מקשר הזוגי לאחר לידה אצל זוגות חד מיניים 9
לחץ (דחק) 10
לחץ - רקע 10
לחץ הורי 11
הקשר בין אובדן משאבים ללחץ 12
שיטה 14
אוכלוסיית המחקר 14
כלי המחקר 14
הליך המחקר 15
ממצאים 16
דיון ומסקנות 17
ביבליוגרפיה 20

תקציר
המחקר הנוכחי בדק את השפעה של תחושת רווח או אובדן בעקבות הבאת ילד על שביעות הרצון מהחיים כתלות בסגנון האימהות.
מחקר זה כלל 132 אימהות: 47 לסביות, 5 ביסקסואליות ו - 80 הטרוסקסואליות אשר גויסו דרך היכרות אישית, דרך משתתפות באוניברסיטת אריאל, דרך רשתות חברתיות כגון "Facebook" ו-"WhatsApp". המשתתפות הן בנות 24 עד 60 כאשר רק 5 אימהות לסביות הן מעל גיל 47.
ממצאי המחקר העלו, כי הקשר בין תחושת רווח ואובדן משאבים בעקבות הבאת ילד לשביעות רצון מהחיים אושש חלקית וכי נמצא כי ככל שתחושת הרווח משאבים עולה כך עולה גם תחושת שביעות הרצון מהחיים. עוד נמצא, כי אין הבדל בין אימהות סטרייטיות ללסביות ברמות תחושת רווח או בתחושת האובדן בעקבות הבאת ילד. כמו כן, לא נמצא קשר חזק יותר בין רווח משאבים לשביעות רצון וכן קשר חלש יותר בין אובדן משאבים לשביעות רצון בקרב אימהות לסביות. ממצאי המחקר מעלים עוד, כי לא הוכח שלחץ הורי ימתן את הקשר שבין רווח ואובדן משאבים בעקבות הבאת ילד לבין תחושת שביעות רצון, כך שברמות נמוכות של לחץ הורי הקשר בין המשתנים יהיה חלש יותר מאשר ברמות גבוהות של חלץ הורי. יתר על כן, ממצאי המחקר העלו כי לא נמצא כי שביעות רצון מהקשר הזוגי תשפיע על הקשר שבין רווח ואובדן משאבים בעקבות הבאת ילד לבין תחושת שביעות רצון כך שיימצא קשר חזק יותר בין רווח משאבים לשביעות רצון וכן קשר חלש יותר בין אובדן משאבים לשביעות רצון בקרב אימהות שידווחו על שביעות רצון גבוהה מהקשר הזוגי.

מבוא
אימהות, הינן גורם חשוב ומכריע בהורות, וישנם לא מעט מחקרים הטוענים כי הן החלק החשוב יותר בגידול הילד, ואף המקצוע החשוב ביותר בעולם (Crittenden, 2002). אימהות ביולוגיות מלוות את הילד עוד משלב היווצרותו ברחם והוא חלק בלתי נפרד מגופן לאורך תשעה חודשים. תהליך הלידה עצמו מוזכר בספרות בעיקר במחקרים מדעיים והוא מוגדר כאחד התהליכים החשובים ביותר בחברה, תהליך בו ניתנים החיים לאדם חדש בעולם (Mercer, 2004). המעבר לאימהות הוא אירוע התפתחותי מרכזי. הפיכתה של אישה לאם כרוכה במעבר ממציאות ידועה ועכשווית למציאות חדשה ולא ידועה. המעבר דורש להציב מחדש מטרות, התנהגויות ואחריות כדי להשיג תפיסה חדשה של העצמי (Barba & Selder, 1995).
בעשורים האחרונים, דגם המשפחה המסורתי – אבא, אימא, ילדים, כבר לא נחשב לדגם היחיד כיום, אלא החלו להופיע דגמים משפחתיים שונים לצד ההורות הטרוסקסואלית, בין היתר גם הורות לסבית. ההתעניינות המחקרית בנושא ההורות הלסבית, החלה בראשית שנות ה-80 של המאה ה-20 (Perlesz, Power, Brown, McNair, Schofield & Pitts, 2010), בעיקר דרך מחקרים אשר השוו בין מבנה של משפחות חד-מיניות ובין מבנים ספציפיים של משפחות הטרוסקסואליות . מחקרים אלו מצאו, כי הורות לסבית על מאפיינה דומה יותר להורות ההטרוסקסואלית, מאשר ההורות ההומוסקסואלית. המעבר להורות נחשב לזמן מאתגר עבור כל משפחה, אולם עבור משפחות חד-מיניות, מדובר בקושי אחר (Goldberg, 2010). זוגות חד מיניים, נדרשים להשקיע זמן רב יותר, לצד משאבים וכסף על מנת להפוך להורים (Ciano-Boyce & Shelley-Sireci, 2003). בשונה מהורים הטרוסקסואליים, בדרך כלל שינוי זה דורש כי זוגות אלו יפעילו הרבה מחשבה ואנרגיה בדרך למטרה זו. יחד עם זאת, הספרות המחקרית לא מצאה שוני רב בין הורות לסבית להורות הטרו-סקסואלית בהקשרים רבים. למעשה, מחקרים רבים מוצאים הרבה יותר דמיון בין משפחות לסביות למשפחות הטרו-סקסואליות מאשר שוני (Shelley-Sireci & Ciano-Boyce, 1999).
המעבר לאימהות מלווה במקרים רבים בתחושת שיבוש של מרקם החיים. נשים עוברות שני תהליכים במעבר לאימהות: גדילה ושינוי. ההתחייבות של האם לתינוקה ולאימהותה היא זו המאפשרת לאם את תהליכי הגדילה והשינוי. לא כל אם עוברת תהליכים של גדילה ושינוי, אולם היא אינה יכולה לעבור תהליכים אלו ללא ההתחייבות לתינוק. ההתחייבות לתינוק כוללת בתוכה את יכולת הוויתור על ה"עצמי" למען התינוק, התחייבות שמתחזקת עם התחזקות הקשר של האם עם תינוקה (Nelson, 2003). עבור האימהות, בין אם מדובר באימא לסבית או הטרו-סקסואלית, מדובר באובדן משאבים ופגיעה בשביעות הרצון שלה מהחיים. החוקרים נוטים להגדיר שלושה סוגים עיקריים למשאבים: משאבים אישיים (personal resources) משאבים חברתיים (social resources), ומשאבים הפסיכולוגיים (psychological resources) (Bandura, 1997; Kobasa & Puccetti, 1983; Schwarzer, 1992; Skinner, 1996; In: Hobfoll, Johnson, Ennis & Jackson, 2003). המשאבים משפיעים אחד על השני כך שבעזרת משאב מסוים משיגים משאבים נוספים, והם שמשפיעים על רווחתו הנפשית של האדם ( Hobfoll, 1998, 2001; Westman, Hobfoll, Chen, Davidson & Lasky, 2004). בתוך כך עולה ההנחה, כי אובדן משאבים עלול להשפיע על שביעות הרצון מהחיים, בעיקר אצל אימהות שאך ילדו. "שביעות רצון מהחיים" ניתן להגדיר, כמידה לפיה שופט ומעריך אדם את איכותם של חייו בכלליות (Dittmann & Goebel, 2010). בהערכתו את חייו באופן כללי, בוחן אדם את עברו ואת מצבו הנוכחי, תוך כדי ניתוח עתידו. כל זאת, נעשה בהשוואה לאחרים סביבו.
אובדן משאבים יכול גם להשפיע על מידת הלחץ של האם. דחק פסיכולוגי, מתייחס לתהליכים קוגניטיביים המעורבים בהערכה של האיום על האיזון הרגשי וכמאיימת על שלמותו הנפשית (Lazarus, 1966; בתוך: פליבצקי, 2009). עבור אימהות צעירות, לחץ הוא גורם משמעותי המשפיע לא רק על ההורות עצמה אלא גם על רווחתן האישית. מחקרים שונים הראו, כי לחץ הורי יכול להפריע לתהליכים משפחתיים רבים (Greenley, Holmbeck, & Rose, 2006), ויחסים חיוביים בין הורים לילדים (Deater-Deckard & Petrill, 2004).
עבודה זו בודקת, השפעה של תחושת רווח או אובדן בעקבות הבאת ילד על שביעות הרצון מהחיים, תוך השוואה בין הורות לסבית להורות הטרו-סקסואלית.